מסילת הרכבת לכפר א-לובן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסילת הרכבת לכפר א-לובן
מידע כללי
מדינה ארץ ישראל
מפעיל הרכבת הצבאית לארץ ישראל
מידע על ההקמה
חברה בונה הצבא הבריטי
התחלת בנייה בנייה ראשונית במחצית הראשונה של 1918
שדרוג חלקי למסילה תקנית ב-1921
פתיחת המסילה 1918
סגירת המסילה 1949
מידע על המסילה
תחילת המסילה כפר ג'יניס
סיום המסילה תחנת הרכבת בית נבאלא
סוג המסילה צבאי ומשא
אורך המסילה 20 ק"מ
רוחב המסילה 76.2 ס"מ (לפני הרחבה)
מסלולים 1
רשימת התחנות
תחנת הרכבת בית נבאלא, תחנת הרכבת כפר ג'יניס
תרשים המסילה
מפת המסלול של מסילת הרכבת לכפר א-לובן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפה מ-1942 ובה מצוינת שלוחת הרכבת לבית נבאלא
מפה מ-1945 ובה מצוינת שלוחת הרכבת לבית נבאלא

מסילת הרכבת לכפר א-לובן הייתה שלוחת רכבת צבאית שסללו הבריטים, במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה לתמיכה לוגיסטית בכוחותיהם בחזית שנמתחה לרוחבה של ארץ ישראל - קו שתי העוג'ות. המסילה בעלת רוחב הפס הצר נסללה במחצית הראשונה של 1918 מזרחה ממסילה המזרחית העות'מאנית. תחילת המסילה בכפר ג'יניס ומשם נמשכה לאורך נחל בית עריף ועד לכפר א-לובן. לאחר המלחמה הרחיבו הבריטים חלק מהמסילה לרוחב סטנדרטי (105 ס"מ) על מנת לשרת מחצבה (ממזרח לשוהם כיום). כמו כן נסללה שלוחה, לשירות מחנות הצבא בבית נבאלא והמפעלים במקום[1].

רקע היסטורי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה

במהלך מלחמת העולם הראשונה נעו הכוחות הבריטים מחצי האי סיני צפונה תוך שהם מסיגים את הכוחות הטורקים. במהלך דצמבר 1917 התייצבו הכוחות הלוחמים לאורך חזית שנקראה "קו שתי העוג'ות" ונמתחה לרוחבה של הארץ מנחל הירקון (הקרוי בערבית "אלעוג'ה") במערב לכפר הערבי עוג'ה א-תחתא שמצפון ליריחו במזרח. קו החזית נפרץ בספטמבר 1918.

ההיסטוריה של המסילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כדי לתמוך בכוחותיהם על קו שתי העוג'ות סללו הבריטים, במהלך המחצית הראשונה של 1918, מסילה צרה (76.2 ס"מ) באורך 20 ק"מ מקרבת תחנת הרכבת כפר ג'יניס מזרחה עד כפר א-לובן שבדרום השומרון[2][3]. המסילה נסללה בתוך 6 חודשים והחלה לפעול באוגוסט 1918, אך בעקבות הצלחות הבריטים במהלך ספטמבר 1918 ותזוזת קו החזית צפונה[4] שימשה המסילה למטרותיה המקוריות רק למשך כחודש, וננטשה עם סיום המלחמה.

ב-1921 הרחיבו הבריטים חלק מהמסילה, מתחנת הרכבת כפר ג'יניס עד למחצבות שמצפון ליישוב בית נחמיה כיום, לרוחב תקני של 143.5 ס"מ[דרושה הבהרה] והיא שימשה להובלת תוצרת מהמחצבות. המשך הקו מזרחה, מהמחצבה עד הכפר א-לובן, נשאר ברוחבו המקורי.

לאחר מלחמת העצמאות נזנח הקו, והפסים נלקחו למטרות אחרות.

נכון ל-2015 קשה לזהות את הסוללה שהמסילה עברה עליה. על חלק גדול מתוואי המסילה, לאורך נחל בית עריף, סללה מדינת ישראל כביש[5]. לאורך המסלול אפשר למצוא מספר אתרים הקשורים לקו זה.

תוואי המסילה ואתרים לאורכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבחירתם של הבריטים בסלילת המסילה לאורך נחל בית עריף היה יתרון גדול בשל הגאוגרפיה של הנחל, ששיפועו מתון וגדותיו אינן תלולות, ולכן היקף העבודה ההנדסית לאורכו היה מינורי. בתקופות מאוחרות יותר נסללה דרך מעל רוב הסוללה.

  • השלוחה התפצלה מהמסילה הצרה הבריטית לצד המסילה המזרחית העות'מאנית כקילמטר מצפון לתחנת הרכבת כפר ג'יניס (נקודה 1 במפה).
  • לאחר הפיצול שינתה השלוחה את מסלולה בקשת מצפון לדרום וממשיכה לאורך הגדה הדרומית של נחל בית עריף. נכון ל-2015 לא ניתן לזהות את הסוללה בקטע זה אולם ניתן לזהות את התוואי לפי עצי ברוש שנשתלו לאורך המסילה.
  • בקרבת כביש הגישה ליישוב בית עריף עוברת סוללת הרכבת מעל גשרון אבן (נקודה 2 במפה).
  • מדרום לשוהם חצתה המסילה את הנחל על גבי גשר, ששרידיו ניכרים עד היום וכוללים אומנה ושתי תומכות (נקודה 3 במפה).
  • המסילה המשיכה לאורך הגדה הצפונית של הנחל על שיפולי הגבעה עליה נבנתה שוהם. בכניסה ליישוב קיימת מחצבה שכנראה שימשה כמקור לבניית הגשרים ולייצור חצץ עבור המסילה (נקודה 4 במפה).
  • ממזרח לכביש 444 נחצב חפיר על צלע הגבעה (ליד הכפר דיר טריף). צידו הצפוני של החפיר נתמך בחומת אבנים (נקודה 5 במפה).
  • מיד לאחר החפיר עוברת הרכבת בקרבת המחצבה השנייה. בנקודה זו הייתה נקודת הטענת האבנים שנחצבו. במקום מספר בסיסים של פסים שעליהם הוסעו קרוניות שנשפכו לקרונות הרכבת (המסילה פה נמוכה ממפלס הקרוניות).
  • מעבר לכביש 6 פנתה המסילה צפונה והמשיכה לאורך הגדה המערבית של הנחל. בקרבת "אזור התעשייה חבל מודיעין" פונה הנחל מזרחה והמסילה פנתה איתו. בנקודה זו היה גשר שחלקו קיים וחלקו נהרס במהלך בניית כביש 6 (נקודה 6 במפה)
  • ברבע הדרך לכפר א-לובן פונה המסילה בקשת גדולה (נקודה 7 במפה) עקב תנאי השטח.
  • בהמשך הדרך עוברת הרכבת על גבי גשר מעל נחל אל-ערוב (נקודה 8 במפה).
  • לאחר מעבר גדר ההפרדה (הקו הירוק) נמצאים שרידי גשר (נקודה 9 במפה).
  • ליד כביש 446 (ממערב לו) נמצאים עמודים של גשר נוסף (נקודה 10 במפה).
  • ממזרח לכביש 446 קיימים סוללה וגשר של שלוחת הרכבת (נקודה 11 במפה).
  • סיום המסילה מצפון לכפר א-לובן.

השלוחות למחנה בית נבאלא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – המפעל הבריטי בבית נבאלא

ב-1921, לאחר מלחמת העולם הראשונה, בנו הבריטים מחנה ציוד ותחזוקה גדול בבית נבאלא שכלל מספר רב של מחסנים ומפעלים. לצורך השינוע של חומרי הגלם בנו הבריטים, בתוך המחנה, מספר רב של שלוחות של מסילת הרכבת ואף הקימו מסופים ורציפים לשירות המחסנים והמפעלים במקום. אחת השלוחות שירתה מפעל ג'ריקנים ושלוחה אחרת הגיעה לתחנת שינוע חצץ אותה ניתן לראות בשולי כפר טרומן.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבי ששון, גאוגרפיה ואדריכלות בסלילת רכבות במהלך מלחמת העולם הראשונה - מקרה מסילת הברזל הבריטית מלוד ללובאן, מתוך החוברת "100 שנה לפרוץ מלחמת העולם הראשונה", הוצאת אריאל, 2014, עמודים 158-171

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Paul Cotterell, The Railways of Palestine and Israel, p. 24
  2. ^ השימוש במסילה צרה איפשר סלילה מהירה ושימוש בעקומות חדות יותר ממסילה רגילה
  3. ^ המסילה לכפר א-לובן התפצלה מהמסילה המזרחית שחיברה את תחנת הרכבת בחדרה לתחנת הרכבת בלוד
  4. ^ בספטמבר 1918 פתח הגנרל אלנבי במתקפת הסתיו של כוחותיו, פרץ את קווי הביצורים הטורקים ונע צפונה. בין הקרבות הידועים של אותה מתקפה היו קרב מגידו, הקרב בנחל תרצה והקרב לכיבוש חיפה.
  5. ^ אזור זה היה קרוב לקו שביתת הנשק של 1948 ומסיבות ביטחוניות (מניעת מיקוש) נהגו לסלול דרכי עפר.