מסטושי קושיבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יפןיפן זהו שם יפני; שם המשפחה הוא קושיבה.
מסטושי קושיבה
小柴 昌俊
מסטושי, 2002
מסטושי, 2002
מסטושי, 2002
לידה 19 בספטמבר 1926
טויואשי, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 בנובמבר 2020 (בגיל 94)
טוקיו, יפן עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
מקום מגורים יפן
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט שינאיצ'ירו טומונאגה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט Atsuto Suzuki, טקאקי קג'יטה, Yoji Totsuka עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1985)
  • פרס אשאסי (1987)
  • פרס ההצטיינות בתרבות (1988)
  • פרס פנופסקי (2002)
  • פרס הומבולדט (1997)
  • פרס וולף לפיזיקה (2000)
  • פרס לזכר נישינה (1987)
  • מסדר השמש העולה, דרגה ראשונה (2003)
  • מסדר התרבות (1997)
  • פרס נובל לפיזיקה (2002)
  • מדליית בנג'מין פרנקלין (2003)
  • עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית
  • עמית האקדמיה למדעים של בנגלדש
  • עמית אלכסנדר פון הומבולדט עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מַסַטוֹשִׁי קוֹשִׁיבָּהיפנית: 小柴 昌俊;‏ 19 בספטמבר 192612 בנובמבר 2020) היה פיזיקאי יפני, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 2002 ביחד עם ריימונד דייוויס, על תרומה חלוצית באסטרופיזיקה ובמיוחד על גילוי נייטרינואים קוסמיים.

סיים את התואר הראשון באוניברסיטת טוקיו בשנת 1951, ואת הדוקטורט באוניברסיטת רוצ'סטר בניו יורק ב-1955. בשנים 1955–1958 היה חוקר במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת שיקגו. לאחר מכן שב ליפן כפרופסור במכון למחקר גרעיני באוניברסיטת טוקיו. חלק מתקופה זו עשה באוניברסיטת שיקגו כפרופסור-עמית, במעבדה לאנרגיות גבוהות וקרינה קוסמית. באוניברסיטת טוקיו נשאר עד שנת 1987 ולאחר מכן לימד באוניברסיטת טוקאי, במשך עשר שנים. עד מותו נשא בתפקיד פרופסור-אמריטוס באוניברסיטת טוקיו.

המחקר בגינו זכה בפרס נובל, התמקד בנייטרינו, חלקיק יסודי תת-אטומי שאיתגר מדענים זמן רב. מאז שנות ה-20 של המאה הקודמת הייתה סברה כי בשמש מתרחשות ריאקציות היתוך גרעיניות שהופכות מימן להליום ומשחררות אנרגיה. חישובים תאורטיים מתקדמים יותר הראו כי מספר רב של נייטרינואים חייבים להשתחרר כחלק מתהליך זה, ולכן כדור הארץ חייב להיות חשוף לשטף מתמיד של נייטרינואים המגיעים מהשמש. אולם, בשל התגובות החלשות יחסית של החלקיק עם חומר, היה קשה מאוד לגלותו ולמדוד אותו.

קושיבה הסתמך על עבודתו של ריימונד דייוויס כדי לבנות בשנות ה-80 גלאי ניטרינו תת-קרקעי במכרה אבץ ביפן, לו קרא "קמיוקנדה 2". הגלאי הורכב ממכל מים ענק המוקף בגלאים אלקטרוניים שתפקידם לאתר הבזקי אור אשר נוצרים כאשר ניטרינו בא במגע עם גרעין אטומי במולקולות המים. קושיבה הצליח לאשש את התאוריה של דייוויס, כי אכן השמש פולטת נייטרינואים, וכי בפועל תמדד על כדור הארץ כמות מעטה יותר מהצפויה להגיע אלינו לאחר שנפלטה מהשמש (כלומר, כי חלקם נאבדים בדרך מהשמש אלינו). ב-1987 הגלאי איתר שטף של ניטרינו מפיצוץ סופרנובה שהתרחש מחוץ לשביל החלב.

לאחר מכן בנה קושיבה גלאי גדול יותר ורגיש יותר, לו קרא "סופר-קמיוקנדה", שנכנס לשימוש ב-1996. בעזרתו הצליח לגלות עדויות מהימנות לכך שניטרונואים, המתחלקים ל-3 סוגים שונים, יכולים לשנות את סוגם מאחד לשני תוך כדי תנועתם.

נפטר בטוקיו ב-12 בנובמבר 2020.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מסטושי קושיבה בוויקישיתוף