מנשה הכהן הגדול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מנשה היה כוהן גדול יהודי (245 - 240 לפנה"ס) בימי בית שני. הוא היה בנו של ידוע הכהן ואחיו של חוניו הראשון.[1]

שימש ככהן גדול לאחר אחיינו אלעזר. יורשו בתפקיד היה בנו של אחיינו שמעון, חוניו השני.[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Ingrid Hjelm (1 בינואר 2000). The Samaritans and Early Judaism: A Literary Analysis. Continuum International Publishing Group. pp. 133–. ISBN 978-1-84127-072-2. נבדק ב-16 בדצמבר 2012. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ H. T. Spence (2010). The Canon of Scripture. Foundations Bible College. pp. 148–. ISBN 978-1-882542-52-9. נבדק ב-16 בדצמבר 2012. {{cite book}}: (עזרה)


תארים יהודיים
קודמו בתפקיד:

אלעזר הכהן

כהן גדול

אמצע המאה ה־3 לפנה"ס

יורשו בתפקיד:

חוניו השני

ערך זה הוא קצרמר בנושא רבנים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.