מניפולציה (התנהגות)
סחיטה רגשית (נקראת גם מָנִיפּוּלַצְיָה רגשית; בעברית טִפְלוּל[1]), היא סוג של השפעה חברתית, בה אדם מנסה לשנות את תפיסתו או התנהגותו של אדם אחר, באמצעות טקטיקות הנקשרות עם ערמומיות (הצגה משכנעת של מידע מסולף), רמייה או ניצול.
במצב זה האדם מנסה להביא אדם אחר לחוש, לחשוב, או להתנהג באופן מסוים, על ידי הצבת טענה בפני מושא המניפולציה, אשר עשויה להישמע אמינה ואפילו מדויקת, אך ככלל אינה כזו, והיא משקפת סילוף מודע של המציאות, ומביאה להטעיית המאזין; זאת לצורך רווחתו או טובתו האישית של מבצע המניפולציה.
אדם המשתמש בטכניקה זו לעיתים תכופות מכונה מניפולטור, וקיימת נטייה להחשיב אנשים בעלי יכולת זו למתוחכמים קמעה, ולעיתים גם לבעלי יכולת התנסחות גבוהה יחסית.
בין השאר, הרצון להשיג ממון ומשאבים, או לקבל תחושת גמול נפשי, עשויים להביא אנשים להתנהג במניפולטיביות.
טכניקות רטוריות הנפוצות בעשיית מניפולציות הן למשל דמגוגיה, דחלול, סרקזם, ואף צורות מסוימות של הומור.
דוגמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סרסור הטוען בפני זונה כי אם תעזוב את בית הבושת שבבעלותו, תהפוך לחסרת כל, על אף שאין כל הכרח לכך.
- אישה המנסה לגרום לבן זוגה לשעבר לשוב אליה בטענה כי הוא מתאים רק לה, ורק היא מבינה את מטען אישיותו הספציפי, על אף ידיעתה שאין הדבר כך, או על ידי ניסיונות פיתויו באופנים מיניים שונים.
- חברת תרופות שמנסה לפרסם טיפול תרופתי על ידי הפחדה - לאוכלוסייה שלא נמצאת בכלל סיכון, למשל חיסון נגד מחלות מין - לתינוקות.
- אדם הנחשף לתחושת עליונות הטוען בפני אדם אחר כי רק כאשר יתבגר יבין את הנאמר, זאת כאשר האדם יודע שהמאזין הבין את הנאמר. אם המאזין מביע מבע המסכים עם הטענה, הרי שמבצע המניפולציה השיג את התחושה לה נחשף.
- אישה עשירה הטוענת בפני בן זוגה מנישואי תועלת כי אם יעזוב אותה, יהפוך לחסר כל, על אף שאין כל הכרח לכך.
- אדם המשכנע את זוגתו כי אם תעזוב אותו, עלול הוא לפגוע בעצמו ועל כן גורם לה להישאר בזוגיות עימו למרות רצונה לסיים את הקשר.
שימוש אתי במניפולציות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מניפולציות שבין אדם לאדם ובין אדם לקבוצה יוצאות מאופיין השלילי בעיקר במסגרות חינוכיות, שם הן מקובלות כדי להעניק ידע בסיסי נדרש לילדים אשר כביכול אינם חפצים בידע זה. גם בטיפול הרפואי מניפולציה יכולה להיעשות על ידי מתן גלולות פלצבו לילדים בטענה כי אלו הן תרופות; כך עצם המחשבה של הילד שהוא נוטל תרופה, יכולה לסייע בהחלמתו מבעיה מסוימת (אשר אינה דורשת טיפול רפואי ממשי).
ייתכנו גם מצבים אחרים בהם מניפולציה אינה בעלת כל אופי בעייתי, והיא למעשה נתפסת כטובה או נעימה, כגון נתינת הרגשת ביטחון לאדם הזקוק לו.
מניפולציות הן חלק בלתי נפרד מתחומי מחקר שונים (ככלל, אלו במדעי החברה).[2]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ המונחים במילוני האקדמיה | מונחי האקדמיה, באתר terms.hebrew-academy.org.il
- ^ ערך זה אינו עוסק במניפולציה בהקשרה המחקרי, אלא בהקשרה הבין-אישי והבין קבוצתי שאינו במסגרת מחקרית.
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.