מנחם פליקס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנחם פליקס
לידה 23 בספטמבר 1946 (בן 77)
רומניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב ראובן מנחם צבי פליקס (נולד כ"ו באלול ה'תש"ו, 23 בספטמבר 1946) הוא מבוגרי ישיבת מרכז הרב וישיבת ניר קריית ארבע. תלמיד הרב צבי יהודה קוק ומראשי גוש אמונים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד ברומניה לאליהו ולאה פליקס, בשנת תש"י עלה לישראל.

הקמת קריית ארבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

למד בישיבת מרכז הרב מספר שנים אצל רבותיו הרצי"ה קוק והרב אברהם אלקנה שפירא, באותה העת במקביל ללימודיו החל את דרכו הציבורית בהיותו שותף להתנחלות הראשונה במלון פארק בחברון, שם שהה יחד עם קבוצה של משפחות ורווקים במשך תקופה, עד שהועברו לבניין הממשל הצבאי שבלב העיר חברון[1]. מאמצי ההתיישבות האזרחית של הקבוצה נשאו לבסוף פרי, כאשר התקבלה החלטת ממשלה לבנות יישוב עירוני בקרבת מקום, וכך הוקמה קריית ארבע[2].

יישוב השומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקמת קריית ארבע, החליט הרב מנחם פליקס יחד עם בני קצובר, לפתוח במאמץ ליישב את אזור השומרון, שהיה ריק מיהודים עד לאותו זמן. בשנת תשל"ג (1973) הם גיבשו גרעין של משפחות להתיישבות בשומרון. מלחמת יום הכיפורים גרמה לעיכוב בתוכניות, אך מיד לאחר שהשתחררו מן השירות הצבאי הממושך, חזרו הרב מנחם פליקס, בני קצובר וחבריהם לנסות להתיישב בשומרון[3].

לאחר שהתייאשו מקבלת אישור ממשלתי להקמת יישוב, ניסו חברי הקבוצה להקים יישוב ללא אישור ליד הכפר רוג'ייב. משפונו משם על ידי חיילי צה"ל, המשיכו בניסיונות התיישבות בסבסטיה. באחד הראיונות שהעניק הרב מנחם פליקס באותה תקופה, אמר כי "אנו יודעים שאנו מטיחים את ראשנו בקיר, אך ראשנו חזק ובסופו של דבר הקיר ישבר"[4]. לאחר הניסיון השמיני, אישרה ממשלת ישראל את הקמת היישוב קדומים בתוך המחנה הצבאי "קדום".

אלון מורה – שכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שבקדום החל להתפתח היישוב קדומים, המשיכו הרב מנחם פליקס, בני קצובר וחלק מחברי הגרעין וניסו להתיישב במקום סמוך יותר לעיר שכם. בתיאום עם גורמי הצבא וממשלת ישראל, הופקעה אדמה ליד הכפר רוג'יב ובה התיישבה הקבוצה. אולם תושבי הכפר הסמוך יחד עם חברי תנועות שמאל ישראליות פנו לבג"ץ בתביעה לפנות את ההתנחלות החדשה, ובג"ץ פסק כי על הממשלה לפנות את אלון מורה מאדמות רוג'יב[5].

בשבט ה'תש"ם (1980) עברו הרב מנחם פליקס ומשפחתו יחד עם חבריהם אל הר כביר שם הוקם מחדש היישוב אלון מורה על ידי משרד השיכון יחד עם ההסתדרות הציונית.

בה' בשבט ה'תשנ"ה (6 בינואר 1995) שכל הרב מנחם פליקס את בתו, עפרה, בפיגוע טרור בעת שחזרה מבית אחותה בירושלים לביתה באלון מורה. בעקבות הרצח קיים פליקס שביתת רעב מול הכנסת[6].

הרב פליקס כיהן במשך שנים כר"מ בישיבת ההסדר קרני שומרון. תקופה קצרה אף כיהן כראש ישיבת ימית בנווה דקלים.

פליקס הוא חבר המזכירות של תקומה ומפרסם מאמרים מעל במות שונות, ביניהם, מעט מן האור, עלון פרשת שבוע של תקומה[7].

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1981 הופיע פליקס במקום התשיעי ברשימת התחיה לכנסת העשירית.

בתגובה להסכם אוסלו, כתב במאמרו בעיתון נקודה בדצמבר 1993: "לשלטון הנוכחי במדינת ישראל אין כל סמכות להמשיך ולשלוט במדינת היהודים. שלטון... המנתק את מדינת ישראל מההיסטוריה של עם ישראל ומן הייעוד שלו, הינו שלטון בלתי לגיטימי".[8]

בשנת 1994 הפגין במשך כמה שבועות מול ביתו של הרב עובדיה יוסף במחאה על שותפות ש"ס בממשלה שאישרה את הסכמי אוסלו, עד שהוכה על ידי בריונים ונזקק לאשפוז בבית החולים[9].

כאשר עלתה ירושלים על שולחן המשא ומתן ביולי 2000, שב פליקס וקיים שביתת שבת מול הכנסת, בגן הוורדים[10]. לפני ביצוע תוכנית ההתנתקות הביע תמיכה בדעתו של הרב אברהם שפירא שיש לסרב פקודה לבצע פינוי יישובים[11].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשוי לטובה ומתגורר באלון מורה, להם ארבעה בנים ושתי בנות. אחד מבניו הוא הרב יוסף (יוסי) פלאי, עורך כמה מספריו של הרב יצחק גינזבורג, ור"מ בישיבת עוד יוסף חי ובישיבת "ירדן יריחו" בבית חגלה. בן נוסף, הרב משה פליקס, משמש כראש ישיבת "לב חדש" בשילה. בתו נאוה נשואה לדיין הרב אברהם זרביב. בתו לאה נשואה לעמיחי רמר, מנכ"ל מכון פוע"ה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]