מנחם זלמן וולפובסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנחם זלמן וולפובסקי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 11 באוגוסט 1893
סוראז', רוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 בדצמבר 1975 (בגיל 82)
תל אביב-יפו, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס טשרניחובסקי (1952) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מנחם זלמן ווֹלְפוֹבְסקי (לעיתים נכתב ולפובסקי; Wolfowski;‏ 11 באוגוסט 189315 בדצמבר 1975, י"א בטבת תשל"ו) היה סופר, משורר ומתרגם ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולפובסקי נולד בעיירה סוראז' שבמחוז צ'רניגוב של האימפריה הרוסית ליהושע פאלק ולשרה בת משה חייקין. השכלתו המסורתית הייתה בחדר ובישיבה, ובמקביל למד עברית, רוסית, גרמנית והשכלה כללית בכוחות עצמו. היה פעיל ב"צעירי ציון". החל לכתוב בשנת 1910.

במלחמת העולם הראשונה גויס לצבא האימפריה הרוסית ונלחם בגליציה ובפולין. ב-1921 עלה לארץ ישראל, הצטרף לגדוד העבודה (1921–1924), ועבד בבניין ובסלילת כבישים. היה מעורכיו הראשונים של עלון הגדוד, מחיינו, יחד עם יצחק רוכל. לאחר מכן עבד בהוראה וכעורך ספרותי בהוצאת מצפה ובהוצאת הקיבוץ המאוחד. הוא תרגם לעברית כמה מספרי הספרות הרוסית הקלאסית, בהם כמה מספריו של פיודור דוסטויבסקי, טולסטוי, פושקין, צ'כוב וטורגנייב, ופרסם מספר סיפורים פרי עטו, עיבודי ספרות יהודית היסטורית, שירים ומונוגרפיה על דוד הראובני. כמו כן עבד בתרגום מחזות עבור תיאטרון הבימה. בין השנים 19221930 פרסם בכתב העת הספרותי "הדים".

ב-1952 זכה בפרס טשרניחובסקי על תרגומיו מיצירות פושקין וטורגנייב.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחיו היה נח וולפובסקי.

בנו היה דב פלאי (וולפובסקי) (1928 - 1979). אם בנו הייתה רחל מילנבנד[1].

מבחר מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיבודים וכתיבה היסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מלך ביהודה מעובד על פי מקורות שונים ב-3 כרכים: א. יוחנן בן קרח; ב. העיר במצור; ג. אודים אחרונים, הוצאת יזרעאל, תרצ"ו (1937).
  • א. הדגל, ב. החשמונאית האחרונה מעובד על ידי מ"ז ולפובסקי, הוצאת יזרעאל, תרצ"ח.
  • חבלי גאולה כתוב על פי מקורות שונים הוצאת יזרעאל, תרצ"ח.
  • נתיבות עולם כתוב על פי מקורות שונים ב-2 כרכים: א. ירמיהו ובית הרכבים; ב. מושל ונביא, עם עובד, תש"ז.
  • דוד הראובני: כתוב על פי מקורות שונים הוצאת יזרעאל, תש"י.

סיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נערים במחצבה הוצאת הקבוץ המאוחד, תש"ה.
  • ילד יולד לנו: סיפורים הוצאת הקיבוץ המאוחד, תש"י.
  • בית בישראל: סיפורים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ"ד-1963.
  • קרובים בנפש: פרקי מסה וזיכרון הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשכ"ח.

שירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעריכותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "התינוק הבריא והחולה", מחבר ד"ר אריה בן גפן, מוציא לאור: "CRS Press" (1929), 370 עמודים[2]

מבחר מתרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוסטויבסקי:
  • טורגנייב:
    • שיר תרועת האהבה, הוצאת גינזבורג, תרפ"ז.
    • אהבה ראשונה \ פלגים באביב, הוצאת עם עובד, 1970.
  • טולסטוי:
    • התחיה, הוצאת מצפה, תרפ"ט, יצא בשנית בתשכ"ז (1966) בהוצאת הקיבוץ המאוחד.
  • צ'כוב:
  • פושקין:
    • בת הקפיטן, הוצאת מצפה, תרצ"ו-1936.
    • רומאנים וסיפורים, הוצאת הקיבוץ המואחד, תשי"ב-1952.
    • הכושי של פטר הגדול, מלכת פיק, ספריית תרמיל, תשל"ד-1974.
  • וסילי קליוצ'בסקי
    • דברי ימי רוסיה - 1968 - הוצאת הקיבוץ המאוחד, עריכה מדעית:מיכאל קונפינו
  • מגרמנית:
  • מיידיש:
  • מאנגלית:
    • ה. וו. וַן־לוּן, ספינות וספנים – כיצד חצו את שבעת הימים. תרגם מאנגלית: מ.ז. ולפובסקי. תל אביב, הוצאת עם עובד, תש"ג. 2 כרכים. (מהדורה חדשה מעודכנת ומתוקנת, 1971.)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 'וולפובסקי, מנחם זלמן', בתוך: דוד קלעי, ספר האישים: לכסיקון ארצישראלי, תל אביב: מסדה – אנציקלופדיה כללית, תרצ"ז, עמ' 193. (הספר בקטלוג ULI)
  • אריה ליפשיץ, 'אוהלים ושדות: סיפורי מנחם זלמן וולפובסקי', בתוך: הווייתה של תקופה: יצירות ודיוקנאות בספרות העלייה השלישית, יחדיו, תש"ם (1980), עמ' 184–189.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ועד הקהלה העברית של יפו ותל אביב: תעודת לידה. מכון גנזים, אוסף 167 (ולפובסקי), סימול 60580
  2. ^ "התינוק הבריא והחולה" - ד"ר אריה בן גפן, הוצאת CRS Press, שנת 1929 (370 עמודים)הגלריה לספרות