מנחם גנסין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנחם גנסין
מנחם גנסין ב-1912, צילום של אברהם סוסקין
מנחם גנסין ב-1912, צילום של אברהם סוסקין
לידה 25 ביולי 1882
סטארודוב, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 22 באוגוסט 1952 (בגיל 70)
תל אביב-יפו, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נחלת יצחק עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה הרוסית, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מנחם גנסין, סוף שנות ה-30
לוחיות זיכרון על ביתו של מנחם גנסין ברח' דב הוז 28 בתל אביב

מנחם גְנֶסִין (ט' באב תרמ"ב, 25 ביולי 1882, סטארודוב, פלך צ'רניגוב, האימפריה הרוסיתכ' באב תשי"א, 22 באוגוסט 1951, תל אביב) היה שחקן ובמאי תיאטרון, מהאבות המייסדים של התיאטרון העברי בארץ ישראל וממייסדיו של תיאטרון "הבימה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנחם גנסין נולד בשנת 1882 בסטארודוב שבפלך צ'רניגוב של האימפריה הרוסית (כיום באוקראינה), בנם של הרב יהושע נתן (ראש ישיבה בסטארודוב, בקריצ'ב ובפוצ'פ, ממנהיגי חסידות חב"ד) ואסתר בת הרב שניאור זלמן באסין מפוצ'פ, ואחיו הצעיר של הסופר אורי ניסן גנסין. בשנת 1903 עלה לארץ ישראל. בארץ עבד במושבות כפּועל ומורה. כבר בעלייתו הראשונה לארץ החל לשחק בתיאטרון, והיה פעיל בקבוצת התיאטרון העברי הראשונה בארץ ישראל "חובבי הבמה העברית" ביפו, אם כי במקביל עבד כמורה וכפועל בנס ציונה.

ב-1912 יצא לפולין ועבד כשחקן בלהקת תיאטרון עברי בקהילות פולין. בשנת 1913 היה מעורב בניסיונו הראשון של נחום צמח להקים את תיאטרון "הבימה". למרות כישלונו של ניסיון זה, שב והקים את התיאטרון ביחד עם צמח וחנה רובינא במוסקבה ב-1917, בהשגחתם והדרכתם של קונסטנטין סטניסלבסקי ויבגני וכטנגוב. בשנים 1916–1917, עת שהה במוסקבה, שימש מורה בבית משפחת יצחק לייב גולדברג ("הנדיב הלא ידוע") והורה עברית לילדיו.[1]

ב-1923 עזב את קבוצת "הבימה" וחזר לארץ ישראל. כאן הקים, בצוותא עם אחרים, כשמעון פינקל, שאותם פגש בברלין בדרכו לארץ ישראל, את "התיאטרון הארץ ישראלי", בו שימש הן כשחקן והן כבמאי. משזה נכשל, ו"הבימה" עלתה לארץ, ב-1928, שב והצטרף ל"הבימה". במקביל לעבודתו פרסם רשימות בעיתונים, בין היתר תחת שמות העט "בר נתן", "בר חלפתא" ו"אסתרין", וכתב בענייני תיאטרון בכתבי עת וקבצים שונים.

ב-1932 היה בין השחקנים בסרט העברי החלוצי "עודד הנודד".

גנסין נחשב לאחד משחקני האופי הגדולים של התיאטרון העברי, לימד משחק לדורות של שחקנים, והיה מעמודי התווך של הבמה העברית בשנותיה הראשונות.

נפטר בשנת 1951, כשנה וחצי לאחר פטירת רעייתו ברטה, ונקבר בבית העלמין נחלת יצחק.[2] הותיר שתי בנות: צפרירה ואסתר.

מנחם גנסין, שנות הארבעים של המאה ה־20
חתימתו של מנחם גנסין

לאחר מותו ייסד תיאטרון "הבימה" פרס על שמו.

ספרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורי ניסן גנסיןהרב שניאור זלמן באסין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יהושע נתן גנסין
 
אסתר גנסין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אורי ניסן גנסין
 
מנחם גנסין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אסתר יפתח-גנסין
 
שמעון יפתח
 
 

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מנחם גנסין בוויקישיתוף

על ספרו:

מפרי עטו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גרשון גרא, הנדיב הלא ידוע, תל אביב: מודן, תשמ"ד, עמ' 140.
  2. ^ מנחם גנסין באתר GRAVEZ