מנוחה רחל סלונים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנוחה רחל סלונים
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1798 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1888 (בגיל 90 בערך)
חֶבְרוֹן, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1888 עריכת הנתון בוויקינתונים
שם השושלת משפחת שניאורסון עריכת הנתון בוויקינתונים
אב דובער שניאורי עריכת הנתון בוויקינתונים
אם שיינא שניאורי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מצבת קברה של מנוחה רחל סלונים
ביתה של מנוחה רחל סלונים בחברון, המכונה "בית שניאורסון"

הרבנית מנוחה רחל סלונים (שניאורסון) (י"ט בכסלו ה'תקנ"ט, 27 בנובמבר 1798 - כ"ד בשבט ה'תרמ"ח, 6 בפברואר 1888) הייתה בתו של האדמו"ר האמצעי מחסידות חב"ד. היא מכונה "אם היישוב היהודי בחברון" ו"סבתא".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנוחה רחל נולדה לרבי דובער שניאורי, בנו של רבי שניאור זלמן מלאדי, האדמו"ר הראשון מחב"ד. היא נולדה ביום שבו שוחרר רבי שניאור זלמן מבית הסוהר. הוא התבשר שנולדה לו נכדה והעניק לה את השם מנוחה רחל. רחל, על שם בתו שנפטרה קודם לכן, ומנוחה, משום שאמר: "מנוחה תהיה לנו". בעלה היה הרב יעקב כולי סלונים.

בשנת תקע"ה (1815) שלח אביה קבוצות חסידים כדי לחזק את היישוב היהודי בחברון ולייסד את קהילת חב"ד בחברון. הוא יזם את קניית בית הכנסת הקטן שליד בית הכנסת אברהם אבינו וחלקות נוספות במקום. לאחר פטירת אביה קיבל גיסה, הצמח צדק, את נשיאות חב"ד. בעצתו עלתה לשם גם סלונים בשנת תר"ה (1845) עם משפחתה. התגוררה במבנה המוכר כבית שניאורסון.

היישוב היהודי בחברון היה קטן ומשפחת סלונים תפסה בו מקום מרכזי. הרבנית מנוחה רחל התפרסמה כבעלת מופתים ורבים באו לבקש את ברכתה. מסופר כי אף תושבי חברון הערבים ביקשו את ברכותיה, והיא התנתה אותן בכך שהם לא יפגעו בשכניהם היהודים.[דרוש מקור]

הרבנית מנוחה רחל נפטרה בכ"ד בשבט ה'תרמ"ח, ונטמנה בבית העלמין העתיק בחברון. ציון קברה נהרס בידי ערבים אחרי פרעות תרפ"ט. מקומו זוהה על ידי פרופ' בן ציון טבגר, שבנה מחדש את תל האבנים מעל קברה. הקבר שוקם על ידי מחדשי היישוב היהודי בחברון, בתרומתו של יוסף יצחק גוטניק וביוזמת איגוד צאצאי רבנו הזקן.

בשנת ה'תשמ"ב יזם הרב שמואל אלעזר היילפרין ראש ישיבת תורת אמת חב"ד בירושלים ויו"ר איגוד צאצאי רבינו הזקן את חידוש העלייה לקברה ביום השנה לפטירתה, ומאז בכל שנה עולים מאות מחסידי וחסידות חב"ד לקברה.

ישנה גם תופעה של נתינת שמות לבנות על שמה.

צאצאיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניה ובנותיה: יהודה לייב, מרדכי דובער (בנו הוא שניאור זלמן סלונים), לוי יצחק, שטערנא ריזה קזרנובסקי, רוזה מינא אפרת, שרה פרידא ריבלין.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.