מלחמת מלכי הצפון
 | ||||||||||||||||||
| מערכה: כיבוש עבר הירדן המערבי | ||||||||||||||||||
| מלחמה: התנחלות השבטים | ||||||||||||||||||
| קרב לפני | מלחמת מלכי הדרום | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | עמק יזרעאל, הגליל, ולבנון | |||||||||||||||||
| קואורדינטות |
32°42′13″N 35°12′50″E / 32.7036523°N 35.2139097°E | |||||||||||||||||
| עילה | הפסד הכנענים במלחמת מלכי הדרום | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון ישראלי | |||||||||||||||||
| שינויים בטריטוריות | עם ישראל כבש את הגליל, עמק יזרעאל, ומישור החוף הצפוני | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
 | ||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||
מלחמת מלכי הצפון היה סיפור מקראי על סכסוך בין עם ישראל והכנענים. המלחמה התרחשה בעמק יזרעאל, הגליל ולבנון.
מהלך המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
את המלחמה ניתן לחלק לארבעה שלבים:
- ההתכנסות במי מרום
- תפיסת צבא הכנענים
- שרפת חצור
- כיבוש שאר הערים
ההתכנסות במי מרום[עריכת קוד מקור | עריכה]
_;_Abraham_Goos_-_btv1b7200261r_(5_of_9)_(cropped).jpg)
יבין מלך חצור החליט לגייס עוד 3 מלכים (מלכי מדון שימרון ואכשף) מהאזור וביחד התכנסו במי מרום כדי להילחם בעם ישראל. לפני שיצא יהושע למלחמה אמר לו אלוהים שלא יפחד מהמלחמה וציווה עליו (בהוראת שעה) לעקור את פרסות הסוסים ולשרוף את המרכבות של הכנענים.
הזיהוי של אתר הקרב "מי מרום" איננו ברור והדעה הרווחת היא הכפר מארון א-ראס. עם זאת, החוקר יצחק מייטליס דוחה את הסברה הזאת בשל התיאור של השימוש הבולט במרכבות במהלך הקרב, והכפר הנ"ל ממוקם בסביבה הררית גבוהה שלא מתאימה לתמרון מרכבות. לכן, מייטליס מציע לזהות את האתר באזור עמק החולה שכן מתאים לתמרון מרכבות וגם עשיר במים, מה שמתאים גם לזיהוי עם השם.
תפיסת צבא הכנענים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עם ישראל, שהיה אז בגלגל הגיע למי מרום במהירות גבוהה יחסית והפתיע את האויב. הבהלה יצרה מהומות והצבא הגדול נמלט ב-3 נתיבי בריחה: חלקם ברחו אל צידון חלקם אל משרפות מים וחלקם אל בעלבכ. חילות יהושע רדפו אחרי הצבא הנסוג והרגו בו רבים. צבא יהושע עקר את פרסות הסוסים ושרף את המרכבות כפי שציווה ה'.
שרפת חצור[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שכל צבאות האויב חוסלו, התפנו צבאות יהושע לכבוש את ערי המדינה שהשתתפו במלחמה. הם כבשו את חצור, הרגו את מלכה יבין ושרפו את העיר. זוהי העיר היחידה במלחמה הזאת שנשרפה כליל, כי חצור היא זו שהסיתה את הערים האחרות להילחם בעם ישראל.
כיבוש שאר הערים[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שרפת חצור, עבר צבא יהושע לכבוש את מדון, שימרון ואכשף. את הערים הללו לא שרף צבא יהושע, ולאחר שכל התושבים הושמדו, הערים נבזזו.
מדרשי חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי מדרש שיר השירים רבה "עם המלחמה" שהשתתף בקרב, כלל 60,000 לוחמים יהודים[1].
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שיר השירים רבה ד ד
| ספר יהושע | ||
|---|---|---|
| הכניסה לארץ | שליחת המרגלים ליריחו • מעבר הירדן • ברית המילה בגלגל • מפגש יהושע עם המלאך |
|
| כיבוש הארץ | מלחמת יריחו • מעשה עכן ולכידתו • כיבוש העי • מעמד הר גריזים והר עיבל • ברית הגבעונים • מלחמת מלכי הדרום • שמש בגבעון דום • מלחמת מלכי הצפון | |
| חלוקת הארץ לשבטים | נחלת שבט ראובן • נחלת שבט גד • נחלת שבט יהודה (רשימת ערי יהודה) • נחלת שבט מנשה • נחלת שבט אפרים • נחלת שבט בנימין • נחלת שבט שמעון • נחלת שבט זבולון • נחלת שבט יששכר • נחלת שבט אשר • נחלת שבט נפתלי • נחלת שבט דן • ערי הלויים • ערי המקלט | |
| סיום ספר יהושע | מזבח שניים וחצי השבטים • נאום יהושע • הברית בשכם | |
| דמויות בספר יהושע | יהושע בן נון • רחב • עכן בן כרמי • אדני צדק • הוהם מלך חברון • דביר מלך עגלון • יפיע מלך לכיש • פראם מלך ירמות • הורם מלך גזר • יבין מלך חצור • כלב בן יפונה • אלעזר הכהן • עתניאל בן קנז • עכסה | |