מלחה (שכונה)
 | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| מדינה | ישראל |
| על שם | הכפר הערבי אל-מאלחה |
| שטח |
6.8 קמ"ר  |
| קואורדינטות | 31°45′08″N 35°10′55″E / 31.75236111°N 35.182°E |
| שכונות נוספות בירושלים | |
 | |
  | |
מלחה היא שכונה בדרום-מערב ירושלים. שם השכונה הוא שיבוש שמו של הכפר הערבי אל-מאלִחה שעל בסיס בתיו הנטושים הוקמה השכונה. תושבי הכפר נמלטו במהלך מלחמת העצמאות, לאחר פרשת דיר יאסין. השם העברי שניתן לשכונה הוא "מנחת". שם זה בלווית השם מלחה, ניתן בשלטי ההכוונה בכבישי העיר. השכונה גובלת בדרום ביער גילה, במזרח בקטמונים, בצפון ברמת שרת, קריית היובל ועיר גנים, ובמערב בגבעת משואה.
הסמטאות שבשכונה הישנה (שבסיסה בתי הכפר הערבי) נקראות על שם ספינות מעפילים. רחובותיה של מלחה החדשה נקראים על שם בעלי חיים, בשל הקרבה לגן החיות התנ"כי הסמוך.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכפר הערבי אל-מאלחה היה זירת קרבות במלחמת העצמאות. עד ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, היה הכפר נקודה אסטרטגית ממנה צלפו כוחות ערבים על ירושלים. ב-14 וב-15 ביולי 1948 הוא נכבש בידי יחידות של אצ"ל ולח"י, כאשר כבר היה נטוש למחצה והוחזק בידי לוחמים ערבים לא-סדירים,[1] ותושביו נמלטו.[2] שטח הכפר והאדמות סביבו סופחו בהמשך למערב ירושלים, יחד עם שטחי הכפרים עין כרם, ליפתא, דיר יאסין וכפרים נטושים נוספים שהיו בתקופת המנדט הבריטי מחוץ לגבול השיפוט של העיר.
ביוני 1949 יושבו הבתים הנטושים של מלחה בעולים[3], רובם מתוניס, ומיעוטם מכורדיסטן וממרוקו[4]. הכפר לא שויך תחילה מוניציפלית לירושלים, הוא היה אמור להיות יישוב חקלאי והוגדר כמושב עובדים. הסוכנות היהודית סיפקה לו ציוד חקלאי ובעלי חיים, אחר כך לקחה חזרה את הציוד, מפני שטענה שהתכנון השתנה והמקום יהפוך ליישוב עירוני[5], בנוסף מכרו התושבים עזים שקיבלו מהסוכנות, והחלו לעבוד כשכירים בירושלים[6]. במרץ 1951 נערכו בכפר בחירות לוועד מקומי[7], אך תושבי הכפר דרשו להיכלל בתחום העיר ירושלים[8], וחיבור לרשת החשמל והמים של העיר[9]. בתחילת שנת 1953 סופח הכפר רשמית לירושלים[10]. אך הוא חובר לרשת החשמל רק ב-1959[11].
בראשית ימיה נחשבה לשכונה מרוחקת ונחשלת, הסובלת מהזנחה ומיושבת באוכלוסייה מעוטת יכולת[12]. עם השנים, ובעיקר לאחר מלחמת ששת הימים החלו אנשי בוהמה לגלות עניין באופי הכפרי והציורי של השכונה, על בתי האבן הערביים שנשתמרו בשלמותם וסמטאותיה הצרות. בשכונה החל תהליך איטי ובלתי-מאורגן של שימור ושיפוץ חלק מהבתים[13]. בתחילת שנות ה-70 החל מינהל מקרקעי ישראל בהסדרת רישום המבנים בשכונה, ויחד עם עיריית ירושלים בטיפול ורישום של תוספות בנייה שנבנו ללא אישור[14].
באמצע שנות ה-80 החלה פיתוחה והרחבתה של השכונה מעבר לגרעין ההיסטורי של הכפר אל-מאלחה. בצד בתי הכפר הישנים קמה שכונה של בתים פרטיים, קוטג'ים ודירות יוקרה[13]. בשנת 1983 נחנך היכל הספורט מלחה, וב-1987 החלה הקמתם של אצטדיון טדי[15], וקניון ירושלים (הידוע לרוב כ"קניון מלחה") - מהגדולים בקניוני ישראל, בעמק שבין השכונה לקטמונים[16].
בינואר 1992, בעת עבודות פיתוח בשכונה, נהרס לגמרי בית הקברות המוסלמי של הכפר אל-מאלחה[17]. חודש אחר כך הציע סגן ראש עיריית ירושלים נסים זאב להפוך את מסגד הכפר, שעמד נטוש מאז 1948, לבית כנסת[18].
בשנת 1997 נחנך השלב הראשון של הגן הטכנולוגי מלחה מדרום לקניון[19].
בשנת 2005, עם חידוש קו הרכבת ההיסטורי תל אביב-ירושלים שעבר בסמוך לשכונת מלחה, נבנתה במלחה תחנת רכבת, שהייתה התחנה הראשית של ירושלים, עד פתיחתה של תחנת הרכבת ירושלים - יצחק נבון, בשנת 2018[20].
בשנת 2011, לאחר שמוצו עתודות הקרקע לבינוי בשכונה, אישר להפקדה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה ירושלים, תוכנית בניין עיר לבנייה של 400 יחידות דיור על המורדות ההדרומיים של השכונה. לאחר שייעודה של הקרקע באזור, שהייתה חלק מהפארק המטרופוליני של ירושלים, שונה משטח ציבורי ייעור למגורים[21]. ביולי 2019, אישרה הוועדה מקומית לתכנון ולבנייה בירושלים תוכנית להקמת 224 יחידות דירות ב-14 בניינים בשטח. 80 אחוז מהדירות בפרויקט ישווקו במסגרת תוכנית מחיר למשתכן[22].
בסוף 2019, החלה הקמתו של הקו הירוק של הרכבת הקלה למרגלות השכונה[23].
בדצמבר 2021 אושרה הרחבתו של של קניון מלחה כולל בניית שני מגדלים בני 18 קומות לתעסוקה ודיור מוגן[24].
מקומות מרכזיים בשכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הגן הטכנולוגי ירושלים (ג.ט.י) - מתחם גדול שבו ממוקמים מספר בניינים ומגדל ובו 17 קומות. בנוסף קיימים עוד שלושה בניינים המאוכלסים על ידי חברות היי טק, טכנולוגיה, בנקאות (הנהלת בנק לאומי בירושלים וסניף ראשי), מדיה בינלאומית, פרמקולוגיה, מוסדות אקדמיים (האוניברסיטה הפתוחה, מכללת ג'ון ברייס, המכללה החרדית ירושלים), משרדים שונים ועוד.
- קניון ירושלים (קניון מלחה) - הוקם על ידי קבוצת 'קניוני עזריאלי' נפתח בשנת 1993. הקניון מהווה מוקד משיכה מרחבי ירושלים, ויש התולים בו את היחלשותו של מרכז העיר הירושלמי.
- אצטדיון טדי - אצטדיון כדורגל הנקרא על שם ראש עיריית ירושלים, טדי קולק. אצטדיון טדי הוקם בשנת 1991 (החליף את אצטדיון ימק"א), ומשמש כיום כמגרשה הביתי של קבוצות הכדורגל בית"ר ירושלים והפועל ירושלים. האצטדיון מכיל 31,733 מקומות ישיבה, והוא האצטדיון הגדול בישראל, לאחר שאצטדיון רמת גן הוגבל ל-13,370 מקומות ישיבה. האצטדיון נחשב לאחד המתקדמים והמטופחים בארץ.
- תחנת הרכבת ירושלים מלחה - התחנה נפתחה ב-9 באפריל 2005 ושימשה עד 2020 כתחנת קצה למרות שתוואי המסילה עליה היא נמצאת ממשיך עד לתחנת הרכבת הישנה של ירושלים (אך המסילה אינה במצב תפעולי כיום). התחנה ממוקמת בקילומטר 76.269 מתחנת הרכבת תל אביב דרום, או 175.029 קילומטר מתחנת חיפה מזרח. התחנה איבדה מחשיבותה, עם פתיחתה של תחנת הרכבת ירושלים - יצחק נבון, ב-2018. כיום התחנה אינה פעילה.
- פיס ארנה ירושלים - הוא אולם רב תכליתי בעל 11,000 מקומות ישיבה, הממוקם ממזרח לאצטדיון טדי ולקניון מלחה בשכונת מלחה, בשטח של 40 אלף מטר מרובע. האולם כולל חדר כושר, אזור עיתונות ומזנונים. מלבד לפעולות ספורט על ענפיו השונים, מיועד האולם לשמש גם כמרכז תרבות, בידור והיכל התכנסויות לוועידות מהארץ ומהעולם, מרכז למופעי רוק וכנסים בינלאומיים.
- מרכז השחייה האולימפי (עתידי) - התוכנית כוללת הקמת מרכז שחיה בינלאומי ובו שלוש בריכות שחייה, מתוכם בריכה אולימפית אחת, מתקני שחייה ומתקני ספורט בשטח של 25,000 מ"ר ובנוסף שטחי מסחר ושירות בשטח של 3,500 מ"ר. בנוסף לאירוח תחרויות, ישרת מרכז השחייה החדש את תושבי ירושלים לאורך כל ימות השנה, כמרכז ספורט קהילתי. מרכז השחייה האולימפי החדש יוקם בהמשכו של פארק עמק רפאים (הפארק המטרופוליני), בסמוך להיכל הפיס ירושלים ולטדי[25].
- גן החיות התנ"כי - גן חיות שנמצא בסמיכות לשכונות מלחה וגבעת משואה בירושלים. הגן שוכן על מדרונותיו הצפוניים של נחל רפאים בקרבת מעיין עין יעל (עין יאלו) ועין לבן.
-
מלחה, ספטמבר 2023 -
מלחה, ספטמבר 2023
| מפת מלחה וסביבתה | |
|---|---|
|
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שכונת מנחת (מלחה), עיריית ירושלים
- דגמי הצבעה בבחירות המקומיות והארציות, השנתון הסטטיסטי לירושלים - 2019, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, עמ' 156
- מירה לביא, ביתו ומשכנותיו - מלחה, על המשמר, 20 בספטמבר 1959
מלחה (ירושלים, ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בני מוריס, לידתה של בעיית הפליטים הפלסטינים 1947–1949, עמ' 283.
- ^ כפר מלחה - בידי כוחותינו, הבריחה ההמונית של ערביי ירושלים והסביבה נמשכת, דבר, 15 ביולי 1948
- ^ ישוב חקלאי חדש בדרום ירושלים, מעריב, 13 ביוני 1949
- ^ דן חסון, עולי תוניס במנחת, הד-המזרח, 9 בפברואר 1951
- ^ מלחה פורקה מציודה החקלאי, הַבֹּקֶר, 3 ביולי 1950
- ^ תושבי מנחת מכרו מעזי הסוכנות, הארץ, 11 בינואר 1951
- ^ היום ־ בחירות בכפר מנחת, קול העם, 11 במרץ 1951
- ^ הכפר מנחת דורש להיכלל בתחום ירושלים, על המשמר, 4 בדצמבר 1951
- ^ הובטח חשמל למנחת, הארץ, 21 באוגוסט 1951
- ^ יקבלו שירותים מירושלים, מעריב, 22 במרץ 1953
- ^ חשמל בחירות, קול העם, 14 בספטמבר 1959
- ^ יוסף צוריאל, כפר מלחה - השכונה העלובה והמוזנחת של ירושלים, הַבֹּקֶר, 23 באוקטובר 1964
- ^ 1 2 רנית נחום-הלוי, עשור של עליות מחירים, באתר הארץ, 4 בנובמבר 2010
- ^ אריאל וינשטיין, מינהל המקרקעין הציע לועד תושבי מלחה מכירות במחיר "מציאה", מעריב, 12 בדצמבר 1974
תושבי שכונת מלחה הפגינו מול לשכת קולק, על המשמר, 2 באפריל 1974 - ^ רן לוי-, לעיריית י־ם נמאס לחכות לאישור של שמיר; החלו מדידות באתר האיצטדיון, חדשות, 14 בספטמבר 1987
- ^ רן לוי-, בג" ץ הקפיא את הקניון הירושלמי, חדשות, 19 בינואר 1987
- ^ הילה טוב, טרקטורים השחיתו קברים מוסלמיים ב״פרויקט מנחת", חדשות, 26 בינואר 1992
- ^ הילה טוב, תכנית בעיריית ירושלים: מסגד יהפוך לבית־כנסת, חדשות, 9 בפברואר 1992
- ^ ישרס השכירה 1,500 מ"ר בגט"י ירושלים ב-15 ד' למ"ר, באתר גלובס, 9 ביוני 1997
- ^ אליסה אודנהיימר, מנכ"ל הרכבת: נשקלת מחדש ההסכמה להקים תחנה במלחה שבי-ם - במקום בחאן, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2002
- ^ רנית נחום-הלוי, אושר: 400 דירות במורדות מלחה ותוספת של 350 דירות בשכונת תלפיות, באתר TheMarker, 24 במאי 2011
- ^ רפי גמיש, מחיר למשתכן: אושר פרויקט במורדות מלחה, באתר כל העיר, 3 ביולי 2019
- ^ שלומי הלר, הייאוש של תושבי מלחה: "יש פקקים מטורפים בכניסה למלחה ובתוך השכונה", באתר כל העיר, 14 בינואר 2020
- ^ אליה משה, שני מגדלים בני 18 קומות לתעסוקה ודיור מוגן: ההתרחבות של קניון מלחה, באתר כל העיר, 14 בדצמבר 2021
- ^ קותי פונדמינסקי, הצצה ראשונה: כך תיראה הבריכה האולימפית החדשה של ירושלים, באתר mynet ירושלים, 30 באפריל 2019