מלוא לוגמיו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלוא לוגמיו
(מקורות עיקריים)
משנה משנה, מסכת יומא, פרק ח', משנה ב'
תלמוד בבלי

תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ', עמוד א'

תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"ז, עמוד א'
שולחן ערוך

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן ק"צ, סעיף ג'

שולחן ערוך, אורח חיים, סימן רע"א, סעיף י"ד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כמלוא לוגמיו (לעיתים 'מלוא לוגמיו') הוא אחד משיעורי תורה, המשמש בהלכה לצורך שיעור שתיית משקים, כגון השותה ביום כיפור אינו מתחייב כרת אלא אם שתה לכל הפחות 'כמלוא לוגמיו', פחות מכאן אף שהוא אסור מדין חצי שיעור אינו ענוש כרת. כמו כן על מנת שתצטרף השתייה לשיעור 'מלוא לוגמיו' יש לשתות שיעור זה בתוך 'כדי אכילת פרס', בפחות מכך אינו מתחייב.

שיעור זה נידון לכל אדם לפי גודלו, באדם בינוני שיעור 'מלוא לוגמיו' הוא 'רוב רביעית'.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעור זה נזכר כבר במשנה לעניין חיוב כרת את השותה ביום כיפור:

האוכל ככותבת הגסה כמוה וכגרעיניתה, והשותה מלא לוגמיו, חייב.

שיעור זה לא נזכר בתורה, אך הוא נאמר 'הלכה למשה מסיני' כשאר השיעורים כגון 'כביצה' 'כזית' ועוד[1]. בנוסף לכך נזכר שיעור מלוא לוגמיו בתלמוד לעניין כמות השתייה שיש לשתות מיין הקידוש.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד במסכת יומא נאמר בשמו של שמואל שאין כוונת המשנה למלוא לוגמיו ממש - שפיו מלא משקים בשתי לחייו, אלא יש לגרוס במשנה 'כמלוא לוגמיו' - שפירשו שיראה כאילו פיו מלא משקים, על ידי מילוי משקה בלחי אחת בלבד. שיעור 'מלוא לוגמיו' הוא כמות הנוזלים שאדם יכול להחזיק בתוך פיו במילוי לחי אחת בלבד.

עוד נאמר בתלמוד שבניגוד לשאר השיעורים - כגון איסור אכילה ששיעורו ב'ככותבת', שהוא שיעור קבוע לכל בני האדם הן גדולים והן קטנים - שיעור 'מלוא לוגמיו' יש לשער לכל אדם לפי גודלו, ולכך עוג מלך הבשן שהיה גדול ביותר, לא יתחייב על שתייה ביום כיפור עד שישתה 'כמלוא לוגמיו' שלו.

שיעור[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדעת התוספות שיעור 'מלא לוגמיו' לאדם בינוני, הוא יותר מרביעית, ושיעור 'כמלוא לוגמיו', שהוא רק שיראה כאילו הוא מלוא לוגמיו, הוא פחות מרביעית. והוסיפו שהשיעור באדם בנוני הוא רוב רביעית[2].

שיעור רוב רביעית - שהוא כאמור השיעור של 'מלוא לוגמיו' באדם בינוני - במידות הנוהגות כיום, תלוי במחלוקת הפוסקים מהו שיעור רביעית:

לדעת הרב חיים נאה שיעור הרביעית הוא 86.4 מ"ל. לפי זה שיעור מלוא לוגמיו בינוני הוא 45 מ"ל.

לדעת החזון איש שיעור רביעית הוא 149.3 מ"ל. ולפי זה שיעור מלוא לוגמיו בינוני הוא 75 מ"ל.

במשנה ברורה כתב שערך בעצמו בדיקה על מנת לבדוק את השיעור של 'מלוא לוגמיו':

וזה כבר בחנתי ונסיתי בכמה אנשים בינונים המלא לוגמא שלהם משני הצדדים ועלה לכל היותר רק עד שני ביצים בינונים בקליפה שלהם

ביאור הלכה, רעא

נמצא שלפי מדידתו ש'כמלא לוגמיו' הוא ביצה אחת שהיא כ-50 סמ"ק. והקשה שם על דעת החזון איש שלפי שיטתו השיעור גדול הרבה יותר. החזון איש בספרו כתב על קושיה זו, שאין לסמוך על מדידה שלנו, שהרי גם אחרי שמילא את פיו מים, יכול להכניס עוד בפיו.

קידוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קידוש

כאמור בתלמוד נזכר שיעור 'מלוא לוגמיו' אף לעניין כמות היין שיש לשתות מכוס של קידוש:

אמר רב הונא אמר רב... בהמקדש וטעם מלא לוגמא יצא ואם לאו לא יצא

אמנם דין זה נאמר דווקא לגבי כמות השתייה אותה יש לשתות לאחר הקידוש, אך הכוס עצמה צריך שיהיה בה לפחות שיעור רביעית. כמו כן כתבו באחרונים שלכתחילה מהדרים לשתות את כל היין שבכוס, גם כאשר הכוס גדולה ומכילה הרבה יותר מ'רביעית'.

לדעת רוב האחרונים שיעור זה תקף לגבי כל חיובי השתייה שישנם, ששיעורם הוא כמלא לוגמיו. אולם לדעת הערוך השולחן[3] דין זה נאמר דווקא לגבי כוס של קידוש אך בשאר כוסות של ברכה די בטעימה כלשהו.

ברכה אחרונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ברכה אחרונה

השולחן ערוך פסק, שמאחר שהראשונים נחלקו האם שיעור החיוב בברכה אחרונה במשקים הוא כזית או רביעית, אף שיוצא ידי חובת שתיית כוס של ברכה ב'מלוא לוגמיו', לכתחילה יש לשתות פחות מכזית או יותר מרביעית, כדי להסתלק מן הספק[4]. דעת הט"ז היא ששתיית מלוא לוגמיו, היא השיעור המחייב ברכה אחרונה.

יום כיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – חמשת העינויים

שיעור השתייה האסורה להתחייב כרת הוא כמלוא לוגמיו. על פחות משיעורים אלו אין עונש כרת, אך עדיין אסור מהתורה לאכול ולשתות אפילו מעט.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]