מכון שכטר למדעי היהדות

מכון שכטר למדעי היהדות
אוניברסיטה
על שם	שניאור זלמן שכטר
תקופת הפעילות	1989–הווה (כ־35 שנים)
בעלי תפקידים
נשיא	פרופ' ארי אקרמן
מנכ"ל	מיכל מקוב-פלד
דקאן	ד"ר נעה חכם
סטודנטים
	כ-400
מיקום
מיקום	רחוב אברהם גרנות 4, ירושלים
מדינה	ישראל
קואורדינטות	31°46′13″N 35°12′16″E / 31.770361111111°N 35.204388888889°E
	http://www.schechter.ac.il
	(למפת ירושלים רגילה) מכון שכטר למדעי היהדות

מכון שכטר למדעי היהדות הוא מכללה אקדמית ישראלית העוסקת בחקר מדעי היהדות ובלימוד והנחלת היהדות בגישה שוויונית ופלורליסטית, תוך הדגשת משמעותם ויישומם בחיים המודרניים. המוסד נוסד על ידי בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS). הגישה האקדמית במכון שכטר משלבת דרכי לימוד מסורתיות עם גישות מחקר מודרניות. לצד הדיון ההיסטורי והטקסטואלי במקורות היהדות מתנהל שיח תרבותי ואקטואלי, המתמודד עם הדילמות המוסריות-חברתיות של החברה הישראלית בימינו. המכון שוכן בשכונת ניות בירושלים. המכון חבר באיגוד ההתחדשות היהודית "פנים".

היסטוריה של המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון שכטר נוסד בשנת 1984 בירושלים ביוזמת הנגיד פרופ' גרשון ד. כהן (1924–1991) וממשיכו הנגיד פרופ' איסמר (יצחק) שורש ושותפים מקרב מייסדי התנועה המסורתית בישראל.^[1] המייסדים הגדירו את מטרת המכון כלאפשר לאזרחי מדינת ישראל ללמוד יהדות במסגרת אקדמית מקרבת, המכבדת את הדרכים השונות ביהדות המודרנית ומתבססת על עמדה רוחנית של "כלל ישראל" באמצעות הפגשת לומדים מרחבי מדינת ישראל והתפוצות וממגוון רחב של ביוגרפיות יהודיות (בעיקר). המכון נקרא על שם הרב ד"ר שניאור זלמן שכטר, חוקר ומחנך אשר נחשב לאחד מגדולי ההוגים של היהדות הקונסרבטיבית. תחילה נפתחה התוכנית ללימודים לקראת תואר שני, כשלוחה של בית המדרש לרבנים באמריקה (JTS) אשר העניקה תואר אקדמי אמריקאי.

בשנת 2005 קיבל המכון הכרה מהמועצה להשכלה גבוהה לפעול כמוסד אקדמי ישראלי שמוסמך להעניק תואר שני M.A. במדעי היהדות.

באביב 2012 הושלמה בנייתו של הקמפוס החדש של המכון שנמצא בצמוד לבניין הישן, בתכנון האדריכלית עדה כרמי מלמד, כלת פרס ישראל לאדריכלות לשנת תשס"ז. במקביל הושלמה בנייתו של מרכז "נווה שכטר – מרכז לגסי הריטג' לתרבות יהודית" בשכונת נווה צדק בתל אביב יפו. במרכז מתקיימת פעילות של לימוד וחוויה יהודית בבית מדרש, בסדנאות ובסדרות, מופעי מוזיקה וכיתות אומן, תערוכות, חוגים למשפחה וסיורים. נוסף על כך, במקום נערכת פעילות קהילתית של חגיגה וציון מועדים בסדר הזמנים העברי.

נכון לשנת 2024 לומדים במכון כ־400 סטודנטים ועד כה השלימו את לימודיהם יותר מ־1,900 בוגרים, רובם אנשי חינוך מתחומי החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי.

תוכניות לימוד לתואר שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכון שכטר מציע תוכנית רב־תחומית לתואר שני במדעי היהדות הכוללת: מקרא, תלמוד והלכה, מדרש ואגדה, מחשבת ישראל, תולדות עם ישראל, לימודי ירושלים וארץ ישראל, לימודי מגדר ופמיניזם, האמנויות ביהדות, יהדות ספרד וארצות האסלאם, לימודי ישראל ותולדות הציונות, ועוד.

המכון מציע כמה תוכניות מיוחדות:

מרפא - תוכנית ללימודי ליווי רוחני, מורשת ישראל ויהדות, המעניקה הכשרה לסיוע ליחידים ומשפחות המתמודדים עם מצוקות שונות. ניתן לשלבה במסגרת אקדמית עם לימודים לתואר שני במדעי היהדות עם התמחות בלימודי משפחה וקהילה, אך ניתן ללמוד במסלול של לימודי תעודה או לצורך העשרה מקצועית בלבד (לאחיות, לאנשים ונשים ממקצועות הטיפול ולמחנכים) בלבד. בוגרי התוכנית מקבלים עם סיום הלימודים תעודה בליווי רוחני על פי מודל ה־CPE המוכרת על ידי העמותה לליווי רוחני בישראל^[2].
משל"י - תוכנית המשלבת לימודים לתואר שני במדעי היהדות עם חברותא וקורסים המעניקים כלים לעשייה קהילתית (בשיתוף בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר).
ימ"ה - "מעבדה לחינוך יהודי" המעניקה כלים מקצועיים הדרושים למורים ואנשי חינוך להתמודדות עם אתגרי התקופה.

הלימודים לתואר השני מרוכזים ביום בשבוע.

מכוני מחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכון פועלים חמישה מכוני מחקר:

המרכז לחקר ההלכה ויישומה, הוקם בשנת תשנ"ו על מנת לפרסם ספרות הלכתית בעברית, אנגלית, רוסית, ושפות אחרות וזאת כדי לסייע ליהודים ללמוד הלכה ולקיימה. המכון מפרסם תשובות שנכתבו במאה העשרים, תשובות של ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל, מדריכים הלכתיים בשפות שונות וספרים העוסקים בפילוסופיה של ההלכה. באתר האינטרנט תשובות לימינו, מתפרסמות תשובות לשאלות בענייני הלכה
המרכז לחקר האישה בהלכה, אשר חוקר את מעמדן של הנשים בהלכה ואת השלכותיו על מצבן של הנשים בישראל של ימינו. עיקר פעילותו של המרכז ממוקדת במחקר סוגיית הנשים העגונות ומסורבות הגט בישראל ובניסיון לפתח פתרונות מעשיים לפתרונה.
המרכז ליהדות ואומנויות, הוקם בשנת תשס"א על מנת לחפש ולטפח נקודות מגע בין מדעי היהדות והאמנויות. המרכז תומך בתחום "האמנויות ביהדות" בתוך התוכנית לתואר שני של מכון שכטר וכותב תוכניות לימודים עבור בתי ספר תל"י. המרכז הקים בשיתוף קרן תל"י אתר אינטרנט המוקדש כולו לאמנויות ביהדות.
המרכז לחינוך לעמיות יהודית הוקם על ידי קבוצה של חוקרים ואנשי חינוך על מנת להוות כתובת לארגונים בישראל ובתפוצות המעוניינים לקדם נושאים כגון: מדיניות חינוכית, תוכניות לימודים, תכנון ומחקר, פיתוח מנהיגות, הכשרה מקצועית, תוכניות מפגש בין תרבותי והערכה. המרכז פועל בשיתוף פעולה עם מכון שכטר מתוך שאיפה ליצור במסגרת המכון מסגרות להכשרה מקצועית ומסלולים אקדמיים בתחום.
המרכז ליהדות וביו־סוציולוגיה פרויקט החוקר התנהגות דתית בכלל ומנהגים יהודיים בפרט בראי הפסיכולוגיה האבולוציונית.

מפעל המדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במכון שכטר פועל מפעל המדרש, ששם לו למטרה להוציא לאור מהדורות מדעיות של מדרשי חז"ל שטרם זכו למהדורה כזו. במפעל זה לוקחים חלק כמה חוקרים העובדים על הכנת המהדורות, הפירושים והמבואות. רוב המהדורות של מפעל המדרש החלו את דרכן בעבודות דוקטורט של המהדירים, חלקן לפני כמה עשורים, ובשנים האחרונות מגיעות לידי גמר. עורכי הסדרה הם דוד גולינקין ושמא פרידמן.

עד עתה ראו אור המהדורות הבאות (בסוגריים שם המהדיר והשנה):

מדרש שמואל (ברכיהו ליפשיץ, 2009)
מדרש חדש על התורה (גילה וכמן, 2013)
אסתר רבה (יוסף תבורי וארנון עצמון, 2014)
קהלת רבה א-ו (מנחם הירשמן, 2016)
קהלת רבה ז-יב וקהלת זוטא ז-ט (ראובן קיפרווסר, 2021)
במדבר רבה א, (חננאל מאק, 2023)

מהדורות אחרות שעתידות לראות אור בשנים הקרובות:

מלבד המהדורות המדעיות המודפסות, מפעל המדרש מפרסם גם מהדורות סינופטיות של המדרשים שכבר ראו אור (וגם של אחדים שטרם יצאו). מהדורה סינופטית היא הצגת הטקסט של כל כתבי היד של החיבור באופן משווה, שורה תחת שורה, כדי לאפשר למעיין הבנה טובה יותר של נוסח החיבורים. המהדורות הסינופטיות זמינות באופן חופשי ב-אתר האינטרנט של המפעל.

מלבד זאת, מוציא מפעל המדרש ספרות מחקרית בנושא מדרשי חז"ל. במסגרת זו ראו אור בינתיים שני ספרים:

אגדות היהודים מאת לוי גינצבורג, מהדורה חדשה וממופתחת (מהדיר דוד גולינקין, 2009).
מנחה ליהודה: יהודה תיאודור ועריכתם של מדרשי האגדה הארץ־ישראליים (מאת תמר קדרי, 2017). חלקו הראשון של הספר סוקר את תולדות חייו של יהודה תיאודור, את מפעלו המחקרי ואת חקר העריכה של מדרשי האגדה מימיו ועד היום; והחלק השני של הספר הוא תרגום ראשון לעברית של סדרת מאמריו של תיאודור "הקומפוזיציה של מדרשי האגדה", שפורסמו בגרמנית בין השנים 1879–1881.

עמותות חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד מכון שכטר פועלות עוד שלוש עמותות העוסקות בקידום חינוך יהודי רב-גוני בארץ ובתפוצות ושמציעות מגוון תוכניות חינוכיות להעשרה יהודית:

קרן החינוך למען בתי ספר תל"י מתגברת את לימודי היהדות של 40,000 תלמידים ב-300 בתי הספר וגנים בחינוך הממלכתי.
בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר מכשיר את עתודת הרבנים והרבות של התנועה המסורתית.
מדרשת שכטר היא רשת של בתי מדרש המציעים מגוון פעילויות קהילתיות וקורסים לקהל הרחב, בהם נווה שכטר שבנווה צדק.

מפעלים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למכון שכטר עוד כמה מפעלים:

פרס ליבהבר לעידוד סובלנות דתית בישראל בסך 40,000 $ הוענק במשך 18 שנה עד לשנת 2015.
קיום כנסים וימי עיון אקדמיים בנושאי חינוך ויהדות, ארץ ישראל, מגדר, ראייה אבולוציונית על מנהגים יהודיים ועוד.
קיום הרצאות וימי לימוד לציבור הרחב.
הוצאה לאור של ספרים אקדמיים ופופולריים במדעי היהדות, במטרה להנגיש לציבור הישראלי את מה שהמכון מחשיב למיטב שבספרות היהודית בכלל ובמחקרי המכון בפרט.
פרסום ספרות הלכתית העוסקת בסוגיות הלכתיות עכשוויות, עבור קהילות יהודיות בארץ ובעולם על ידי מרכזי המחקר השונים.

סגל המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הסגל הקבוע של המכון נמנים כ־25 אנשי אקדמיה וחוקרים בתחומי ההלכה, מחשבת ישראל, המקרא, לימודי ארץ ישראל ועוד. ישנם עוד כ־40 מרצים מן החוץ.

בראש המכון עומד פרופ' ארי אקרמן, שהחליף ב-2022 את פרופ' דורון בר^[3], גאוגרף היסטורי ומרצה בכיר ללימודי ארץ ישראל, שהחליף בסתיו 2015 את פרופ' דוד גולינקין שממשיך לשמש כמרצה לתלמוד והלכה במכון.

החל משנת הלימודים תשפ"ב הדקנית היא ד"ר נעה חכם. קודמיה בתפקיד: ד"ר תמר קדרי (תשע"ט-תשפ"א), פרופ' ארי אקרמן (תשע"ו–תשע"ח), פרופ' דורון בר (תשע"ג–תשע"ה), פרופ' רינה לוין מלמד.