מכון פוע"ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "פוע"ה" מפנה לכאן. לערך העוסק בספר בהוצאת מכון פוע"ה, ראו ספר פוע"ה.
מכון פוע"ה - פוריות ורפואה על פי ההלכה
לוגו מכון פוע"ה
לוגו מכון פוע"ה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מטה הארגון עזריאל 19, ירושלים
מייסדים מנחם בורשטין עריכת הנתון בוויקינתונים
יושב ראש הרב מנחם בורשטיין
מנכ"ל עמיחי רמר
תקופת הפעילות 1991–הווה (כ־33 שנים)
פרסים והוקרה
http://puah.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מכון פוע"ה[1] - פוריות ורפואה על פי ההלכה משלב בין ההלכה היהודית לרפואה המודרנית, בעיקר בתחומי הפוריות, הגינקולוגיה גנטיקה, והבית היהודי. בשנת 2018 פתח המכון אגף חדש בשם 'קדושת החיים' העוסק בסוגיות רפואיות הלכתיות במחלות מסוכנות.

תחום ההלכה במכון מתבסס על הסכמתם של פוסקי הלכה ותחום הרפואה מתבסס על הרפואה בארץ ובעולם. המכון מספק שירותי ייעוץ בחינם, לכלל הציבור: חרדי, דתי לאומי, חילוני ומוסלמי[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון הוקם בשנת 1991 בעקבות בקשתו של הראשון לציון הרב מרדכי אליהו מהרב מנחם בורשטין, להקים גוף שייתן מענה להיבטים ההלכתיים ברפואה המודרנית. הרב אליהו ליווה את המכון בכל שלביו ושימש כמקור הסמכות ההלכתי של המכון.

הנהלת המכון ממוקמת בשכונת גבעת שאול שבירושלים. בשנת תשנ"ח (1998) נפתח סניף של המכון בארצות הברית, ואחריו נפתחו סניפים נוספים באזורים בהם מתגוררות קהילות גדולות של יהודים: ארצות הברית, צרפת, אוסטרליה וקנדה. בשנת 2021 הוקם סניף של מכון פוע"ה במקסיקו.

מכון פוע"ה זכה במגן משרד הבריאות למתנדבים לשנת תשס"ח - 2007[3], בפרס כץ לשנת תשע"ה ובאות הנשיא למתנדב לשנת תשע"ח-2018.

צוות המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון הוקם ומנוהל בעיקר על ידי רבנים המזוהים עם הציונות הדתית, והוא מקיים קשרים הדוקים עם רבנים מכלל המגזרים הדתיים[4]. קשרים אלו מאפשרים למכון לשרת את כלל הציבור בישראל ובכללם החרדים.

תחומי הפעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות המכון מתחלקת לשלשה תחומים עיקריים:

  1. ייעוץ, ליווי, ופסיקה בשאלות רפואה והלכה
  2. פיקוח הלכתי על טיפולי פוריות
  3. מחלקת הדרכה

ייעוץ, ליווי ופסיקה - רפואה והלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות הייעוץ והליווי של המכון מכוונת בראש ובראשונה לזוגות אשר חווים בעיות פוריות או קשיים אחרים הקשורות לבניית המשפחה (לדוגמה - קשיים ביחסי אישות, אבחון טרום לידתי של מומים ומחלות ועוד). הייעוץ כולל הכוונה תמיכה נפשית במהלך טיפולי פוריות, והפנייה לרופאים המתמחים בבעיות ספציפיות. בנוסף, הייעוץ כולל הדרכה הלכתית, על מנת לאפשר לזוג לטפל בבעיותיהם תוך שמירה על כללי ההלכה. פעילות הייעוץ והליווי מתבצעת על ידי רבני המכון, ולעיתים ליווי זוג נמשך שנים, עד שהם זוכים להיפקד בפרי בטן. תחום נוסף בו המכון מקיים פעילות ייעוץ והכוונה הוא טהרת המשפחה. במכון בית הוראה, והרבנים המשיבים במכון מייעצים במגוון שאלות ובכלל זה בענייני מראות דמים ובשאלות הנוגעות לתכנון המשפחה[5]. הייעוץ במכון ניתן ללא תשלום.

על פי נתוני המכון הוא מקבל מדי יום כ-250 פניות. הייעוץ ניתן לפונים ללא תשלום.

השגחה הלכתית על טיפולי פוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכון בשיתוף משרד הדתות מציע לזוגות המעוניינים בכך שירות השגחה הלכתית על טיפולי הפוריות שהם עוברים. ההשגחה נדרשת הלכתית כדי לשמור על יחוס הולד להוריו. זאת באמצעות נוכחות ווידוא בכל שלב של טיפול שיש זיהוי ברור של הזרע והביצית ושיוך שלהם לזוג הנכון ובכך למנוע החלפת זרע הבעל בזרע של גבר אחר, והחלפת הביצית המופרית של הזוג בביצית מופרית של זוג אחר. השירות מוצע בכל בתי החולים בישראל. המכון פיתח מתקן בשם "הפוענית" המשמש לנעילת העוברים במהלך שירות ההשגחה, פתיחת המתקן מתאפשרת רק בנוכחות המשגיחה. עד הפעלת מערך ההשגחה, רבים נמנעו מטיפולי פוריות, ובעקבות הפעלתו נפתחה בפניהם אפשרות זו[6]. לפי נתוני המכון, עד היום הצליח צוות זה למנוע עשרות טעויות אנוש.

ההשגחה מתקיימת בהזמנת הזוג תמורת תשלום המסובסד על ידי משרד הדתות. על מרבית התשלום המוזל יוכלו מבוטחי ביטוחים משלימים לקבל החזר מקופות החולים.

מרכז לימוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיעורים הרצאות וקורסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבני המכון, ובראשם הרב בורשטיין מקיימים מערך שיעורים והרצאות ברחבי הארץ, במסגרתם מועבר לציבור הרחב הידע שהצטבר במכון בתחומי רפואה והלכה, וטהרת המשפחה. מערכי הרצאות מועברים גם בכוללים בהם לומדים הלכות נידה, במטרה להעניק לרבנים לעתיד ידע וכלים בתחומי הרפואה המודרנית והפוריות תוך בחינת יחסם להלכה. במכון מתקיימים קורסים לרבנים שלמדו הלכות נידה ומבקשים להשתלם בהוראה מעשית בשאלות בטהרת המשפחה ובמראות דמים. המכון משתף פעולה עם אוניברסיטת בר-אילן וביחד מארגנים קורס "ייעוץ בקדושה לחיי אישות"[7].

הדרכת חתנים וכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרכת חתנים וכלות נועדה להעניק לבני הזוג העומדים להינשא כלים הלכתיים ונפשיים לקראת הקמת ביתם. ההדרכה כוללת לימוד הלכות טהרת המשפחה, וכן עיון והכנה בנושאים הקשורים לזוגיות ולמשפחה. במכון מתקיימים שיעורים ופגישות הכנה עם חתנים וכלות לקראת נישואיהם. בנוסף מתקיימים במכון תוכניות להכשרת מדריכי חתנים וכלות.

הכשרת בודקות טהרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת דימום הוסת ישנם על פי ההלכה ימים בהם בני הזוג צריכים לנהוג בהרחקה (נידה). כדי להיטהר ולסיים את ההרחקה, על האישה לוודא שהדימום המחזורי פסק. לעיתים קיים פצע פנימי וקשה מאוד להבחין בין הדימום המחזורי לבין הדימום מהפצע, מה שמקשה מאוד להיטהר. על מנת לאפשר טהרה בדימום שאיננו מהרחם, מכשיר מכון פוע"ה אחיות המוסמכות לבצע בדיקה כ"בודקות טהרה" ולזהות את מקור הדימום. האחיות עוברות הכשרה רפואית-הלכתית עיונית ומעשית, וכן מתמחות אצל רופאי נשים.

ספרייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

למכון ספרייה בנושאי רפואה והלכה. בספרייה יש ספרים, מאמרים, חוברות וקטעי עיתונות העוסקים בהלכה ורפואה בכלל ובפוריות בפרט. הספרייה ממוקמת במשרדי המכון בירושלים. למכון חנות שבה ניתן לקנות מוצרים השייכים לתחומי הגינקולוגיה, הפוריות ויחסי אישות.

קדושת החיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התפתחות הרפואה ועליית תוחלת החיים, הפך העיסוק בשאלות הנוגעות לקדושת החיים תכוף ורלבנטי־מתמיד. יכולתה של הרפואה לתת מענה למצבים רפואיים מורכבים ולהאריך את חייו של האדם יצרה מציאות מורכבת:

אנשים רבים שבדרך הטבע היו מסיימים את חייהם מוקדם יותר, מתמודדים עתה עם מגוון מחלות ומורכבויות רפואיות. מלבד זאת, העולם הרפואי עובר שינוי מתמיד ביחס אל רצון המטופל ורצון משפחתו, בכל הנוגע לשאלות הקשורות לסוף חייו של האדם, וגם שינויים אלה משפיעים על תכיפות הנושא והרלבנטיות שלו.

כתוצאה משינויים אלו, משפחות רבות נדרשות לעיתים להכריע במצבים מורכבים מאוד, כאשר אחד מיקיריהם מצוי במצב רפואי קשה והן נדרשות להחליט על המשך הטיפול בו ואופיו.

אגף קדושת החיים עוסק במענה טלפוני, הלכתי ואתי לסוגיות אלו בכל שעות היממה

ספר פוע"ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – ספר פוע"ה

ספר פוע"ה הוא ספר הדרכה הלכתי רפואי בנושאי משפחה, טהרת המשפחה, פוריות ועוד. הספר נכתב על ידי הרבנים מנחם בורשטין וגבריאל גולדמן, בייעוץ רפואי של ד"ר חנית דאום ופרופ' שמחה יגל. בסדרה מתוכננים חמישה כרכים, מהם יצאו (נכון לשנת תשפ"ב) ארבעה. על שני הכרכים הראשונים שלו זכו המחברים והעורכים בפרס משרד הבריאות[8].

כנס רפואה והלכה והפולמוס סביבו[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מראשית המאה ה־21 עורך המכון יום עיון שנתי בנושא "רפואה והלכה בתחומי המשפחה".

בשנים עברו הכנס היה פתוח לגברים ונשים (בישיבה נפרדת), ונאמו בו גברים בלבד, לפי הנחיית הרב מרדכי אליהו ובהתאם לנוהגי הציבור החרדי המשתתף בכנסים. לקראת הכנס של שנת 2012, שנערך זמן קצר לאחר פרוץ פולמוס ציבורי על הדרת נשים בישראל, יצאו הארגונים "קולך" (שמחה על כך גם קודם לכן) ו"ישראל חופשית" בקמפיין נגד הכנס שכלל קריאה להחרים רופאים שישתתפו בו. בעקבות זאת ביטלו את השתתפותם רוב הרופאים שהוזמנו להרצות בכנס, תוך שחלקם מבקרים את הדרת הרופאות מלהרצות בכנס[9]. בתגובה של מכון פוע"ה נמסר שרק גברים נושאים דברים מסיבות הלכתיות.

הרב בורשטיין הצר על "גורמים המנצלים בצורה צינית ותוקפנית את האווירה הציבורית השוררת כיום, ומנסים לקדם את האג'נדה שלהם על גבו של מכון פוע"ה" [10]. בעקבות הקריאות להחרמת הכנס, הודיע המכון כי הוא יערוך בקיץ כנס נשים שבו תשתתפנה מרצות ורופאות[11].

מאז, נערכו כנסים המיועדים לרבנים בלבד בתוך מטה מכון פוע"ה וכנס מקצועי לנשים "הכל בשבילך" בהשתתפות עד 1,500 נשות מקצוע מכלל המגזרים, בבנייני האומה בירושלים. בין המשתתפות נשים מתחומי הרפואה ומתחומי ההלכה ביניהן, רופאות, בלניות, אחיות, מדריכות כלות, דולות, עורכות דין לתחומי משפחה ועוד. הכנס מיועד לכלל המגזרים. בתקופת מגפת הקורונה בישראל, הפך הכנס השנתי (לראות את הנולד) לדיגיטלי, והוא מיועד רופאות ורופאים, לרבנים ורבניות, אנשי ונשות מקצוע, ומרצים בו רופאים, רופאות, מרצים ומרצות ממכון פוע"ה וכן אנשי ונשות מקצוע. בנוסף, התקיימו בשנת 2022 כנסים מקומיים מטעם מכון פוע"ה במרכזים רפואיים בירושלים, במרכז, בדרום ובצפון.

תקציב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2021–2020 מחזור הפעילויות של הארגון הסתכם בכ12 מיליון ש"ח לשנה. שלושת מקורות ההכנסה העיקריים הם תרומות ממוסדות ומיחידים, הקצבות מהמשרד לשירותי דת, ותקבולים שהארגון מקבל בתמורה לשירותיו[12].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט הרשמי של מכון פוע"ה בעברית

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על שם שפרה ופועה, המיילדות העבריות בתקופת המקרא.
  2. ^ דן אבן, עמותות חרדיות מפעילות משגיחות כשרות במעבדות הפריון במימון המדינה, באתר הארץ, 20 בינואר 2012
  3. ^ מגן משרד הבריאות למתנדבים לשנת תשס"ח - 2007, באתר www.ivolunteer.org.il (ארכיון)
  4. ^ מכון פועה ארכיון מכתבי רבנים למכון פועה, באתר מכון פועה
  5. ^ צופיה הירשפלד, "רק האשה מחליטה על שימוש באמצעי מניעה", באתר ynet, 26 בינואר 2010
  6. ^ הרב יוסף שמחה גינזבורג והרב אברהם ברוך פבזנר, הוראות כ"ק הרבי מליובאוויטש בעניין הפריית מבחנה והזרעה מלאכותית, ספר אסיא יב, תשס"ט, עמ' 227–235, באתר מכון שלזינגר
  7. ^ עקיבא נוביק, חדש: קורס שהופך רבנים לסקסולוגים, באתר ynet, 14 בנובמבר 2010
  8. ^ פרס משרד הבריאות הוענק למכון פוע"ה, באתר כיפה.
  9. ^ אורי פולק, בעקבות הדרת נשים: רופאים ביטלו השתתפותם בכנס פוע"ה, באתר "כיפה", 4 בינואר 2012.
    תגובות להדרת הגניקולוגיות: "גם לקוחותיכם יהיו גברים בלבד", באתר TheMarker
  10. ^ קובי נחשוני, רופאים נגד כנס נשים ללא נשים: 'חציית קו אדום', באתר ynet, 5 בינואר 2012
  11. ^ רויטל בלומנפלד, הכנס הגניקולוגי יישאר לגברים בלבד; כנס לנשים בקיץ, באתר הארץ, 9 בינואר 2012
  12. ^ דוחות כספיים לשנת 2014, באתר גיידסטאר ישראל
    מיעוט עמותות נתמכות מתקנה - 2015, אתר החשב הכללי, משרד האוצר