מכון משפטי ארץ
| פעילות | מחקר תורני וכולל דיינות |
|---|---|
| התאגדות | עמותה |
| מדינה | ישראל |
| מטה הארגון | עפרה |
| יושב ראש | הרב אברהם גיסר |
| תקופת הפעילות | ה'תשס"א, 2000 – הווה |
| פרסים והוקרה |
פרס כץ (2017)  |
| האתר הרשמי | |
  | |
מכון משפטי ארץ הוא כולל דיינות ומכון העוסק במחקר יישומי של המשפט העברי והלכות מדינה. הוא פועל בצמוד ליישוב עפרה מאז ה'תש"ס, ומטרתו מתן מענה תורני לשאלות העולות במשפט המודרני. המכון זכה בפרס כץ לשנת 2017.[1]
הקמה וחזון[עריכת קוד מקור | עריכה]
המכון הוקם על ידי הרב אבי גיסר (רב היישוב עפרה) ועל ידי הרב מיכאל בריס באלול תש"ס. שניהם עמדו בראש המכון, עד לעזיבתו של הרב בריס. בראש צוות המחקר של המכון עומד הרב ד"ר איתמר ורהפטיג. במסגרת המכון פועל כולל דיינות אשר מכשיר אברכים לקראת מבחני הדיינות של הרבנות הראשית לישראל. בראשות הכולל עומד הרב חיים בלוך.
מכון המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]
צוות המחקר של המכון חוקר נושאים תורניים במטרה להפוך את המשפט העברי למערכת חיה ומתפתחת במדינת ישראל. המכון עוסק בשני תחומים עיקריים: דיני ממונות ותורה ומדינה.
דיני ממונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
המכון מפרסם דוגמאות חוזים באתר האינטרנט שלו, וכן מציע ייעוץ הלכתי לעריכת חוזים. החוזים באים לפתור בעיות רבות שקיימות בין החוק להלכה במסחר. חלקם הם בעיות של קניין שההלכה מצריכה מעשים מסוימים והחוק מסתפק בדיבור והסכמה. דוגמה לכך אפשר למצוא בקניית דירה, כאשר לפי ההלכה צריך לקנות בכסף, ובמציאות הקונה לא נותן למוכר אף מטבע, והחוזה אמור לפתור את הבעיה.
חוקרי המכון עונים לשאלות בנושא דיני ממונות שמתקבלות דרך אתר המכון ואתר מורשת. חלק מהתשובות שנכתבו פורסם במסגרת שני כרכי הספר שו"ת משפטי ארץ.
כמו כן, המכון מפרסם סקר המשפט העברי הבוחן את עמדות הציבור היהודי בישראל בנוגע למשפט העברי.[2]
כנס הדיינים השנתי[עריכת קוד מקור | עריכה]
המכון מקיים כנס דיינים שנתי בשיתוף עמותת הליכות עם ישראל. במרכז הכנס דיון סביב נייר עמדה שנכתב על ידי אחד מחוקרי המכון. בעקבות הכנס מתקבלת החלטת מדיניות שבדרך כלל מאומצת על ידי רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית.[3] עד לשנת תש"פ נידונו הנושאים הבאים:
- ערעור בבית הדין לממונות[4]
- חיוב בנזק עקיף - גרמא[5]
- תוקפם של חוקי המדינה[6]
- פשרה בבית הדין[7]
- הסתמכות על אומדן דעת[8]
- הסתייעות בהוצאה לפועל[9]
- פסיקת הוצאות משפט[10]
- היתר פניה לערכאות[11]
- מעמדו של מנהג שיצר חוק המדינה[6][12]
- עד מומחה בהלכה[13]
- מעמדה של חברה בע"מ[14]
- פיצוי על מניעת רווח[15]
- הכרעה במחלוקות הלכתיות[16]
- מעמדם ההלכתי של חוקי המגן בתחום העבודה[17]
- זכויות יוצרים בהלכה[18]
- מעמדם של חוקי המדינה ושל פסיקת בתי המשפט[19]
תורה ומדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ייעוץ חקיקה יהודי[עריכת קוד מקור | עריכה]
נציגי המכון השתתפו בדיונים על החוקה בוועדות הכנסת תוך הצגת עמדת המשפט העברי,[20] וכן הגישו חוות דעת לוועדת שרים לחקיקה שפורסמו באתר המכון.[21]
אנשי המכון כותבים ניירות עמדה ומאמרים בנושאים אלה.
מחשבה מדינית יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוקרי המכון עוסקים בחקר המחשבה המדינית היהודית. במסגרת זו יצא לאור הספר "מדינה כהלכה" מאת הרב עדו רכניץ. הספר עוסק במבנה המשטר, ביחסים בין מוסדותיו השונים ובערכיו.[22] הספר זכה בפרס הרב ישראלי לשנת 2016.[23]
אתיקה צבאית יהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]
חוקרי המכון הרב ד"ר עדו רכניץ והרב אלעזר גולדשטיין הוציאו לאור ספר ובו ניתוח מסמך רוח צה"ל לאור המקורות היהודיים, אשר זכה בפרס הרב ישראלי לשנת 2013.[23] בנוסף, פרסמו סדרת מאמרים בנושאי אתיקה צבאית בכתב העת מערכות.[24][25]
פרסומי המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- משפטי ארץ:
- א - דין, דיין ודיון (תשס"ב)
- ב - טענות וראיות (תשס"ה)
- ג - קניין ומסחר (תש"ע)
- ד - חוזים ודיניהם (תשע"ו)
- ה - בית הדין לממונות (תשפ"א)
- הרב ד"ר איתמר ורהפטיג, צנעת אדם: הזכות לפרטיות לאור ההלכה (תשס"ט).
- שו"ת משפטי ארץ:
- א: עבודה, גזל, נזיקין, זכויות יוצרים (תשע"א)
- ב: חוק ועסקים, ריבית, צדקה (תשע"ג)
- אלעזר גולדשטיין ועדו רכניץ, אתיקה צבאית יהודית (2013, בשיתוף עם ידיעות ספרים).
- משה דרורי, השימוש בזכות לרעה במשפט העברי: כופין על מידת סדום (תש"ע).
- עדו רכניץ, מדינה כהלכה - התמודדות יהודית עם אתגר העצמאות (תשע"ח, בשיתוף עם הוצאת מגיד).
- עדו רכניץ, מדינת התורה הדמוקרטית: עיון במשנתם המדינית של הריא"ה הרצוג, הרא"י וולדינברג והר"ש גורן[26] (תשפ"ב).
- אורי סדן, אורות החושן - דיני ממונות בימינו: עבודה וקבלנות (תשפ"ב).
- יוסף יצחק ליפשיץ, כלכלה וערכי היהדות[27] (יצא במקור באנגלית בשנת 2012, יצא לאור בעברית דרך המכון בשנת תשפ"ג).
- עדו רכניץ, רווחה וערכי היהדות (תשפ"ג).
מיקומו של המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]
המכון ממוקם במבנה בקצה היישוב עפרה, ונטען כי המבנה נרכש מבעליו הפלסטיניים באמצעות חברת 'אל וואטן', חברה בבעלות אמנה ומועצה אזורית מטה בנימין. הפלסטינים שהיו בעלי המקום טענו כי מעולם לא מכרו את המבנה, וכי מסמכי הרכישה זויפו. בקשת 'אל וואטן' לרשום את הבעלות במבנה בטאבו על שמה, נדחתה במנהל האזרחי בשל בעיות שהתגלו במסמכי הרכישה. תביעה שהוגשה בבית המשפט על ידי אל וואטן כנגד המנהל האזרחי, נדחתה ב-2013 על ידי בית המשפט.[28]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מכון משפטי ארץ
מכון משפטי ארץ, ברשת החברתית פייסבוק
מכון משפטי ארץ, הבלוג הרשמי- בלוג של המכון
- מכון משפטי ארץ, שו"ת משפטי ארץ א, עפרה, תשע"א, באתר היברובוקס
- מכון משפטי ארץ, שו"ת משפטי ארץ ב, עפרה, תשע"ג, באתר היברובוקס
- דניאל כ"ץ, הרחבות למסכת סנהדרין, בהוצאת מכון משפטי ארץ, תשע"ה, באתר היברובוקס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מכון משפטי ארץ – זוכה פרס מרכוס כץ, באתר ערוץ 7, 13 ביולי 2017
- ^ סקר המשפט העברי 2020 תש"פ, באתר דין תורה
- ^ מדיניות הלכתית, באתר רשת בתי הדין ארץ חמדה גזית
- ^ נייר עמדה מספר 1: בית דין לערעורים על בתי הדין לממונות, באתר דין תורה
- ^ נייר עמדה מספר 2: פיצוי על גרימת נזק, באתר דין תורה
- ^ 1 2 נייר עמדה מספר 3: תוקפם ההלכתי של חוקי המדינה בדיני ממונות, באתר דין תורה
- ^ נייר עמדה מספר 4: כיצד מפשרים? בין פשרה לדין לצדק, באתר דין תורה
- ^ נייר עמדה מספר 5: הסתמכות על אומדן, באתר דין תורה
- ^ נייר עמדה מספר 6:הסתייעות בהוצאה לפועל, באתר דין תורה
- ^ נייר עמדה מספר 8: פסיקת הוצאות משפט, באתר דין תורה
- ^ נייר עמדה מספר 9: היתר פנייה לערכאות, באתר דין תורה
- ^ נייר עמדה מספר 10: מעמד מנהג שיצר החוק, באתר דין תורה
- ^ כנס הדיינים הי"א - עד מומחה בהלכה, באתר דין תורה
- ^ נייר עמדה מספר 12: מעמדה ההלכתי של חברה בע"מ, באתר דין תורה
- ^ כנס הדיינים הי"ג בנושא: פיצוי על מניעת רווח, באתר דין תורה
- ^ כנס הדיינים ה-14: הכרעה במחלוקות בימינו, באתר דין תורה
- ^ נייר עמדה 15 - מעמדם ההלכתי של חוקי המגן בתחום העבודה, באתר דין תורה
- ^ נייר עמדה 16 - זכויות יוצרים בהלכה, באתר דין תורה
- ^ נייר עמדה 17 - מעמדם של חוקי המדינה ושל פסיקת בתי המשפט, באתר דין תורה
- ^ עדו רכניץ, תום לב ואין חוטא נשכר, שבט תשע"ב (ינואר 2012)
- ^ חוות דעת לועדת שרים לחקיקה, באתר דין תורה
- ^ שירית אביטן כהן, "יבוא יום שהעם יחליט שחוקת המדינה היא תורת ישראל", בעיתון מקור ראשון, 15 בנובמבר 2018
- ^ 1 2 על פי הכיתוב בשער הספר.
- ^ אלעזר גולדשטיין, צבא העם או צבא שכירים, מערכות 458, דצמבר 2014, עמ' 53–59
- ^ עדו רכניץ, הצעה לתפיסת בטחון ללחימה בטרור, מערכות 462, אוגוסט 2015, עמ' 20–23
- ^ מדינת התורה הדמוקרטית באתר המכון.
- ^ כלכלה וערכי היהדות באתר המכון.
- ^
חיים לוינסון, ביהמ”ש: מתנחלים זייפו רכישת אדמה מפלסטינים, באתר הארץ, 15 ביולי 2013
