מכון מדעי טכנולוגי להלכה
 | |
| המכון המדעי טכנולוגי להלכה ברחוב הפסגה 1 בירושלים | |
| מוסד אקדמי | |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1965–הווה (כ־59 שנים) |
| מייסדים |
אליעזר קוגל, לוי יצחק הלפרין  |
| מיקום | |
| מיקום | רחוב הפסגה 1 שכונת בית וגן, כיכר הולנד, ירושלים |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°46′18.24″N 35°10′56.47″E / 31.7717333°N 35.1823528°E |
| אתר המכון. | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   מכון מדעי טכנולוגי להלכה  | |
  | |
מכון מדעי טכנולוגי להלכה הוא מכון מחקר ויישום תורני מדעי, שמטרתו לברר את ההלכה, להתמודד עם השאלות הסבוכות שמעורר שילוב הטכנולוגיה בחיי האדם, וכן לפתח טכנולוגיות שיאפשרו שימוש במכשירים המתחדשים תוך שמירה על ההלכה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המכון המדעי הטכנולוגי להלכה נוסד בשנת ה'תשכ"ה (1965) ביוזמת הרב אליעזר קוגל על ידי הרב לוי יצחק הלפרין, בשיתוף עם גדולי פוסקי ההלכה, במטרה להתמודד עם השאלות והבעיות ההלכתיות המורכבות, אשר מתעוררות עם שילוב חיי היום יום במוצרים טכנולוגיים רבים במקביל להתפתחות המואצת של ענפי המדע וטכנולוגיה בכל תחומי החיים. המכון נמצא ברחוב הפסגה 1 בשכונת בית וגן בירושלים.
בראשות המכון עומד היום הרב אברהם משה הלפרין בנו של המייסד הרב לוי יצחק הלפרין שעמד בראשות המכון כיובל שנים, ומאז שנות ה-90 של המאה ה-20 הצטרף לאביו בפסיקה ההלכתית ויזמות המכון. הרב א. מ. הלפרין עומד בראש צוות רבנים ומהנדסים, בהם המהנדס דוד בנעט, מומחה בעל שם עולמי במעליות, המהנדס צבי מרכוס בעל התמחות מיוחדת באלקטרוניקה, המהנדס דב ציוני מומחה אלקטרוניקה ומערכות מוסדיות. כיועץ מדעי משמש ד"ר יעקב (יאשה) לרנר, שחיבר בין היתר את הספר "פיזיקה בשירות ההלכה".
סוגי מערכות באישור הלכתי של המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]
מעליות שבת (כולל מעליות MRL), התקני שבת למקררים, כשרות תנורי אפייה, התקני שבת למזגנים, התקני שבת לקולרים ומיני ברים, ארונות חימום וקירור, מדיחי כלים, משאבות ביוב וסילוקיות, מתקני סינון מים למקוואות, מעלוני מקוואות לנכים, פלטות שבת, מדי מים לשבת, מערכות אזעקה, מערכות למניעת בישולי עכו"ם, ארונות להובלת נפטרים במטוסים, דודי מים חמים לשבת, נפות חשמליות וידניות, מיחמי גלישה, מערכת כיבוי גז בשבת וביום טוב, מערכות קריאת כרטיסי כניסה לחדרי מלון, מערכות קריאה 'חולה-אחות', מפסקי שבת לחירום וביטחון, טלפון שבת לחירום וביטחון, מערכות אינטרקום, טומאת כהנים בבתי חולים בפגיות ובמחלקות פנימיות.
תחומי מחקר הלכתי-טכנולוגי ופעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פעילות המכון משתרעת על תחומים רבים:
- ציוד ומיכשור של המטבח המודרני ושאלות השימוש ההלכתיות המתעוררות בו בשבת ובימי חול, למשל פיתוח מערכות שיאפשרו שימוש במקררים בשבת, מתן הכשרים לפלטת שבת למחם חשמלי, ועוד.
- פיתוח מערכות ומתן הכשר למעלית שבת.
- הלכה בצבא - תפקוד צוללות וסטי"לים.
- ציוד רפואי - לחצנים לקריאה לאחות.
- ייעוץ הלכתי למשטרת ישראל.
- ייעוץ לבתי מלון, בתי אבות ועוד.
- ייעוץ עבור שיגור לוויינים, ואנשי חלל.
המכון משמש כתובת מרכזית, לרבנים ומורי הוראה, ולאנשים רבים בישראל ובחו"ל, בשאלות ההלכה האקטואליות העולות על הפרק.
פעילות המכון זכתה לתמיכה של רבנים[1], ולאמון מצד גופי הממשלה והצבא והתעשיינים הגדולים במשק.
ספרים וחיבורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
סדרת הספרים מעשה חושב כרכים א'–י', סדרת הספרים עטרת שלמה כרכים א'–י', החשמל בהלכה, חימום מים בשבת, מעליות בשבת, טהרת פתחים, עטרת חכמים, אם אסק שמים, אמונת עתך, מעשה וגרמא בהלכה, על משמר השבת, Shabbat and Electricity ועוד רבות. המכון מוציא לאור במהדורת מייל כמדי חודש בטאון בשם אספקלריה ובו דברי ראש המכון הרב אברהם משה הלפרין ושאלות בהלכה המגיעות לפתחי המכון.
הספרים נגישים במאגרי המידע האינטרנטיים, כגון אוצר החכמה ואחרים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של המכון המדעי טכנולוגי להלכה
מכון מדעי טכנולוגי לבעיות הלכה (ירושלים), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ המלצות רבנים: הרב משה פינשטיין, הרב שלמה זלמן אוירבך והרב עובדיה יוסף באתר המכון.