מכון טרומן
 | |
| בניין המכון בקמפוס האוניברסיטה העברית בהר הצופים | |
| מכון מחקר | |
|---|---|
| על שם |
הארי טרומן  |
| תקופת הפעילות | 1966–הווה (כ־58 שנים) |
| קמפוס | קמפוס הר הצופים |
| בעלי תפקידים | |
| יו"ר | דן מרידור |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| קואורדינטות | 31°47′30″N 35°14′47″E / 31.791717833775°N 35.246434938045°E |
|
truman | |
|
לחצו כדי להקטין חזרה
 | |
  | |
המכון למחקר ע"ש הרי ס. טרומן למען קידום השלום הוא מכון מחקר באוניברסיטה העברית בירושלים הממוקם בקמפוס הר הצופים.
מטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בטקס הנחת אבן הפינה למכון ביולי 1966, הוצהר כי המכון יהא "מרכז ללימודים המוקדשים להשכנת השלום – אותם לימודים, שיתרמו רבות, כפי המקווה, לעיצוב הרמוניה בין-לאומית ולקידום שיתוף-הפעולה בין עמים וארצות ברחבי העולם". המכון פועל כיום בשני מרחבים בהקשר של שלום ופתרון קונפליקטים. המרחב הראשון עניינו אקדמי-מחקרי שעה שהמרחב השני עניינו פעילות ציבורית ויצירת פלטפורמה לשיח ופעילות בנושא. בעוד ליבת המחקר והעשייה של המכון היא הסכסוך הישראלי-ערבי, ירושלים והמזרח התיכון, מכון טרומן מקדם מחקר וחשיבה על שלום ופתרון קונפליקטים בעולם כולו. למכון יש תוכנית מלגות לדוקטורט ופוסט דוקטורט והוא תומך במחקר בסיסי, יישומי, כנסים, סדנאות ומפגשים בין יהודים וערבים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המכון נוסד בשנת 1966 בעידודו ותמיכתו של נשיא ארצות הברית לשעבר הארי טרומן[1]. הקמת המכון בפועל ארכה מספר שנים בראשות אליהו אילת, לאחר שפרש מתפקידו כנשיא האוניברסיטה[2]. עד שנת 1970 גייסו כ-4 מיליון דולר בתרומות להקמת המכון, שרובם הוקצו להקמת בניין חדש בקמפוס הר הצופים[3]. טקס חנוכת מבנה המכון נערך במאי 1970. המבנה נבנה סמוך לאמפיתיאטרון בהר הצופים, והיה בין המבנים הראשונים שנבנו בהר הצופים לאחר מלחמת ששת הימים[4].
בשנת 1973 מימן המכון מחקר של פרופ' גדעון לדיז'ינסקי מהפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה, שמטרתו למצוא את "אב החומוס" - חמצה (מחקר הדומה למחקרו של אהרן אהרנסון למציאת "אם החיטה") כדי להשביח את הזנים המתורבתים. לדיז'ינסקי איתר בטורקיה את זן החמצה שממנו התפתח זן "החומוס" המתורבת[5].
פרס טרומן לשלום
בין השנים 1991 ל-2013 חילק מכון טרומן את פרס טרומן לשלום (במקור "פרס גיטלסון") ל"אישים שתרמו תרומה משמעותית לקידום השלום באזור ובעולם כולו". פרס זה מגלם את מחויבותו של המכון לקידום השלום. הזוכים בפרס זה לאורך השנים היו -
- 1991 – שרת הבריאות הצרפתית לשעבר סימון וייל
- 1994 – שר החוץ הנורווגי לשעבר יוהאן יורגן הולסט
- 1999 – הסנאטור האמריקאי ג'ורג' מיטשל
- 2001 – השגריר האמריקאי לשעבר ריצ'רד הולברוק
- 2006 – הגנרל האמריקאי (בדימוס) קולין ל. פאוול
- 2008 – השגריר האמריקאי דניס ב. רוס
- 2011 – נשיא הבנק העולמי לשעבר, סיר ג'יימס ד. וולפנסון
- 2013 – שר החוץ, האוצר והעבודה האמריקני לשעבר ג'ורג' פ. שולץ.
ראשי המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופסור ארנסט ד. ברגמן 1966-1975
- פרופ' משה מעוז 1975-1979
- פרופ' הרולד ז. שיפרין 1979-1987
- פרופ' בן-עמי שילוני 1987-1990
- פרופ' נעמי חזן 1990-1992
- פרופ' משה מעוז 1992-1998
- פרופ' אמנון כהן 1998-2003[6]
- פרופ' אייל בן-ארי 2003-2007
- פרופ' מריו שניידר 2005-2006 (כיהן מנהל בפועל)
- פרופ' חיים ד. רבינוביץ' 2007-2009
- פרופ' סטיבן קפלן 2009-2012
- פרופ' מנחם בלונדהיים 2012-2018[7]
- ד"ר עודד לוונהיים 2018-2019 (כיהן כמנהל בפועל)
- פרופ' ורד ויניצקי-סרוסי 2019- הווה[8]
בתפקיד יו"ר חבר הנאמנים של המכון שימשו, בין השאר, שגרירי ארצות הברית בישראל וויליאם בראון (אשר החזיק בתפקיד במשך כ-25 שנים) וסמואל לואיס[9], הדיפלומט האמריקאי מקס קמפלמן[10], שגריר ישראל בארצות הברית לשעבר משה ארד והשר לשעבר דן מרידור
פעילות[עריכת קוד מקור | עריכה]
במכון ממוקמים:
- הספרייה ע"ש סטנלי ורוברטה בוגן המכילה כתבי עת וארכיונים מיוחדים התומכים בתחומי המחקר של המכון.
- המרכז לדיפלומטיה ישראלית ע"ש אבא אבן העוסק בקשר עם שגרירים ונציגים פרלמנטריים ואחרים מרחבי העולם.
- ארכיון אבא אבן - המכיל את הארכיון הפרטי של אבא אבן, שר החוץ לשעבר של מדינת ישראל.
המכון מעודד שיח על שלום ופתרון קונפליקטים ומתייחס בין היתר לאירועים אקטואליים. כך בשנת 2020 קיים המכון וובינרים (סמינר רשת) בנושא חיסול קאסם סלימאני, עזה בימי קורונה, תוכנית הסיפוח של בקעת הירדן ועוד. ב-2019, במסגרת כנס השנתי של המכון שעסק בציון 40 שנה להסכם השלום בין ישראל למצרים, העניק נשיא ארצות הברית לשעבר, ג'ימי קרטר, ראיון מיוחד ובלעדי הנמצא באתר המכון. בנוסף, המכון הקים ומפעיל תוכנית מלגות ייחודית לעידוד מחקרים בנושא של שלום ופתרון קונפליקטים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מכון טרומן (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ טקס כינון "מכון טרומן לקידום השלום" ליד האוניברסיטה העברית נערך בנוכחות ג'ונסון וטרומן, דבר, 21 בינואר 1966
- ^ חמישה "דוקטור כבוד" השישי דוקטור אמיתי, מעריב, 5 במרץ 1969
- ^ נותקו הקשרים בין טרומן ומכון טרומן, מעריב, 8 ביוני 1970
- ^ על אנשים, מעריב, 1 ביוני 1970
- ^ מדענים ישראלים גילו בטורקיה את הזן שממנו התפתח החומוס, מעריב, 29 באוגוסט 1976
- ^ משטרה באוניברסיטה, באתר הארץ, 21 ביולי 2002
- ^
הגר שיזף, מערכת הביטחון מסתירה בכספות מסמכים על הנכבה. זה מה שהם מספרים, באתר הארץ, 4 ביולי 2019
- ^ ורד ויניצקי-סרוסי, לדבר על רבין בלי לדבר על יגאל עמיר, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2019
- ^ סמואל לואיס מונה ליו"ר הנאמנים של מכון טרומן, מעריב, 6 באוגוסט 1985
- ^ דן הלפרין, רובי סיבל, עודד ערן, לך תתייעץ עם קמפלמן, באתר הארץ, 28 בפברואר 2013
