מירה פוכרר
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| לידה |
1920 ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה  |
|---|---|
| התאבדה |
8 במאי 1943 (בגיל 23 בערך) גטו ורשה, רפובליקת פולין |
| מדינה |
פולין |
| בן או בת זוג |
מרדכי אנילביץ' |
| פרסים והוקרה |
צלב הכסף של וירטוטי מיליטארי |
  | |
מירה פוכרר (בפולנית: Mira Fuchrer; 1920 – 8 במאי 1943) הייתה פעילה בתנועת ההתנגדות היהודית בגטו ורשה, חברה בארגון היהודי הלוחם ולוחמת במרד גטו ורשה.
חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מירה פוכרר נולדה בוורשה. הייתה פעילה בתנועת השומר הצעיר ובה ככל הנראה פגשה את מרדכי אנילביץ' המבוגר ממנה בשנה והפכה לבת זוגו. מירה ומרדכי חברו יחד, ובספטמבר 1939 נמלטו לווילנה. הם חזרו לוורשה בינואר 1940, ובנובמבר של אותה שנה הצטרפו לגורלם של אזרחים יהודים אחרים בגטו ורשה.
בגטו עבדה מירה בחנות תפירה קטנה עם חברותיה טובה פרנקל ורחל זילברברג. בשנת 1942 היא ביקרה בגטאות אחרים כשליחה.
במהלך המרד בגטו היא לחמה במה שכונה "הגטו המרכזי". ב-8 במאי 1943 הייתה בבונקר ברחוב מילא 18, יחד עם מרדכי אנילביץ' וקבוצה של כ-120 לוחמים. כאשר הבונקר התגלה והוקף על ידי הגרמנים, הלוחמים שבתוכו סירבו להיכנע. רובם התאבדו בהוראתו של אריה וילנר.
הנצחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם מירה פוכרר נחרט על גבי עמוד מחט, והוצב לרגלי מדרגות אתר הזיכרון שהוקם על הבונקר בשנת 2006. שמה נוסף לשמם של 51 לוחמים נוספים במרד שאת הנצחתם קבעו היסטוריונים.
