מיקלה פרארי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיקלה פרארי
Michele Ferrari
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 26 במרץ 1953 (בן 70)
פרארה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיקלה פראריאיטלקית: Michele Ferrari; נולד ב-26 במרץ 1953 בפרארה) הוא רופא איטלקי, המשמש כמאמן וכיועץ לרוכבי אופניים. פרארי קנה את פרסומו הודות לעבודתו עם בכירי רוכבי האופניים מאמצע שנות ה-80 של המאה העשרים ועד 2017. פרארי היה מחלוצי פיתוח נוסחאות ומדדים גופניים וביצועיים שעל פיהם ניתן היה להעריך את ביצועי הרוכבים. הוא פיתח את מדד VAM (אנ') בעזרתו ניתן להשוות את יכולת ומהירות הטיפוס של רוכב מול עצמו ומול רוכבים אחרים גם כאשר הם אינם מטפסים על אותו מעלה[1]. בצד קידום תורת האימון, נכרך שמו בפרשיות אימרוץ.

תחילת הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרארי נולד בפרארה שבאמיליה-רומאניה. בתחילת דרכו חקר ופרסם מאמרים אודות הפעילות האנאירובית של אתלטים. בהמשך התמקד בפיתוח תוכניות אימונים לרוכבי אופניים מקצוענים. תחילה עבד בפרארה אצל פרופסור פרנצ'סקו קונקוני שהיה מהאחראים המרכזיים לקידום הישגי ספורטאים באיטליה על ידי הכנסת שיטות מדידה ומעקב מדעיות. אחת מהצלחותיו הבולטות המוקדמות של פרארי הייתה ב-1984 כשהרוכב עמו עבד, האיטלקי פרנצ'סקו מוזר, הצליח לשבור את שיא השעה באופניים והוסיף מייל שלם לשיאו של אדי מרקס. ב-1999 הודה פרארי ביוזמתו כי השיא הושג תוך כדי שימוש בסימום דם שבאותה עת לא נחשב כשיטה פסולה ולא נאסר על ידי רשויות הספורט הבינלאומיות.

תדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר מקורות, שחקרו את נושא האימרוץ באופניים, טוענים כי פרארי נחשב לאחד מ"רופאי האימרוץ" הטובים ביותר וכי כישוריו במניעת גילוי השימוש בחומרים ובטכנולוגיות אסורות בבדיקות שנערכות לעיתים מזומנות במרוצי האופניים היו הטובים ביותר שניתן למצוא. הם אף מתארים כאנקדוטה את כינויו של אריק רייקארט, רופאה של קבוצת "פסטינה" הצרפתית, שעמדה במוקד פרשת אימרוץ בטור דה פראנס ב-1998, שכונה על ידי הרוכבים "דוקטור פיאט פונטו" (דגם המכונית הקטנה של חברת פיאט) כדי ללמד על זהירותו ועל הביצועים המוגבלים של רוכביו לעומת ביצועי רוכביו של "פרארי"[2]. הרוכב המפורסם ביותר שהשתמש בשירותי הייעוץ של פרארי הוא לאנס ארמסטרונג שניצח שבע פעמים ברציפות בטור דה פראנס בשנים 19992005. ארמסטרונג המשיך להיוועץ בפרארי גם כששמו של זה כבר הוכתם ורוכבים רבים הפסיקו לעבוד עמו. פרארי גם יעץ לקבוצתו של ארמסטרונג, קבוצת רשות הדואר האמריקאית, עד אוקטובר 2004. בספרו של העיתונאי דניאל קויל, "מלחמתו של לאנס ארמסטרונג", מתוארת מערכת היחסים בין פרארי לארמסטרונג בשנים שלפני פרישתו. הרשות האמריקאית למלחמה בסמים בספורט טענה בדו"ח שפרסמה באוקטובר 2012 כי פרארי היה מעורב בסימום שיטתי ומאורגן של קבוצת הדואר האמריקאי במשך השנים בהן ניצח ארמסטרונג בטור דה פראנס[3].

פרארי נודע בפרגמטיות שלו ובהתבטאויותיו הגלויות והודה כי מטרתו היא להשיג את התוצאות המיטביות שיעברו את מבחני גילוי הסמים. התבטא בעניין כי "אם זה לא מתגלה בבדיקות החומרים האסורים, אז אין מדובר בשימוש בסמים" וכן "EPO אינו מסוכן, השימוש המופרז בו הוא המסוכן. מסוכן גם לשתות 10 ליטרים של מיץ תפוזים".

המשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2001 החל משפטו של פרארי על רקע האשמות שהורה לרוכבים שהתאמנו אצלו לקחת חומרים אסורים. ב-1 באוקטובר 2004 הורשע פרארי על ידי בית דין איטלקי ב"הונאה ספורטיבית" וב"ניצול לרעה של רישיונו הרפואי לרישום מרשמים". רישיונו הרפואי נשלל והוטל עליו קנס. הרשעתו של פרארי התבססה בחלקה על עדותו של רוכב האופניים האיטלקי פיליפו סימאוני. סימאוני הודה כי השתמש מאז 1993 בחומרים אסורים וכי החל לעבוד עם פרארי ב-1996. לטענת סימאוני, הורה לו פרארי להשתמש ב-EPO ובאנדריול (טסטוסטרון) וכי ייעץ לו לקחת חומרים נוספים שימנעו את גילוי החומרים האסורים בבדיקות הסמים. בעדותו, סתר פרארי את טענת סימאוני ואמר כי אנדריול ניתן לגילוי בבדיקת שתן פשוטה אף מספר ימים לאחר נטילתו. על כן, בלתי אפשרי שהדריך את סימאוני לקחת חומר זה 20 שעות לפני המירוץ. במאי 2006 בוטל פסק הדין נגד פרארי על ידי בית הדין לערעורים באיטליה בטענה כי להאשמותיו של סימאוני אין בסיס עובדתי[4].

במרץ 2017 הורשע פרארי על ידי בית דין בבולצאנו בסימום הספורטאי האיטלקי דניאל טשלר אשר מתחרה בביאתלון. הוא נדון ל-18 חודשי מאסר על תנאי[5]. לאחר הרשעתו פרסם ארמסטרונג הודעת תמיכה בו אך הודיע כי הוא מפסיק לעבוד עמו.

רוכבי אופניים ידועים ששמם נקשר לפרארי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל קבוצת "גוויס" (Gewiss) ששלושה מרוכביה, מורנו ארג'נטין, ג'ורג'ו פורלאן ויבגני ברזין זכו בשלושת המקומות הראשונים במירוץ לה פלש ואלון ב-1994. לאנס ארמסטרונג, פאולו סבולדלי, מריו צ'יפוליני, ג'אני בוניו, פבל טונקוב, טוני רומינגר, אברהם אולנו, איוון גוטי, קלאודיו קיאפוצ'י, פיליפו סימאוני, פטריק סינקביץ, אדי מצולני, לוי ליפהיימר, פלויד לנדיס, ג'ורג' הינקאפי, אלכסנדר וינוקורוב ואקסל מרקס.

סינקביץ, לנדיס ווינוקורוב נתפסו בשימוש בחומרים אסורים בעוד שסימאוני הודה בשימוש בהם אף שלא נתפס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מהו VAM באתר 500 watt
  2. ^ Cycling News - Page 1 - Cyclingnews, cyclingnews.com (באנגלית)Eric Rijckaert's new book ,cyclingnews.com, 30.03.2000
  3. ^ Johan Bruyneel Statement on Recent USADA and Team News USADA: Lance Armstrong paid Ferrari more than $1 million, אתר cyclingnews.com, ‏10 באוקטובר 2012
  4. ^ Michele Ferrari absolved of all charges by Italian appeals court, cyclingnews.com, 27.05.2006 www.cyclingnews.com - the world centre of cycling, autobus.cyclingnews.com
  5. ^ Dr. Ferrari found guilty of doping by Italian court, באתר cyclingnews.com‏ 4 באפריל 2017