מיצד

מיצד
שכונת קראוונים במיצד, אפריל 2007
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית גוש עציון
גובה ממוצע[1] ‎937 מטר
תאריך ייסוד 1983
תנועה מיישבת פועלי אגודת ישראל
סוג יישוב יישוב קהילתי
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 1,228 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎10.2% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
2 מתוך 10
https://metzad.site123.me

מיצד (אַסְפָר) היא התנחלות יישוב קהילתי במדבר יהודה בדרום הר כנוב[3] בין בית לחם לחברון. היישוב שייך לארגון יישובי פועלי אגודת ישראל ולמועצה אזורית גוש עציון, בה הוא מהווה את היישוב הדרומי ביותר. שטחו של היישוב הוא כ-15,000 דונם.

הנוף הנשקף ממיצד הודות לגובהו הרב, צופה מגשר המיתרים שבירושלים מצפון ועד ערד בדרום, ומחברון במערב ועד ים המלח באזור עין גדי ממזרח. זקני מיצד מספרים שבימים טובים היה ניתן לראות מהכניסה ליישוב את החרמון. המוטו של מיצד הוא: תורה ושלווה בהרי יהודה[4].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1983 הוקמה במקום היאחזות נח"ל בשם "נח"ל אספר". שנה לאחר מכן, בי' באב תשמ"ד (1984), נוסד היישוב על ידי עולים מארצות הברית, מבריטניה, מדרום אפריקה ומצרפת, שלמדו בישיבת התפוצות בירושלים.

שם היישוב הרשמי הוא "אספר". מקור השם מבאר אספר, בה חנו יונתן הוופסי, שמעון התרסי ויוחנן הגדי, אחיו של יהודה המכבי לפני חידוש המרד בסלאוקים, כאמור: ”וּבְהִוָּדַע זֹאת לְיוֹנָתָן וּלְשִׁמְעוֹן אָחִיו וּלְכֹל הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִיתּוֹ בָּרְחוּ אֶל מִדְבַּר תְּקוֹעַ וַיַּחֲנוּ עַל מֵי בְּאֵר אַסְפָר.” (חשמונאים א', ט' ל"ג) הבאר מזוהה כיום עם ח'רבת זפרן הסמוכה[5][6].

במועצת גוש עציון מכנים את היישוב "מיצד שמעון", שם שניתן על ידי ועדת השמות הממשלתית ליישוב סמוך, על שם שמעון החשמונאי[7].

באוגוסט 2000 הוקם ממזרח למיצד היישוב פני קדם, המנהל אורח חיים קהילתי דתי ובשנת 2013 התגוררו בו 55 משפחות והחלה הרחבתו ב-300 יחידות דיור.

אוכלוסייה וחיי קהילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה בית הכנסת במיצד, אפריל 2007
פנים בית הכנסת במיצד, אפריל 2007

היישוב בעל צביון יהודי חרדי, ולפי נתוני הלמ"ס לסוף 2021, התגוררו בו כ-1,100 תושבים. תושבי מיצד הם משפחות בני תורה המחנכים ילדיהם בתלמודי תורה ובבית יעקב. המגורים במיצד מותנים באישור ועדת קבלה. תפקיד הוועדה הוא שימור הצביון החרדי של מיצד. קהילת מיצד מונה כמאה משפחות בוגרי מגוון רחב של ישיבות וסמינרים. עקב הביקוש הגובר בשנים האחרונות של בני תורה מקהילות שונות בארץ להתגורר ביישוב[8], נפתח פרויקט מגורים חדש בשם שכונת רמות מיצד[9] אך נכון לתחילת שנת 2024 הפרויקט לא זוכה לביקוש והציבור ביישוב ברובו מתנגד לביצוע הפרויקט.

בבית הכנסת מתקיים כולל אברכים בחמש מסגרות שונות בכל שעות היממה. נוסח התפילות בבית הכנסת הוא נוסח אשכנז. רב היישוב הוא הרב ישראל גולדשטיין, בוגר ישיבת חברון ובנו של הרב מרדכי גולדשטיין ראש ישיבת התפוצות.

לשירות התושבים פועלים במיצד סניף של קופת חולים כללית, מכולת, מתנ"ס, שירותי חירום רפואיים, מקווה טהרה, אוצר ספרים, חדר פעילות לילדים, ספרייה ואולם שמחות.

בפאתי היישוב ממוקם בסיס צבאי החולש על כל מזרח גוש עציון.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב מסגרות חינוכיות ממעון תינוקות ועד תלמוד תורה[10] ובית ספר לבנות. החינוך נפרד לבנים ולבנות החל מגיל הגן. בנים הלומדים בכיתות הגבוהות, אשר אין להם מענה מקומי, נוסעים ללמוד בתלמודי תורה בביתר עילית או בירושלים. בנות היישוב לומדות בבית ספר המקומי "בית יעקב מיצד" (א-ד) וחלקן נוסעות לבית הספר "בית יעקב" במעלה עמוס.

במיצד שוכנת ישיבה לנוער נושר "נחלת יאיר", בראשות הרב יצחק לופוליאנסקי (בנו של ראש עיריית ירושלים לשעבר אורי לופוליאנסקי).

בשנת תשפ"ד עברה ליישוב ישיבה נוספת בראשות הגאון הרב רפאל קוק בה לומדים כעשרים וחמישה בחורים.

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב מספק תעסוקה במוסדות החינוך שביישוב בהוראה או כצוות מסייע. ישנם שעובדים במקצועות כגון: כתיבת סת"ם, סחר בינלאומי, סוכני נסיעות וכו' וישנם שעובדים בערי וביישובי הסביבה. כמו כן קיים במקום סניף של "יד שרה" המעסיק מוקדניות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיצד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ שמורת אל כנוב
  4. ^ ישוב מיצד, באתר ישוב מיצד
  5. ^ קדמוניות י"ג 8
  6. ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמוד 1491
  7. ^ רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 4012, 4 ביוני 1992 ג' בסיון תשנ"ב, עמוד 3399
  8. ^ אבי יוגב, יעד מגורים חדש למגזר החרדי, באתר ערוץ 7, 2 בנובמבר 2013
  9. ^ {{קישור כללי|כתובת=http://www.ayz.co.il/ProjectID.aspx?ProjectId=3&pageID=1%7Cכותרת=רמות מיצד}}
  10. ^ תלמוד תורה מיצד