מינה ויצמן

מינה ויצמן
	אין תמונה חופשית
לידה	1889; מוטלה, האימפריה הרוסית
פטירה	יוני 1925 (בגיל 36 בערך)
מקום קבורה	בית הקברות טרומפלדור
תפקידים	רופאה

מינה ויצמן (לאחר נישואיה: מינה ויצמן-לאו; 1889 - יוני 1925^[1]) הייתה רופאה, מהסטודנטיות הראשונות לרפואה באירופה,^[2] מרגלת בקהיר, בשליחות האימפריה העות'מאנית, באמצעות מפעיל גרמני כנגד השלטון הבריטי (1915–1918), מהרופאות הראשונות בארץ ישראל, רופאה מיילדת בבית החולים הדסה (היה קרוי: בית החולים מאיר רוטשילד) בירושלים^[3] בתקופת השלטון העות'מאני בארץ ישראל, אחותו של נשיא מדינת ישראל הראשון חיים ויצמן.^[4]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויצמן נולדה בעיירה מוטול שבפלך גרודנה של האימפריה הרוסית, בחבל פּוֹלֶסיה על יד פינסק (כיום בבלארוס), בתם של רחל לאה לבית צ'מרינסקי ועוזר ויצמן, סוחר יערות וחסיד סטולין. מינה הייתה ה-14 מבין 15 הילדים במשפחתה (3 נפטרו בילדותם), שרבים מהם התבלטו, בהם הכימאים משה ויצמן, אנה ויצמן והמוזיקאית גיטה דוניה-ויצמן.^[5]

ב-1895 עברה המשפחה לפינסק כנראה בגלל עיסוקיו הרבים של אב המשפחה.

בצעירותה הצטרפה ויצמן לתנועת הבונד הסוציאליסטית. עם סיום לימודיה בגימנסיה, נסעה מינה לברלין, שם למדה רפואה ב-אוניברסיטת הומבולדט של ברלין. ויצמן נחשבה לפורצת דרך, שכן עד תחילת המאה ה-20 מקצוע הרפואה היה נחלתם הבלעדית של הגברים, נשים עסקו בסיעוד ובמיילדות אך לא הורשו ללמוד רפואה באוניברסיטאות בעולם^[6]

עלייה לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1913 עלתה לארץ ישראל התיישבה בירושלים, ועבדה כרופאה. ויצמן הייתה האחות השנייה מבין 10 האחיות והאחים לבית ויצמן שעלו לישראל.

בירושלים, פגשה ויצמן את קצין המודיעין הגרמני, קורט פריפר (ב-גרמנית: Curt Prüfer)^[7] אשר גורש על ידי הבריטים, מקהיר בתחילת מלחמת העולם הראשונה^[8]

פריפר צורף למטהו של אחמד ג'מאל פאשה, השליט העותמאני בארץ ישראל. פריפר קיבל תואר של סגן קונסול, אך היה בפועל קצין מודיעין. פריפר סייע בהתוויית התוכנית למתקפה העותמאנית-גרמנית על תעלת סואץ, מה שנודע כ-המערכה על תעלת סואץ במלחמת העולם הראשונה ולאחר כישלונה, הוטל עליו להקים רשת ריגול במצרים ולהצית מרד מוסלמי ברחבי האימפריה הבריטית.

בקהיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פריפר ניצל את העובדה שבתחילת המלחמה גורשו מארץ ישראל למצרים כל הנתינים של מדינות זרות שלא קיבלו אזרחות עותמאנית. פריפר הציע לכמה מהם לרגל אחר הבריטים במצרים – והד"ר מינה ויצמן הייתה אחת מהם. כסוציאליסטית וכיהודיה, ויצמן שנאה את שלטון הצאר ברוסיה בגלל רדיפות היהודים שם ולכן הייתה מוכנה לפעול למען אויביו הגרמנים.

ויצמן הגיעה למצרים (שהייתה תחת שליטת הממלכה המאוחדת), ל-קהיר בתחילת 1915,^[9] והחלה לעבוד כרופאה. במהרה השתלבה בחיי החברה של קהיר. עובדה זאת סייעה בידה לאסוף מידע רב על הצבא הבריטי במצרים, אך במבצע הריגול של פריפר הייתה נקודת תורפה משמעותית: המרגלים ששיגר נדרשו לשלוח אליו את המידע שאספו, באמצעות השגרירות הגרמנית ברומא. איטליה אומנם נכנסה למלחמת העולם הראשונה, לצד צרפת ואנגליה, אבל רק במאי 1915. עד אז הייתה איטליה נייטרלית והשגרירות הגרמנית ברומא פעלה כסדרה.

ויצמן הגיעה לאיטליה, כאשר נשלחה ללוות חייל צרפתי פצוע קשה, שהוחזר לצרפת – ומייד התקשרה עם השגרירות הגרמנית כדי למסור לשגריר את כל המידע שאספה. ויצמן לא ידעה שהשגרירות הייתה תחת מעקב הדוק של המודיעין הבריטי, שחשף את התקשרות מינה עם השגריר. היא נעצרה מייד, נשלחה למלטה ומשם הועברה לכלא במצרים.

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לא ברור כיצד נחלצה ויצמן מגזר דין מוות, או ממאסר ממושך, אולם ויצמן גורשה לאירופה ומשם חזרה לארץ ישראל. מיד עם שובה לירושלים, התקבלה מינה לעבודה כרופאה-מיילדת בבית החולים "הדסה", שהופעל במבנה הישן של בית החולים רוטשילד, ברחוב הנביאים מספר 37 בירושלים.

בנובמבר 1918 נפתח בית החולים מחדש תחת הניהול של ארגון נשות הדסה, בשמו החדש "בית החולים רוטשילד- הדסה". לאחר המלחמה שופץ בית החולים בעזרת משפחת רוטשילד, ונוספו שני בניינים חדשים ותוקנה מערכת הביוב. בית החולים הכיל 90 מיטות, ב-1935 הגיע מספרן ל-190.

ויצמן התגוררה ברחוב החבשים 11 לאחר ששכרה דירה מ-אליעזר בן-יהודה, שהתגורר בקומה השנייה. בהמשך, פגשה את בעלה לעתיד, אלפרד נואל לאו, נוצרי בריטי אשר סיים את מלחמת העולם הראשונה בדרגת קפיטן, נשאר בארץ ישראל והצטרף לצוות המינהלי של הנציב העליון, כסגן מושל מחוז ירושלים.

הזוג היה חשוך ילדים.

ויצמן נפטרה ביוני 1925, ונקברה בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב.^[10]^[11]

האחים ויצמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

(לפי שנת הולדתם-ן)

מרים ויצמן - התגוררה ב-לונדון (1871-1950)^[12]
פייבל ויצמן, עלה לארץ ישראל ב-1920 (1872-1940)^[13]
חיים ויצמן (1874-1952)
חיה ויצמן-ליכטנשטיין, אשת חינוך, עלתה לארץ ישראל בנובמבר 1921 (1879-1957)
משה ויצמן, היה פרופסור לכימיה, ראש המחלקה לכימיה אורגנית באוניברסיטה העברית בירושלים, עלה לארץ ישראל ב-1922 (1878-1959)
פרומה ויצמן, הייתה רופאת שיניים, עלתה לארץ ישראל ב-1913 (1880-1947). אשת אשר זליג ויצמן
שמואל ויצמן, נאשם בחבלה, ונאסר ב-1930 על ידי המשטרה החשאית ברוסיה. הוצא להורג כמרגל (1882-1939)
אנה ויצמן, הייתה פרופ' לכימיה במכון ויצמן (1886-1963)
גיטה דוניה-ויצמן, עלתה לארץ ישראל ב-1911 (1887-1975). אשת טוביה דוניה
מאשה ויצמן, רופאה, עלתה למדינת ישראל ב-1956 (1898-1974)
מינה ויצמן (1889-1925)
יחיאל ויצמן, היה אגרונום, עלה לארץ ישראל ב-1914 (1892-1957)

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה העות'מאנית בארץ ישראל

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

"הרופאה ממוסקבה" - תמונת משפחת ויצמן / ראו מינה ויצמן (בתמונה) - אתר מכון ויצמן - אתר הקסם המדעי: חדשות המדע, תגליות מדעיות חדשות ומידע לציבור מבית מכון ויצמן למדע

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ מינה ויצמן - תאריך לידה: 1925 jewage.org/wiki/he/Profile
^ צפורה שחורי-רובין, רופאות ראשונות בארץ ישראל 1900-1918
^ דואר היום, 18 במרץ 1920
^ קרב צמח "בתחנה בצמח עמד קטר" / להאזנה השידור המתייחס למינה ויצמן, מגיש:יצחק נוי, שבת עולמית, 13 באוקטובר 2018, בין השעות 8–9 בבוקר)
^ ד"ר מינה ויצמן אתר: מוטלה שלי, עריכת המאמר: בני גבריצמן
^ "ד"ר בת שבע יוניס גוטמן אם-טיפוס לרפואה ציונית בארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית" צפורה שחור-רובין
^ "בביתו במדבר" ראו: מדוע פרופר וייל נחוצים לספר ישראל היום, רונן דורפן, 8 ביוני 2017
^ יצחק לאור, משהו אצילי יותר מן התככים הוולגריים של המרגל, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2017
^ בין השנים 1886–1922 הייתה מצרים קולוניה בריטית, המלך פואד הראשון קיבל עצמאות למצרים מהבריטים
^ ד"ר מינה ויצמן-לאו ד"ר מינה ויצמן-לאו Grave Site
^ אילן ליאור, שיקום בית העלמין טרומפלדור בתל אביב משיב את סיפוריו לחיים, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2014
^ שנים עשר האחים חנות הספרים של איתמר, דף מידע מספר 163 10 ביולי 1914
^ פייבל ויצמן פייבל ויצמן — JewAge

[1] מינה ויצמן - תאריך לידה: 1925 jewage.org/wiki/he/Profile

[2] צפורה שחורי-רובין, רופאות ראשונות בארץ ישראל 1900-1918

[3] דואר היום, 18 במרץ 1920

[4] קרב צמח "בתחנה בצמח עמד קטר" / להאזנה השידור המתייחס למינה ויצמן, מגיש:יצחק נוי, שבת עולמית, 13 באוקטובר 2018, בין השעות 8–9 בבוקר)

[5] ד"ר מינה ויצמן אתר: מוטלה שלי, עריכת המאמר: בני גבריצמן

[6] "ד"ר בת שבע יוניס גוטמן אם-טיפוס לרפואה ציונית בארץ ישראל בשלהי התקופה העות'מאנית" צפורה שחור-רובין

[7] "בביתו במדבר" ראו: מדוע פרופר וייל נחוצים לספר ישראל היום, רונן דורפן, 8 ביוני 2017

[8] יצחק לאור, משהו אצילי יותר מן התככים הוולגריים של המרגל, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2017

[9] בין השנים 1886–1922 הייתה מצרים קולוניה בריטית, המלך פואד הראשון קיבל עצמאות למצרים מהבריטים

[10] ד"ר מינה ויצמן-לאו ד"ר מינה ויצמן-לאו Grave Site

[11] אילן ליאור, שיקום בית העלמין טרומפלדור בתל אביב משיב את סיפוריו לחיים, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2014

[12] שנים עשר האחים חנות הספרים של איתמר, דף מידע מספר 163 10 ביולי 1914

[13] פייבל ויצמן פייבל ויצמן — JewAge

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

חיים ויצמן
משפחתו	משה ויצמן (אח) • אנה ויצמן (אחות) • חיה ויצמן-ליכטנשטיין • טוביה דוניה (גיס) • יחיאל ויצמן (אח) • מינה ויצמן (אחות) • אשר זליג ויצמן (גיס) • גיטה דוניה-ויצמן (אחות) • ורה ויצמן (רעיה) • עזר ויצמן (אחיין) • סופיה גצובה (ארוסה)
הנצחה	מכון ויצמן למדע • יד חיים ויצמן • גן חיים • כפר הנשיא • אשל הנשיא • פרס ויצמן למחקרים במדעים מדויקים • רחוב ויצמן (כפר סבא)
שונות	Clostridium acetobutylicum • בית חיים ויצמן • הסכם ויצמן-פייסל