מיכל סנונית
 | |
| לידה |
16 ביולי 1940 (בת 83) עין החורש, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| שם לידה |
Michal Lerner = מיכל לרנר |
| מדינה |
ישראל |
| עיסוק | משוררת, סופרת לילדים, עיתונאית |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת תל אביב |
| שפות היצירה |
עברית, אנגלית |
| בן או בת זוג |
צבי אל-פלג |
| צאצאים |
טל סנונית |
  | |
מיכל סנונית (נולדה ב-1940) היא משוררת, סופרת לילדים, ועיתונאית ישראלית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיכל סנונית נולדה וגדלה בקיבוץ עין החורש שבעמק חפר. אביה, ממשפחת לרנר - יהלומנים אמידים מאנטוורפן ואמה, גם היא יוצאת בלגיה, היו ממייסדי הקיבוץ[1].
בנערותה עבדה כרועת צאן בקיבוץ. לאחר שירותה הצבאי חזרה לקיבוץ והחלה ללמוד ספרות ותיאטרון.
קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]
סנונית החלה את כתיבתה כבר בגיל צעיר, והוריה שמרו מחברות שירים וסיפורים שלה, כבר מכיתה ג'[2],
לאחר שסיימה את לימודיה, עבדה כעיתונאית בעיתון "על המשמר", במסגרתו ניהלה ראיונות וערכה את נושאי התרבות, ובמשך כארבע שנים ערכה את המוסף השבועי שלו "חותם".
במשך שנים רבות עבדה סנונית במסגרת "אמנות לעם", מרצה ומשוחחת עם ילדים ותלמידים בכל הארץ בנושאי ספרות.
היא כתבה 12 ספרי שירה לקוראים מבוגרים, שזכו להצלחה רבה, וספרים רבים לילדים, בהם עבדה עם מיטב המאיירים. ספריה לילדים זכו לתפוצה רבה.
בשנת 2021 קיבצה 500 שירים מפרי עטה במשך כ-55 שנים בספרה "שירת מיכל - כל השירים"[3]
ציפור הנפש[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ציפור הנפש (ספר)
בשנת 1985, בזמן שהותה באיטליה, כתבה סנונית את הספר "ציפור הנפש". במקור נכתב הספר לילדים, ועד מהרה תורגם לעשרות שפות, הפך לרב-מכר בינלאומי וזכה בפרסים רבים[4]. בישראל נמכר הספר בכ-100 אלף עותקים תוך פחות משנתיים[5]. בשנת 1986 הוא עובד להצגה על ידי דניאלה מיכאלי, רחל שיין ארגמן ומיכל ורד[6], הן גם הפיקו לאחר מכן קלטת וידאו של ההצגה, שיצאה ב-1991[7]. בינואר 1988 יצא אלבום של יוסי בנאי ונורית גלרון המבוסס על הספר, הכולל שירים שהולחנו על ידי אילן וירצברג ויוני רכטר וקטעי קריינות של יוסי בנאי[8]. בשנת 1993 זכה הספר במקום הראשון בעולם בתחרות לספרי ילדים. בשנת 2004 הופקה סדרת אנימציה על פי הספר[9]. בשנת 2009 עלה שוב כמחזה בפסטיבל ישראל[10], שזכה לביקורות אוהדות[11].
משיריה שהולחנו[עריכת קוד מקור | עריכה]
"תחת עץ האהבה" (לחן: אילן וירצברג, ביצוע: נורית גלרון ויוסי בנאי), "בסוף כל הדרכים" (לחן: דרורה חבקין, ביצוע: הפרברים), "כשנגעת בי" (לחן: יסמין אבן, ביצוע: יסמין אבן וסימה לוי דוכין). בשנת 2008 עובד ספרה "ירמיאו החתול" ליצירה מוזיקלית שהלחין אייל באט וביצעה התזמורת הקאמרית הישראלית[12].
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 1993, מקום ראשון בעולם בתחרות לספרות ילדים, על ספרה "ציפור הנפש"
- 2005, פרס ראש הממשלה[1][2]
- פרס קרן יהושע רבינוביץ לאומנויות תל אביב[1]
- 2014, "פרס רנה לי" לזכרה של המשוררת, הפרוזאיקונית והחוקרת פרופסור רנה לי, בחסות איגוד כללי של סופרים בישראל.
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
דודה מצד אביה נספה בשואה, ואביה הקפיד לשמור על שם משפחתם לרנר, לזכרו, למרות הבקשה לעברות השם באותם ימים בארץ[2]
סנונית הייתה חברה בעין החורש כ-20 שנה. נישאה ליהודה סנונית (הנדסאי בניין), שהיה ילד חוץ בקיבוץ שלה, ולהם 7 נכדים משלושת ילדיהם: השחיין ושחקן הכדורמים טל סנונית, לליב, מנכ"לית הקרן לפיתוח לוד, ותמר פורר-סנונית, שופטת לענייני משפחה[2]
נישאה נישואים שניים לצבי אל-פלג, עד לפטירתו ב-2015. אחותה היא העיתונאית ניבה לניר[13].
ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- עיניים בראי (1966)
- זהר שובב (1969) – סיפור פיוטי על ילד שאהב להתפאר ולהציק לחיות, עד שלמד לקח.
- שירים ואוהבים (1969)
- אישביש (1969) – מעשה באדם שביקש לשווא לעשות המון דברים יפים, עד שרצונו העז גבר על כל מכשול.
- מה יש לי לעשות (1970. פרס אסתר רבינוביץ')
- שירים למי שאוהבים (1972)
- שפתיים לעשות דבש (1973)
- יואש ראש קש (1975)
- אני ויואב מטיילים עכשיו (1976)
- טל ומיה וכל החבריה (1977) – קובצי שירה לילדים.
- פנטזיה קיבוצית (1980)
- יורם והגור הקטן (1981) – סיפור מצולם.
- בקצה הגוף (1984)
- ציפור הנפש (1985) – מעשה בציפור המסמלת את נפשו של האדם.
- הסוד של אבשלום (1987)
- אדם והפרח (1988) - מעשה באדם שנקשר לפרח שצמח בגינתו שמודיע לו שהגיע זמנו ללכת[14].
- מי מפחד משירים רומנטיים? (1988)
- איילת השחר (1988) - מעשה בנערה מסתורית בעלת כוכבים בתור עיניים שאינה מסוגלת להביט על עצמה ומחפשת דרך שבה תוכל לעשות זאת.
- דרך הלב (1988)[15]
- נגיעה (1990)
- מסיבה משפחתית (1992)
- בא והולך (1992)
- איש עם כובע על הגובה (1994)
- תום כבר לא לבד (1995)
- כשאמא ואני (1996)
- שלום גן, אני כאן (1998)
- לי אור (1999)
- בוא וחבק אותי (2000)
- יד ביד עם אלוהים (2000)
- תגיד לי שאתה... תגידי לי שאת... (2004)
- כמה דב בבית (2004)
- שירה נוסעת העירה (2006)[16]
- שירת הלב (2007)
- ירמיאו החתול (2008)[17]
- שאהבה נפשי (2009)
- דניאל וסודות הים (2010)
- יחזקאל הצב, מודן, (2011)
- גלי והמפלצת המעופפת, מודן, (2013)
- אני אומרת זאת מאהבה, מודן, (2015)[18]
- ערש חלב ודבש, מודן, (2017)[19]
- שירת מיכל, מודן, (2021) - כל השירים
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיכל סנונית, ברשת החברתית פייסבוק
מיכל סנונית, במיזם "סופרים קוראים" של המרכז לספריות וספרות בישראל- רשימת הפרסומים של מיכל סנונית, בקטלוג הספרייה הלאומית
- מיכל סנונית, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- מיכל סנונית, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- מיכל סנונית, ב"לקסיקון הקשרים לספרות ישראלית"
- מיכל סנונית, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- מילים לשירים של מיכל סנונית, באתר "שירונט"
- מרב יודילוביץ', ציפור הנפש ממשיכה לעוף, באתר ynet, 16 בספטמבר 2008
- מה עושות האיילות אצל מיכל סנונית?, באתר הארץ, 17 בדצמבר 2008
- בועז כהן, חושפת את ציפור הנפש, באתר גלובס, 27 באפריל 2009
- עמיחי שלו, חדר הנפש של מיכל סנונית, ראיון, באתר ynet, 13 בפברואר 2010
- מיכל סנונית באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית, באתר של נילי דגן
- רותי זוארץ, מיכל סנונית מחברת “ציפור הנפש": "החברה הקיבוצית - פנאטית", באתר מעריב אונליין, 2 ביולי 2017
- זיוה שמיר, כולו רצוף אהבה- על "מרוב אהבה – מבחר שירי אהבה" (2023), אתר מב"ע, אוקטובר 2023
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 מיכל סנונית, באתר library.osu.edu
- ^ 1 2 3 4 5 סמדר שיר, מיכל סנונית: "הוצאת הספרים לא רצתה בהתחלה את 'ציפור הנפש'", באתר ynet, 21 באוקטובר 2021
- ^ שירת מיכל - מיכל סנונית
- ^ מיה סלע, לאחר מכירת 120 אלף עותקים, "ציפור הנפש" ייצא בבריטניה במהדורה מיוחדת, באתר הארץ, 20 בינואר 2010
- ^ דב אלפון, מדפיסים בלבד, כותרת ראשית, 7 במאי 1987
- ^ יוסי עוזרד, הצגה - ציפורה נחמדת, חדשות, 30 בדצמבר 1986
רחל שיין ארגמן, הצגת ה־200 - ציפור הנפש, גם אמריקה רוצה, חדשות, 25 בדצמבר 1988 - ^ חגי לוי, "ציפור הנפש" מכה שלישית, חדשות, 12 באוגוסט 1991
- ^ תקליט בעבודה, חדשות, 11 בדצמבר 1987
- ^ ענת באלינט, סדרת אנימציה ישראלית לפי "ציפור הנפש" נמכרה לשידור בארה"ב, באתר הארץ, 3 בינואר 2004
- ^ תמר רותם, הכי נוח עם ילדים: מיכל סנונית ו"ציפור הנפש" בפסטיבל ישראל, באתר הארץ, 17 במאי 2009
- ^ נורית אסיאג, עכבר העיר תל אביב, ציפור הנפש: הצגה מושלמת לאוהבי הספר, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2009
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים אורון שמיר, עכבר העיר, ירמיאו החתול - קונצרט, באתר הארץ - ^ הבלש הפרטי של ניבה, "העולם הזה", גיליון 1999 מ-24 בדצמבר 1975, עמוד 29
- ^ ירון פריד, 'בשבי הנחמדות' - איילת השחר ואדם והפרח, מאת מיכל סנונית, כותרת ראשית, 9 במרץ 1988
- ^ מיכאל דק, 'עוד להיט' - "דרך הלב" מאת מיכל סנונית, כותרת ראשית, 23 בנובמבר 1988
- ^ קובי ניב, הצילו את יערות הגשם, באתר גלובס, 13 באוגוסט 2007
- ^ רן יגיל, סיפור אחד ודי: אושר בסוסלנד, באתר nrg, 18 בינואר 2010
- ^
עפרה בנג'ו, "אני אומרת זאת מאהבה": שירה קלאסית במיטבה, באתר הארץ, 1 ביוני 2015
- ^ יותם ראובני, "ערש חלב ודבש": בין הפשוט לפשטני, באתר הארץ, 24 ביולי 2017
