מיכה שגריר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכה שגריר
לידה 1 בנובמבר 1937
לינץ, אוסטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 4 בפברואר 2015 (בגיל 77)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Josef Michael Schwager עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
פרסים והוקרה מדליית התרבות של אוסטריה עילית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיכה שגריר (1 בנובמבר 19374 בפברואר 2015) היה במאי קולנוע ומפיק ישראלי.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכה שגריר נולד בשם מיכאל שווגר להוריו קרל ויהודית שווגר, שגרו ברחוב בישופשטראסה (Bischofstrasse) בעיר לינץ שבאוסטריה (באותו רחוב גרה גם משפחתו של אדולף אייכמן[1]). אחרי סיפוח אוסטריה לרייך הגרמני של היטלר בחודש מארס 1938 הוריו היגרו לפלשתינה (ארץ-ישראל) וכך בגיל 9 חודשים עלה לארץ וגדל בקיבוץ חפציבה עד שהיה בן 6, ואחר-כך בתל אביב ובחולון. עם גיוסו לצה"ל במסגרת גרעין נח"ל, התנדב לצנחנים לגדוד הנח"ל המוצנח. בצנחנים עבר מסלול הכשרה כלוחם וקורס מ"כים חי"ר. לאחר שחרורו היה חבר קיבוץ הראל מ-1955 עד 1960.

שגריר עסק בעיתונות ככתב בעל המשמר (1958–1959), בגלי צה"ל ובקול ישראל, שם שימש גם כעורך חדשות (1960 - 1964). בשנת 1964 נשלח כחבר צוות ההקמה של הטלוויזיה הישראלית ללימודים בלונדון, ב-BBC.

מאמצע שנות ה-60 ועד מותו, ביים והפיק עשרות סרטים, והפך לאחד מבכירי המפיקים בישראל. בשנים 1968 - 1988 ניהל את חברת "קסטל תקשורת", מחברות ההפקה הגדולות בישראל, שהתמקדה בתחום התיעודי והפיקה מאות סרטים בבימוי יוצרי תעודה מרכזיים: אורי ברבש, רונית ויס-ברקוביץ, נעמי בן נתן שחורי, אורי גולדשטיין, גדעון גנני, אמנון טייטלבוים, אשר טללים, אלי כהן, מיכאל לב-טוב, דוד פרלוב, לינה צ'פלין ועוד.

בשנת 1986 השתתף בסרטו של הבמאי אלי כהן שתי אצבעות מצידון.

מיכה שגריר הוא גיבור סרטו התיעודי של דוד אופק "גבול ונדל"ן", השותף בסרט המחווה עקבות בירושלים (2013).

בשנת 1999 קיבל את התואר עמית כבוד של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, ירושלים. בשנת 2005 קיבל פרס מפעל חיים של פסטיבל הקולנוע ירושלים.[2] ביולי 2014 יזם מנהל בית הספר לקולנוע ע"ש סם שפיגל רנן שור, יחד עם הבוגרים דוד אופק ויוסי מדמוני, ערב הוקרה למיכה שגריר במסגרת פסטיבל הקולנוע של סינמטק ירושלים.[3]

נפטר ממחלת הסרטן ב-4 בפברואר 2015. תרם את גופתו למדע.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לעליזה שגריר,[4] שנרצחה בפיגוע בבית הכנסת בפריז[5] ב-1980.

בני הזוג הולידו שני בנים, אורון שגריר וחגי.

התגורר, מאז שנות השישים ועד למותו, בשכונת אבו תור בירושלים.

מסרטיו המרכזיים כבמאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסרטיו המרכזיים כמפיק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיכה שגריר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סיפור הרחוב בסרטו של שגריר "רחוב הבישוף, לינץ", 2009
  2. ^ אות הוקרה על מפעל חיים למיכה שגריר(הקישור אינו פעיל, 8.03.2018)
  3. ^ ביה"ס ערך ערב הוקרה למפיק-במאי מיכה שגריר בפסטיבל הקולנוע ירושלים
  4. ^ דף לזכר עליזה שגריר, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
  5. ^ המתקפה ברחוב קופרניק, פריז 1980
  6. ^ זאב רב-נוף, באנו, חטפנו, ברחנו, דבר, 13 באוקטובר 1967המשך


הקודם:
2010 - יצחק שאולי
פרס האקדמיה לטלוויזיה - פרס מפעל חיים
2011 - מיכה שגריר
הבא:
2012 - מוטי קירשנבאום