מיכה גודמן

מיכה גודמן
	מיכה גודמן, 2023
	מיכה גודמן, 2023
לידה	1974 (בן 50 בערך); ארצות הברית
מדינה	ישראל
לאום	יהודי
עיסוק	הוגה דעות וסופר, חוקר במכון שלום הרטמן ירושלים
שפות היצירה	עברית
סוגה	ספרי עיון
נושאי כתיבה	פילוסופיה יהודית
יצירות בולטות	סודותיו של מורה הנבוכים,; חלומו של הכוזרי,; הנאום האחרון של משה,; מלכוד 67,; חזרה בלי תשובה,; מהפכת הקשב
הושפע מ	דוד ביגמן
פרסים והוקרה	פרס ליבהבר מטעם מכון שכטר

מיכה גודמן (נולד ב-1974) הוא סופר, הוגה דעות, וחוקר של המחשבה היהודית והישראלית. בהשכלתו גודמן הוא דוקטור למחשבת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד להורים אמריקאיים, גרי גודמן ומגי לאב. אמו הייתה קתולית בעלת שורשים ילידים אמריקאים משבט הצ'יקה סאווה^[1]. היא התגיירה ועלתה לישראל עם אביו לאחר מלחמת ששת הימים. הוא גדל בירושלים ולמד בישיבת עין צורים.

את עבודת המוסמך שלו כתב על היסטוריה והיסטוריוגרפיה בהגותו של הרמב"ם (יולי 2001) ואת הדוקטורט על היסטוריוגרפיה והיסטוריוסופיה בהגותם של הרמב"ם והרמב"ן (יוני 2005), שתיהן בהנחיית פרופסור זאב הרוי באוניברסיטה העברית בירושלים.

בשנת 2010 יצא לאור בהוצאת דביר ספרו "סודותיו של מורה הנבוכים", העוסק בספר "מורה הנבוכים" של הרמב"ם ובפענוח הסודות שטמן המחבר לקוראיו בחיבורו. בשנת 2012 יצא ספרו "חלומו של הכוזרי", המציג עיון מחודש ומקורי בספר "הכוזרי". בשנת 2014 יצא ספרו "הנאום האחרון של משה" המציג ניתוח פילוסופי של ספר דברים ושל ההגות המקראית בכללותה. בשנת 2017 יצא ספרו "מלכוד 67" שמציג ניתוח רעיוני של הרעיונות שמאחורי המחלוקת הפוליטית הגדולה על עתיד השטחים שנכבשו במלחמת ששת הימים. בשנת 2019 יצא לאור ספרו "חזרה בלי תשובה". הספר עוסק בחקר הרעיונות והזהויות של החברה היהודית בישראל. בשנת 2021, יצא ספרו "מהפכת הקשב". הספר יצא לעולם יחד עם תנועה אקטביסטית שקרויה על שם הספר 'מהפכת קשב' ופועלת לריפוי מערכת היחסים בין בני אדם וטכנולוגיה. ספריו זכו לשבחים על סגנונם הבהיר תוך הנגשת ההגות היהודית של ימי הביניים לקוראים בני זמננו, מבלי לוותר על עומק הדיונים^[2]. לצד זאת, עלו גם ביקורות אשר טענו כי המאמץ להציג את ההגות כרלוונטית לדורנו פוגע לעיתים בדיוק ובנאמנות לכוונה המקורית של ההוגים^[3].

ביוני 2014 זכה גודמן (עם המוזיקאי אהוד בנאי) בפרס ליבהבר לעידוד הסובלנות הדתית, מטעם מכון שכטר למדעי היהדות^[4]. בשנת 2017 בחר הג'רוזלם פוסט בגודמן כאחד מחמישים היהודים המשפיעים בעולם^[5]. בשנת 2019 נבחר גודמן כאחד ממאה האנשים המשפיעים בישראל לשנה זו על ידי מגזין ליברל^[6].

בעקבות ההדים שעורר ספרו מלכוד 67, כתב גודמן מאמר המשך בשם "שמונה צעדים לצמצום הסכסוך", בו מסביר גודמן שלא ניתן לסיים את הסכסוך, אבל אפשר לצמצם אותו. המאמר התפרסם אף בכתב העת אטלנטיק^[7]. קבוצה של אנשים הקימה בעקבות הספר והמאמר תנועה אקטיבסטית בשם 'היוזמה לצמצום הסכסוך'^[8]. בשנת 2021, ראש הממשלה נפתלי בנט, אימץ בהתבטאויותיו הפומביות את רעיון "צמצום הסכסוך".

גודמן מעביר הרצאות בישראל, באירופה ובצפון אמריקה, בענייני הגות יהודית, ישראלית ופילוסופיה כללית. גודמן השתתף בעבר באופן קבוע בתוכנית הטלוויזיה "סיפור מההפטרה" ששודרה בערוץ 2 והיה מבין המקימים של 'מבוע - מדרש ישראלי'. כיום הוא חוקר במכון שלום הרטמן בירושלים והחל ממרץ 2021 מגיש יחד עם אפרת שפירא-רוזנברג את ההסכת "מפלגת המחשבות" המופק על ידי בית אבי חי^[9], העוסק ברעיונות הגדולים שמאחורי הפוליטיקה הישראלית.

במאי 2023 השתתף בתוכנית הטלוויזיה התיעודית "מדורות השבטים" של כאן 11^[10].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודמן נשוי ואב לתאומות, מתגורר בכפר אדומים.

הגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיטוב על פי גודמן ו"הקונצנזוס הנסתר"[עריכת קוד מקור | עריכה]

גודמן עוסק רבות בתופעת הקיטוב בעולם בכלל ובישראל בפרט. על פי גודמן תופעת הקיטוב מתחזקת בשנים האחרונות לא בגלל מנהיגים מקטבים ומחלוקות אידאולוגיות קשות אלא בגלל מדיה מקטבת. לפיו, תופעת השנאה והקיטוב מתגברת בגלל דרכי השיח ולא בגלל תוכן השיח.

לטענתו של גודמן החברה הישראלית עברה תהליך של קריסה אידאולוגית. כל האידאולוגיות הגדולות והמחלוקות הסוערות שעברו על החברה הישראלית נגמרו. גודמן מתאר תהליך בו גישות רעיוניות ובהן הציונות הסוציאליסטית, הציונות הדתית, הציונות הרוויזיוניסטית ותנועת השלום קרסו ובכך נוצר קונצנזוס מאוד גדול בחברה הישראלית. כך שלפי גודמן, בחברה הישראלית ישנן הסכמות רחבות, אך פילוג משמעותי בגלל דרכי השיח.