מיכאל שיר

מיכאל שיר
לידה	22 במאי 1923; ורשה, הרפובליקה הפולנית השנייה
פטירה	13 באפריל 2006 (בגיל 82); תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
מקום קבורה	עינת

ערך זה עוסק במיכאל שיר הסופר והעורך. אם התכוונתם למיכאל (מייקל) שיר העיתונאי והמורה דרך, ראו מיכאל (מייקל) שיר.

מיכאל שיר (22 במאי 1923, ורשה, פולין – 13 באפריל 2006, תל אביב) היה סופר עברי, עורך וסופר לילדים. מייסד ועורך עיתון הילדים "אצבעוני".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיכאל שיר (שירטשאק) היה בנם של הבלשן דוד שיר והעיתונאית מרים שיר.^[1] אמו כתבה ופרסמה שירים וסיפורים לילדים, בשם העט שלה, "הדודה מרים". סבו, יהודה ליב וולמן, היה פובליציסט, עיתונאי וסופר ידוע, ופרסם יצירותיו ביידיש ובעברית.^[2] מיכאל היה בן שנתיים כשהועלה עם ההורים לארץ ישראל, והמשפחה השתקעה בתל אביב. הוא גדל התחנך ולמד בעיר תל אביב, ובה גם סיים את לימודיו בגימנסיה נורדיה.

שיר היה ברוך כישרונות, הוא החל לכתוב שירים וסיפורים כבר בילדותו, אך בד בבד גילה כישרון בולט למקצועות הטכניים. בתום לימודי התיכון שלו הוא יצא לבית הספר הטכני הגבוה בלונדון, אנגליה, וסיים בו את לימודיו בתואר של מהנדס אלקטרוניקה. הוא חזר ארצה והתגייס לחיל האוויר הצעיר, ושירת בו כקצין אלקטרוניקה עד שנת 1955.

בשנת 1955 ייסד את עיתון הילדים "אצבעוני", שהיה מפעל חייו. במשך כל שנות הופעתו של העיתון היה מיכאל שיר העורך והכותב הראשי בו. הוא גם ניסה כוחו במהדורות לועזיות של עיתוני הילדים שלו. כך למשל הוציא באנגלית את "אצבעוני", עיתון ילדים בערבית, בשם "סינדבאד", ועיתון לילדים בגרמנית בשם "גראסהופר". הוא גם ייסד הוצאת ספרים קטנה בשם "אצבעוני", שבה הוציא לאור את מרבית ספריו.

הכותר "אצבעוני" ניתן לעיתון הילדים שלו לזכרו הנערץ של ח"נ ביאליק, שמיכאל שיר הקטן, בעודו ילד, זכה לשמוע סיפורים מפיו. כמחוות כבוד קרא לעיתונו על שם שירו הידוע של המשורר הגדול.

נטמן בבית העלמין בקיבוץ עינת. הותיר אחריו את רעייתו הפסלת שושנה, את שלושת ילדיהם נירה אלווד, טלילה שיר רוזנבוים, רמי שיר עורך אצבעוני ואת בתו מיכל שיר שנולדה לו מחוץ לנישואין מגרציה אשר /שיר. מיכל היא חברת כנסת מטעם יש עתיד.