מיכאל שורץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיכאל שוַרץ
לידה 17 בדצמבר 1929
זלצבורג, הרפובליקה האוסטרית הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 13 בדצמבר 2011 (בגיל 81)
ענף מדעי תרבות האסלאם ופילוסופיה יהודית
מקום מגורים ישראל
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר הריאלי העברי בחיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה חתן פרס ישראל בתחום מחשבת ישראל לשנת 2011
בן או בת זוג מרים שוורץ עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
תרגום מורה נבוכים לרמב"ם
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיכאל שוַרץ (17 בדצמבר 1929, ט"ו בכסלו תר"ץ13 בדצמבר 2011, י"ז בכסלו תשע"ב) היה חוקר אסלאם, מתרגם ופרופסור לתרבות האסלאם ולפילוסופיה יהודית באוניברסיטת תל אביב. חתן פרס ישראל ה'תשע"א (2011) למחשבת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שורץ נולד בזלצבורג שבאוסטריה. לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאציתאנשלוס), נאסר אביו והוא נשלח לבית ילדים בווינה. זמן קצר אחר כך הצליחה המשפחה לעלות לארץ ישראל, והשתכנה בחיפה.

הוא למד בבית הספר הריאלי בחיפה. שירת שנה אחת במשטרת היישובים העבריים ולחם במלחמת העצמאות. השתחרר ב-1950.

נישא למרים (קריסטלר) שוורץ - סופרת ומשוררת.[1] נפטרה ב-2023.

למד שפה וספרות ערבית ולימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים. בין מוריו היו החוקרים הנודעים דוד צבי בנעט וגרשום שלום. המשיך ללימודי תואר שני בתרבות האסלאם ועבד בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי. עבודת הדוקטורט שלו, תחילה בהדרכת שלמה פינס ולבסוף באוניברסיטה של אוקספורד, בהדרכת ריצ'רד וולצר, הייתה בנושא "צידוק האל (תיאודיציה) בתאולוגיה המוסלמית המוקדמת עד אלגזאלי". את הדוקטורט השלים ב-1965 באוניברסיטת אוקספורד. ב-1966 החל ללמד באוניברסיטת חיפה וב-1974 עבר לאוניברסיטת תל אביב, ולימד שם בחוגים לשפה וספרות ערבית ולפילוסופיה יהודית[2]. בין היתר לימד פילוסופיה יהודית שנכתבה במקור בערבית. הוא החל לתרגם טקסטים בפיזיקה שכתבו בערבית פילוסופים יהודים וערבים מימי הביניים, בהמשך התמקד בתרגום מערבית יהודית, אך תרגם גם מגרמנית.

גולת הכותרת של תרגומיו הוא תרגום הספר "מורה נבוכים" של הרמב"ם, בצירוף הערות ענייניות וביבליוגרפיות. שורץ הקפיד לתרגם כל מונח פילוסופי במילה עברית מיוחדת, בשונה מתרגומו של הרב יוסף קאפח. תרגומו של שורץ גם בהיר מזה של קאפח, שנטה להיצמד יותר למבנה המשפטים הערבי. ועדת פרס ישראל ציינה תרגום זה בנימוקי הזכייה: "יצירת מופת זו של פרופ' שורץ הביאה להנגשת חיבורו של הרמב"ם לציבור הרחב, ויש בה גם תועלת מרובה לקהילת המחקר המדעי"[3].

מתרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי משה בן מימון, תשובת הרמב"ם בשאלת הקץ הקצוב לחיים, הוצאה לאור במקור הערבי, תרגם לגרמנית והוסיף מבוא, דיון והערות גוטהולד אלייקים וייל; ערך את הוצאת הנוסח הערבי, תרגמו לעברית בלוויית תרגום עברי של המבוא, הדיון וההערות, ועדכן את ההערות: מיכאל שורץ, תל אביב, פפירוס, תשל"ט.
  • משה בן מימון, מורה נבוכים, תרגם מערבית לעברית והוסיף מפתחות, מיכאל שורץ, חלק ראשון, תל אביב, בית הספר למדעי היהדות ע"ש רוזנברג, אוניברסיטת תל אביב, תשנ"ז. שלושה חלקים בשני כרכים (2002).
  • פירושי פרנץ רוזנצווייג ל-95 שירים של רבי יהודה הלוי, תרגום מגרמנית לעברית, הוצאת מאגנס, 2011.
  • משה בן מימון, שמונה פרקים : והם הקדמת הרמב"ם לפירושו למסכת אבות, תרגם מערבית-יהודית לעברית בת-ימינו מיכאל שוורץ ; הוסיפה מבוא - שרה קליין-ברסלבי, מכון בן צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, 2011.
  • ר' יהודה הלוי, הכוזרי, תרגום מערבית-יהודית לעברית בת ימינו, הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, 2017[4].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרים שוורץ, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
  2. ^ מינויים והעלאות בדרגה באוניברסיטת תל אביב, דבר, 24 באפריל 1973
  3. ^ פרופ' מיכאל שורץ, באתר פרס ישראל.
  4. ^ קטעים מתרגומו של שוורץ הובאו לראשונה בספרו של מיכה גודמן, "חלומו של הכוזרי, 2012