מיכאל בן ארי
 | |||||
| מיכאל בן-ארי, 2011 | |||||
| לידה |
12 באוקטובר 1963 (בן 60) כ"ד בתשרי ה'תשכ"ד כפר שלם, תל אביב-יפו, ישראל | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||
| השכלה | אוניברסיטת בר-אילן | ||||
| מפלגה |
כך, ארץ ישראל שלנו, חרות - התנועה הלאומית, חזית יהודית לאומית  | ||||
| סיעה | האיחוד הלאומי, עוצמה לישראל | ||||
| דת | יהדות | ||||
| האתר הרשמי | |||||
| |||||
  | |||||
ד"ר מיכאל בן ארי (נולד ב-12 באוקטובר 1963, כ"ד בתשרי ה'תשכ"ד) הוא חבר הכנסת לשעבר מטעם סיעת האיחוד הלאומי, ממקימי מפלגת עוצמה יהודית, פעיל ימין רדיקלי והיסטוריון ישראלי. תלמידו של הרב מאיר כהנא ופעיל לשעבר בתנועת כך ולאחר מכן יו"ר מפלגת חזית יהודית לאומית. בעל תואר דוקטור בלימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, היה מרצה מן החוץ ללימודי ארץ ישראל, הר הבית, וארכאולוגיה באוניברסיטת אריאל, מרצה במכללת אורות ישראל ומורה לספרות ולתנ"ך בישיבת דרכי נועם ובישיבת הרעיון היהודי.
הוצב במקום החמישי ברשימת איחוד מפלגות הימין לבחירות לכנסת ה-21, כנציג מפלגת עוצמה יהודית, אך בית המשפט העליון פסל את מועמדותו.[1]
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בן ארי נולד וגדל בשכונת כפר שלם, שבדרום תל אביב. אביו חנניה, יליד אפגניסטן, ואמו ילידת איראן. למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ובישיבת ההסדר ימית. שירת במסגרת הישיבה בחטיבת גולני ולאחר פציעה עבר לחיל השריון והשתתף במבצע שלום הגליל כלוחם שריון. נמנה עם הגרעין המאזרח של היאחזות הנח"ל גדיד (לימים נווה דקלים). לאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב. השתתף בגרעין המייסד של ישיבת הרעיון היהודי.[2]
את לימודיו האקדמיים עשה באוניברסיטת בר-אילן. בעל תואר ראשון בחינוך, תואר שני בתלמוד[3] ותואר דוקטור בלימודי ארץ ישראל.[4] הוא מרבה לעסוק במחקריו בהר הבית ובבית המקדש. כתב ספר בשם "המרד הגדול - מצעד איוולת או סוד הקיום"[5] על המרד הגדול מהזווית של הקנאים. הקים את מכון ההסברה 'מורשת הר הבית' להנחלת תולדות הר הבית והמקדש ואת המדרשה לידע המקדש.
היה רב בית הספר הממלכתי דתי ע"ש ברוך דובדבני בבית הכרם בירושלים ורב בית הספר התיכון הדתי השש שנתי ע"ש פירסט בבית שמש. מאוחר יותר שימש מורה לתנ"ך בישיבת "דרכי נועם" בפתח תקווה, בישיבת בני עקיבא גבעת שמואל ובתיכון הדתי "במעלה" בפתח תקווה. מלמד בשלוחת מכללת אורות ישראל ברחובות.
קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בן ארי התחבר לתנועת כך עוד בעת לימודיו התיכוניים. בבחירות לכנסת העשירית היה מנהל מטה הבחירות של המפלגה בתל אביב.[6] הוא היה מועמד מטעם מפלגת חרות בבחירות לכנסת השש עשרה (2003) ומועמד מטעם מפלגת חזית יהודית לאומית בבחירות לכנסת השבע עשרה (2006), אך הרשימות לא עברו את אחוז החסימה. עם הקמת האיחוד הלאומי סמוך לבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצב במקום הרביעי ברשימה כנציג מפלגת ארץ ישראל שלנו, מפלגה שצירפה אליה את חזית יהודית לאומית זמן קצר קודם לכן, ונבחר לכנסת ה-18.
בשל חברותו בעבר בתנועת כך, שהוכרזה כארגון טרור בארצות הברית, סירבו בשנת 2012 שלטונות ההגירה בארצות הברית להעניק לבן ארי ויזה לארצות הברית.[7]
חבר הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכנסת ה-18 היה חבר בוועדת חוקה, חוק ומשפט ובוועדה משותפת להצעת חוק סדרי השלטון והמשפט. היה גם יושב ראש השדולה למען נפגעי תופעת המסתננים הבלתי חוקיים.[8] ב-2010 יזם שלילת זכויות מחברת הכנסת חנין זועבי בגין השתתפותה במשט לעזה (המרמרה).[9]
ב-2012 פרש מהאיחוד הלאומי ומתנועת ארץ ישראל שלנו, והקים את סיעת עוצמה לישראל, יחד עם אריה אלדד. המפלגה התמודדה בבחירות לכנסת התשע עשרה, אך לא עברה את אחוז החסימה. בן ארי הוצב במקום השני ברשימה.
לקראת הבחירות לכנסת העשרים ב-2015 קיים מגעים עם מפלגת יחד בראשות אלי ישי, על שותפות של הרשימות ב'בלוק טכני'. בסופו של דבר, רצו ביחד, והוא ויתר על מקומו לטובת ברוך מרזל. המפלגה לא עברה את אחוז החסימה.
פסילה מהתמודדות בבחירות לכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת הבחירות לכנסת ה-21 שובץ בן ארי במקום ה-5 ברשימת איחוד מפלגות הימין. המרכז הרפורמי לדת ומדינה ומספר מפלגות שמאל הגישו לוועדת הבחירות המרכזית עתירות נגד מועמדותו - לפי סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת בנימוק שמשנתו גזענית. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כתב חוות דעתו שלפיה יש לפסול את בן-ארי.[10] בתום דיון סוער דחתה הוועדה את הבקשה ברוב של 16 מול 15.[11]
לאחר דחיית הבקשה, הגיש המרכז הרפורמי לדת ומדינה ערעור לבית המשפט העליון ובו הציג מאות מסמכים, הקלטות, סרטונים ומאמרים של בן ארי.[12] בית המשפט העליון החליט לפסול את מועמדותו, בנימוק ש"יש במעשיו ובהתבטאויותיו של ד"ר בן ארי משום הסתה לגזענות כמטרה דומיננטית ומרכזית של משנתו".[13] בכך היה בן-ארי למועמד היחיד בתולדות המדינה שנפסל על ידי בית המשפט העליון על אף שוועדת הבחירות המרכזית אישרה את מועמדותו, וכן המועמד היחיד שנפסל מהתמודדות בבחירות, להבדיל מפסילת רשימת המועמדים שלו, ושלא כתוצאה מהרשעתו בעבירה.[1]
עוד לפני פרסום פסק הדין המלא, ובו נימוקי הפסילה המלאים, החל דיון ציבורי סביב ההחלטה. מרדכי קרמניצר תמך בפסילה.[14] לעומתו, יהודה יפרח מתח ביקורת על ביטול החלטת ועדת הבחירות בטענה כי מדובר באפליה לעומת מקרהו של עופר כסיף, שנידון באותה עת.[15]
לאחר כהונתו בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר סיום כהונתו בכנסת החל בן ארי להעביר קורס בנושא תולדות הר הבית באוניברסיטת אריאל[16] מלמד גם במכללת אורות ישראל, במורשת יעקב ובישיבת דרכי נועם. במרץ 2013 הודיע על הקמת תנועה חוץ-פרלמנטרית בשם "הקרן להצלת עם ישראל". בשנת 2013 החל להגיש תוכנית רדיו שבועית עם איתמר בן-גביר ברדיו גלי ישראל הנקראת 'עוקפים מימין'. בתחילת 2014 מילא תפקיד בהבאתה של פרשת אדם ורטה לדיון ציבורי.[17]
באוגוסט 2021 הרשת החברתית "פייסבוק" הרחיקה אותו לצמיתות מפעילות בה לאחר שהגדירה אותו "מסוכן" בעקבות תמיכתו בתנועות "כך" ו"כהנא חי" - שנחשבות לארגוני טרור בישראל וארצות הברית.[18]
באוגוסט 2022 החליטה פרקליטות המדינה להגיש נגדו, בכפוף לשימוע, כתב אישום בגין הסתה לגזענות.[19]
עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בן-ארי מגדיר עצמו כ"תלמידו וממשיך דרכו של הרב כהנא"[20] ותומך בעידוד הגירתם של ערבים העוינים את ישראל, ובסירוב פקודה במקרה של פינוי התנחלויות.[20] בדצמבר 2009 סירב לגנות את הצתת המסגד בכפר יאסוף באומרו: "את הגינויים שלי סיימתי כאשר בתי הכנסת נשרפו בגוש קטיף"[21] ויצא כנגד דברי הגינוי של נשיא המדינה שמעון פרס באמרו ש"הנשיא פרס צריך לזכור שאינו נשיאם של הערבים". בהפגנת ימין בימי מבצע עמוד ענן קרא "בעזה אין חפים מפשע... אנחנו רוצים 15 גיחות עם אלפיים הרוגים."[22]
בן-ארי פעיל בהתנגדות לשהות המסתננים מאפריקה בישראל ודורש להשיבם לארצותיהם. הוא טוען לצביעות ביחס של אנשי השמאל ותושבי צפון תל אביב למסתננים ולטענתו הם תומכים במסתננים רק מכיוון שאלה אינם מסתובבים בשכונותיהם. הביא קבוצה של מסתננים לבריכת גורדון בתל אביב בליווי צלמים,[23] ויצא בקריאה לתושבי צפון תל אביב לשכן סודני בביתם.[24] לדבריו הוא מודע למצב הקשה שיצרה נוכחות המסתננים בדרום תל אביב גם בעקבות מיקום לשכתו בשכונת התקווה. ב-23 במאי 2012 נאם בהפגנה שנערכה בדרום תל אביב נגד מסתננים מאפריקה, ואמר: "שלוש שנים נשים לא יכולות ללכת לשוק מבלי שיגנבו להן את התיק, ילדות לא יכולות לשחק, גברים צעירים לא יכולים למצוא עבודה...סודנים לסודאן!".[25] כשנשאל לגבי פגיעה ברכוש של מסתננים לאחר ההפגנה אמר שהוא מאוד מוטרד מהאלימות, שהיא תוצר של המציאות הקשה בשכונה שאותה כינה "חבית אבק שרפה".[26] בן ארי הקים בכנסת את 'השדולה לנפגעי תופעת המסתננים' ואת הלשכה הפרלמנטרית שלו בחר לשכן בלב שכונת התקווה שבדרום תל אביב.[27]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בן-ארי מתגורר בקרני שומרון. הוא נשוי לדגנית לבית זמורה ואב לתשעה ילדים. אחיו, הרצל בן ארי, היה ראש מועצת קרני שומרון. אחיינו הוא הזמר והיוצר חנן בן ארי.
פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "לחרות ירושלים - בין מרד לגאולה" בהוצאת "מורשת הר הבית"
- "המרד הגדול, מצעד האיוולת או סוד הקיום", בהוצאת "מורשת הר הבית"
- "המסע אל האסלאם", סדרת הרצאות על תולדות האסלאם
- סדרת שיעורים על המרד הגדול: שיעור 1 שיעור 2 שיעור 3
- מיכאל בן ארי, עושים מעשה ריב"ז, באתר nrg, 12 במאי 2006
- מיכאל בן ארי, נגד מרזל הכל מותר, באתר nrg, 24 בדצמבר 2008
- רשימת המאמרים של מיכאל בן ארי באתר רמב"י
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיכאל בן ארי, באתר הכנסת 
מיכאל בן ארי, ברשת החברתית פייסבוק
מיכאל בן ארי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מיכאל בן ארי, סרטונים בערוץ היוטיוב- מיכאל בן ארי, באתר כנסת פתוחה
כרטיס ביקור – מיכאל בן ארי, בערוץ כנסת באתר יוטיוב- בני טוקר, בן ארי: אני מודע לגודל האחריות, באתר ערוץ 7, ראיון ראשון לאחר הבחירות
- נציג 'ארץ ישראל שלנו' בכנסת
- לי-אור אברבך, הח"כ "הכהניסט" התלונן על אריה גולן: הוא קטע איתי ראיון באמצע, באתר nrg, 9 במרץ 2009
דוד בן בסט מראיין את מיכאל בן ארי ומסעוד גנאים, "הנבחרים", באתר YouTube, 18 בנובמבר 2011- זוהר ישראל, לוע הבן ארי, באתר מאקו, 27 בספטמבר 2012
- ריאיון עם מיכאל בן ארי באתר רוטר.נט, 31 בינואר 2015
- אייל לוי, "הפחד מהכהניסטים נגמר לפני 30 שנה": מיכאל בן ארי מתכונן לכנסת, באתר מעריב אונליין, 24 בפברואר 2019
- אסף ארנפלד, הכר את האויב, באתר ערוץ 7, 14 במרץ 2024
מיכאל בן ארי (1963-), דף שער בספרייה הלאומית
.svg){kind=icon}
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 בית המשפט העליון פסל את מיכאל בן-ארי ואישר את עופר כסיף, באתר ynet, 17 במרץ 2019
- ^ רועי שרון, זו ארצנו: מסע בעקבות מגילת העצמאות, באתר מקור ראשון
- ^ נושא התזה: "קדושת הר הבית - תמורות בראי חכמי ההלכה", תשנ"ט, בהנחיית דניאל שפרבר וזאב ספראי
- ^ נושא הדוקטורט: "תחומי הקדושה בהר הבית", תשס"ז, בהנחיית זאב ספראי ודניאל שפרבר
- ^ לקריאת הספר במהדורה אינטרנטית
- ^ כתבה במוסף "דיוקן" של מקור ראשון, 13 במרץ 2009
- ^ יהונתן ליס, בן ארי לא קיבל ויזה לארה"ב בגלל "חברות בארגון טרור", באתר הארץ, 23 בפברואר 2012
- ^ מיכאל בן ארי באתר על משמר הכנסת
- ^ ערוץ הכנסת (2010-06-07), ערוץ הכנסת - ועדת הכנסת על חנין זועבי, נבדק ב-2018-02-04
- ^ חוות הדעת
- ^ עקיבא נוביק, ועדת הבחירות הכריעה: מועמדות בן ארי ובן גביר לכנסת אושרה, באתר חדשות 13, 6 במרץ 2019
אמיר אלון, למרות המלצת היועמ"ש: מיכאל בן ארי לא נפסל, באתר ynet, 6 במרץ 2019 - ^ פסילת מועמדים גזעניים לכנסת, באתר המרכז הרפורמי לדת ומדינה
- ^ א"ב 1806/19 ח"כ אביגדור ליברמן ואחרים נ' ד"ר עופר כסיף ואחרים, ניתן ב־17 במרץ 2019
א"ב 1806/19 ח"כ אביגדור ליברמן ואחרים נ' ד"ר עופר כסיף ואחרים, ניתן ב־21 במרץ 2019
א"ב 1806/19 ח"כ אביגדור ליברמן ואחרים נ' ד"ר עופר כסיף ואחרים, ניתן ב־18 ביולי 2019 - ^
מרדכי קרמניצר, פסילת מועמד היא צעד קיצוני שפוגע בזכויות בסיסיות, ומיכאל בן ארי הצדיק זאת, באתר הארץ, 18 במרץ 2019
- ^ ד"ר יהודה יפרח, הכרוניקה, יוני 2019, השילוח, 15, 15 ביולי 2019
- ^ ירדן סקופ, המרצה החדש באוניברסיטת אריאל: ד"ר מיכאל בן ארי, באתר הארץ, 5 בנובמבר 2013
- ^ מיכאל בן ארי, בפתיחת כנס התמיכה בספיר סבח בקרית טבעון, באתר YouTube
- ^ יובל מן, פרסום ראשון: ברוך מרזל ומיכאל בן ארי הורחקו לצמיתות מפייסבוק, באתר ynet, 11 באוגוסט 2021
- ^ כתב אישום בכפוף לשימוע נגד ד"ר מיכאל בן ארי בגין הסתה לגזענות, באתר ערוץ 7, 10 באוגוסט 2022
- ^ 1 2 קובי נחשוני, מספר 4 באיחוד הלאומי: כולם מבינים שכהנא צדק, באתר ynet, 2 בפברואר 2009
- ^ רועי שרון, ח"כ בן ארי סירב לגנות את הצתת המסגד הפלסטיני, באתר nrg, 11 בדצמבר 2009
- ^ הפגנה בקינג ג'ורג', תל אביב 15.11.12, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:43)
- ^ עמיחי אתאלי, מה עשו העובדים הזרים בבריכת גורדון?, באתר nrg, 13 ביוני 2011
- ^ יהושע בריינר, ח"כ בן ארי לתושבי רמת אביב: "אמצו פליט סודני", באתר וואלה!, 21 ביולי 2011
- ^ אריק בנדר, פנייה ליועמ"ש: לחקור את רגב, דנון ובן ארי, באתר nrg, 24 במאי 2012
- ^ יהונתן ליס ויניב קובוביץ', בן ארי: מוטרד מהאלימות, אך הם נושאים מחלות נגיפיות מסוכנות, באתר הארץ, 24 במאי 2012
- ^ בן-ארי הפתיע: הקים לשכה בלב שכונת התקווה, באתר חב"ד און ליין, י"ז באדר תשע"א
- רשימת חברי הכנסת
- בוגרי ישיבת כפר הרא"ה
- אנשי חינוך ישראלים
- חברי הכנסת מטעם האיחוד הלאומי
- חברי הכנסת מטעם עוצמה לישראל
- פובליציסטים ישראלים
- פעילי ימין רדיקלי ישראלים
- חברי הכנסת השמונה עשרה
- פוליטיקאים שנפסלו מהתמודדות לכנסת
- בוגרי ישיבת הרעיון היהודי
- סגל גלי ישראל
- סגל אוניברסיטת אריאל בשומרון: מדעי החברה והרוח
- חברי כנסת מתנחלים
- בוגרי ישיבת מרכז הרב
- בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת בר-אילן
- ראשי מפלגת עוצמה יהודית
- פעילי כך
- קרני שומרון: אישים
- נוה דקלים: אישים
- ישראלים שנולדו ב-1963
- חברי הכנסת: אנשי חינוך
- חברי הכנסת: אנשי מחקר ואקדמיה