מיי-בריט מוסר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיי-בריט מוסר
May-Britt Moser
מוסר ב-2014
מוסר ב-2014
מוסר ב-2014
לידה 4 בינואר 1963 (בת 61)
Fosnavåg, נורווגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעי המוח
מקום מגורים נורווגיהנורווגיה נורווגיה
מקום לימודים
מוסדות
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (2014)
  • פרס ו' אלדן ספנסר (2005)
  • פרס פרל של אוניברסיטת צפון קרולינה (2012)
  • Eric K. Fernströms Nordiska Pris (2008)
  • prix Liliane-Bettencourt pour les sciences du vivant (2006)
  • פרס לואי-ז'נטה לרפואה (2011)
  • פרס קארל ספנסר לשלי (2014)
  • טרונדר השנה (2014)
  • פרס קורבר האירופאי למדע (2014)
  • פרס לואיזה גרוס הורביץ (2013)
  • פרס פריטיוף ננסן למצוינות, קטגוריית מתמטיקה-מדעי הטבע (2013)
  • Erna Hamburger Prize (2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אדוורד מוסר (1985–2016) עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חקר המנגנון בו נעזר המוח כדי לתאר את המרחב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מיי-בריט מוֹסֶר (בנורווגית: May-Britt Moser; נולדה ב-4 בינואר 1963) היא פסיכולוגית ונוירוביולוגית נורווגית, מייסדת מכון קוולי למערכות נוירוביולוגיות[1] ופרופסור מן המניין באוניברסיטה הנורווגית למדע ולטכנולוגיה (NTNU) שבטרונדהיים, נורווגיה.

יחד עם בעלה, אדוורד, חקרה את המנגנון בו נעזר המוח כדי לתאר את המרחב. בני הזוג מונו למשרת פרופסור חבר לפסיכולוגיה ולנוירוביולוגיה ב-NTNU ב-1996, פחות משנה לאחר שקיבלו את תואר הדוקטור. הזוג הקים את המרכז לביולוגיה של הזיכרון (CBM) בשנת 2002 ואת מכון קוולי בשנת 2007.

מיי-בריט מוסר היא כלת פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה לשנת 2014, שאותו חלקה עם בעלה אדוורד וג'ון אוקיף, על עבודתם לזיהוי התאים היוצרים את מערכת המיקום במוח.

מוסדות המחקר שהקימה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרתם המדעית המרכזית של מכון קוולי למערכות נוירוביולוגיות והמרכז לביולוגיה של הזיכרון, שאותם ייסדו הזוג, היא להעשיר את הבנתנו אודות רשתות ומערכות עצביות. בעזרת התמקדות בייצוג ובזיכרון מרחבי במוח, החוקרים מקווים לגלות עקרונות כלליים של רשתות עצביות בקליפת המוח של יונקים. מכון קוולי, הממומן על ידי קרן קוולי, פועל במקביל למרכז לביולוגיה של הזיכרון (CBM), אך היקף המכון רחב בהרבה ונועד לפעול לטווח ארוך יותר מן השני. CBM הוא חלק מתוכנית מחקר נורווגית וממומן על ידי תוכנית מסגרת המחקר השביעית של האיחוד האירופי (FP7) והמועצה האירופית למחקר (ERC).

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסר קיבלה תואר בפסיכולוגיה מאוניברסיטת אוסלו בשנת 1990, ובאותה אוניברסיטה קיבלה את תואר הדוקטור בנוירופיזיולוגיה בשנת 1995, בהנחייתו של פרופ' פר אנדרסן. בין השנים 1994–1996 עשתה בתר-דוקטורט עם ריצ'רד מוריס במרכז למדעי המוח של אוניברסיטת אדינבורו. הייתה לפוסט-דוקטורנטית אורחת במעבדתו של ג'ון אוקיף בקולג' האוניברסיטאי של לונדון.

מוסר שבה לנורווגיה בשנת 1996 ומונתה לפרופסור חבר בפסיכולוגיה ביולוגית ב-NTNU שבטרונדהיים. היא קודמה לדרגת פרופסור מן-המניין למדעי-המוח ב-NTNU בשנת 2000. הקימה את המרכז לביולוגיה של הזיכרון (2002) ואת מכון קוולי למערכות נוירוביולוגיות (2007). בשנים 2007–2009 הייתה חברה בוועדה של המועצה האירופית למחקר (ERC) לבחירת הזוכים במענקי ERC. בשנת 2013 זכתה בפרס "הבוסית הטובה ביותר" של מאדאם בייר, בזכות "מנהיגותה הנפלאה, הישגיה המדעיים והסטנדרטים האתיים הגבוהים שלה, בנוסף להתמקדותה בעבודת-צוות ולרוח הקהילתיות השורה בה". בשנת 2014 חלקו מיי-בריט מוסר ובעלה את פרס נובל לפיזיולוגיה או רפואה עם ג'ון אוקיף. מוסר חברה בחברה הנורווגית המלכותית למדע, באקדמיה הנורווגית למדע ובאקדמיה הנורווגית למדעי הטכנולוגיה.

פרסים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקבץ ממאמריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Brun, V.H., Otnæss, M.K., Molden, S., Steffenach, H.-A., Witter, M.P., Moser, M.-B., Moser, E.I. (2002). Place cells and place representation maintained by direct entorhinal-hippocampal circuitry. Science, 296, 2089-2284.
  • Fyhn, M., Molden, S., Witter, M.P., Moser, E.I. and Moser, M.-B. (2004). Spatial representation in the entorhinal cortex.Science, 305, 1258-1264.
  • Leutgeb, S., Leutgeb, J.K., Treves, A., Moser, M.-B. and Moser, E.I. (2004). Distinct ensemble codes in hippocampal areas CA3 and CA1. Science, 305, 1295-1298.
  • Leutgeb, S., Leutgeb, J.K., Barnes, C.A., Moser, E.I., McNaughton, B.L., and Moser, M.-B (2005). Independent codes for spatial and episodic memory in the hippocampus. Science, 309, 619-623.
  • Hafting, T., Fyhn, M., Molden, S., Moser, M.-B., and Moser, E.I. (2005). Microstructure of a spatial map in the entorhinal cortex.Nature, 436, 801-806.
  • Sargolini, F., Fyhn, M., Hafting, T., McNaughton, B.L., Witter, M.P., Moser, M.-B., and Moser, E.I. (2006). Conjunctive representation of position, direction and velocity in entorhinal cortex. Science, 312, 754-758.
  • Leutgeb, J.K., Leutgeb, S., Moser, M.-B., and Moser, E.I. (2007). Pattern separation in dentate gyrus and CA3 of the hippocampus. Science, 315, 961-966.
  • Fyhn, M., Hafting, T., Treves, A., Moser, M.-B. and Moser, E.I. (2007). Hippocampal remapping and grid realignment in entorhinal cortex. Nature, 446, 190-194.
  • Hafting, T., Fyhn, M., Bonnevie, T., Moser, M.-B. and Moser, E.I. (2008). Hippocampus-independent phase precession in entorhinal grid cells. Nature 453, 1248-1252.
  • Kjelstrup, K.B., Solstad, T., Brun, V.H., Hafting, T., Leutgeb, S., Witter, M.P., Moser, E.I. and Moser, M.-B. (2008). Finite scales of spatial representation in the hippocampus. Science 321, 140-143.
  • Solstad, T., Boccara, C.N., Kropff, E., Moser, M.-B. and Moser, E.I. (2008). Representation of geometric borders in the entorhinal cortex. Science, 322, 1865-1868.
  • Moser, E.I., Moser, M-B. (2011). Crystals of the brain. EMBO Mol. Med. 3, 1-4.
  • Moser, E.I., Moser, M-B. (2011). Seeing into the future. Nature, 469, 303-4
  • Jezek, K., Henriksen, EJ., Treves, A., Moser, E.I. and Moser, M-B. (2011). Theta-paced flickering between place-cell maps in the hippocampus. Nature, 478, 246-249.
  • Giocomo, LM., Moser, E.I., Moser, M-B. (2011) Grid cells use HCN1 channels for spatial scaling. Cell, 147, 1159-1170.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מיי-בריט מוסר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מכון קוולי


זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925 פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950 פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975 תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000 בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מיי-בריט_מוסר&oldid=37531775"