מיירון שולס

מיירון שולס
Myron Samuel Scholes
לידה	1 ביולי 1941 (בן 82); טימינס, קנדה
ענף מדעי	כלכלה
מקום לימודים	אוניברסיטת מקמסטר; אוניברסיטת שיקגו; Westdale Secondary School ;
מנחה לדוקטורט	מרטון מילר
מוסדות	המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס; האחים סלומון; אוניברסיטת סטנפורד; Long-Term Capital Management; בית הספר לניהול MIT סלואן; אוניברסיטת שיקגו ;
פרסים והוקרה	פרס נובל לכלכלה (1997); עמית החברה האקונומטרית (1984); עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים ;
	האתר הרשמי

מיירון שולס (באנגלית: Myron Samuel Scholes; נולד ב-1 ביולי 1941) הוא כלכלן יהודי קנדי^[1] זוכה פרס נובל לכלכלה, ואחד ממפתחי מודל בלק-שולס, יחד עם המתמטיקאי פישר בלק. המודל שפיתחו השניים בשנות השבעים הוא נוסחה לתמחורן של אופציות על פי פרמטרים שונים. המודל נעשה דה-פאקטו לתקן בין-לאומי בשווקים הפיננסיים, בהם נסחרות אופציות על מגוון מניות, סחורות ונכסים פיננסיים אחרים בסכומים של טריליוני דולרים מדי שנה.

שולס הוא בוגר אוניברסיטת מקמאסטר בהמילטון, אונטריו, קנדה בכלכלה. ב-1964 קיבל תואר MBA מאוניברסיטת שיקגו, ואת הדוקטורט ב-1969. כיום משמש שולס כפרופסור באוניברסיטת סטנפורד וכן ב-MIT.

מודל בלק-שולס לתימחור אופציות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מודל בלק ושולס

בתחילת שנות השבעים עבד על פיתוח המודל יחד עם עמיתו בלק, ואליהם הצטרף בשלב מאוחר יותר רוברט סי. מרטון שאף טבע את שם המודל "בלק ושולס". המודל של בלק ושולס הוא מודל מתמטי יישומי במלוא מובן המילה. הוא אומד את ערכה של אופציה מסוג קול (Call) או פוט (Put) בהינתן פרמטרים הנוגעים לשערי מניות וסחורות, התנהגות מחיריהן לאורך זמן, שער הרבית במשק ועוד. על המודל שלהם קיבלו שולס ומרטון פרס נובל ב-1997 (בלק, שהיה מועמד ודאי לפרס, לא זכה בו עקב מותו בטרם עת בשנת 1995).

פרשת LTCM[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – לונג טרם קפיטל מנג'מנט

בשנת 1994 הקימו שולס, מרטון ואחרים את קרן הגידור "לונג טרם קפיטל מנג'מנט" הידועה יותר בראשי התיבות LTCM. מנהל הקרן היה ג'ון מריווט'ר (John Meriwether), שולס ומרטון שימשו כדירקטורים. בשנים הראשונות הפליאה הקרן לעשות וצברה תשואות מדהימות (כ-40% לשנה). השניים, שהיו ממילא מוערכים בקהיליה הפיננסית והאקדמית, נתפסו לא רק כתאורטיקנים אלא גם כמי שיודעים לנהל כספים.

1998 הייתה שנת משבר בשווקים הבין-לאומיים, שהגיע לשיאו באוגוסט-אוקטובר. הקרן הפסידה 4.6 מיליארד דולר אמריקאי תוך חודשים ספורים, וקריסתה איימה על יציבות השווקים הפיננסיים. הפרשה הסתיימה בהתערבות הבנק הפדרלי של ניו יורק והקרן נסגרה בשנת 2000.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא מיירון שולס בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של מיירון שולס (באנגלית)
מיירון שולס, באתר פרס נובל (באנגלית)
מיירון שולס, באתר SSRN
סופה של פרשת LTCM
סיון פינגולד, "הבעיה בכלכלה הגלובלית היא שכולם חושבים על 'מה מגיע לי'", באתר TheMarker‏, ‏10 בדצמבר 2012
ענת ציפקין ועומרי כהן, מיירון שולס: "נצטרך לחשוב על דרך יצירתית אחרת לעשות כסף", באתר כלכליסט, 6 בפברואר 2009
מיירון שולס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ "JEWISH NOBEL PRIZE WINNERS IN ECONOMICS", באתר Jinfo

[1] "JEWISH NOBEL PRIZE WINNERS IN ECONOMICS", באתר Jinfo

[1]

זוכי פרס נובל לכלכלה
1969–1975	פריש, טינברגן (1969) • סמואלסון (1970) • קוזנץ (1971) • היקס, ארו (1972) • לאונטיף (1973) • מירדאל, האייק (1974) • קנטורוביץ', קופמאנס (1975)
1976–2000	פרידמן (1976) • אולין, מיד (1977) • סיימון (1978) • שולץ, לואיס (1979) • קליין (1980) • טובין (1981) • סטיגלר (1982) דברה (1983) • סטון (1984) • מודיליאני (1985) • ביוקנן (1986) • סולו (1987) • אלה (1988) • הוולמו (1989) • מרקוביץ, מילר, שארפ (1990) • קוז (1991) • בקר (1992) • פוגל, נורת' (1993) • הרסני, נאש, זלטן (1994) • לוקאס (1995) • מירליס, ויקרי (1996) • מרטון, שולס (1997) • סן (1998) • מנדל (1999) • הקמן, מקפאדן (2000)
2001 ואילך	אקרלוף, ספנס, שטיגליץ (2001) • כהנמן, סמית' (2002) • אנגל, גריינג'ר (2003) • קידלנד, פרסקוט (2004) • אומן, שלינג (2005) • פלפס (2006) • הורוביץ, מסקין, מאירסון (2007) • קרוגמן (2008) • אוסטרום, ויליאמסון (2009) • דיאמונד, מורטנסן, פיסרידס (2010) • סימס, סרג'נט (2011) • רות, שפלי (2012) • פאמה, הנסן, שילר (2013) • טירול (2014) • דיטון (2015) • הארט, הולמסטרום (2016) • ת'יילר (2017) • נורדהאוס, רומר (2018) • קרמר, באנרג'י, דופלו (2019) • מילגרום, וילסון (2020) • אימבנס, אנגריסט, קארד (2021) • ברננקי, דיימונד, דיבוויג (2022)