מייק אולדפילד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מייק אולדפילד
Mike Oldfield
לידה 15 במאי 1953 (בן 70)
רדינג, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Michael Gordon Oldfield עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות מ-1967 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר אלביאן, בית הספר היילנדס, רידינג, Emerson Park School עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק מתקדם, מוזיקה קלאסית, מוזיקת העידן החדש, פופ רוק, מוזיקת אמביינט, מוזיקת פופ, מוזיקת עולם, מוזיקה עממית, Celtic fusion עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה גיטרה בס, גיטרה, כלי מקלדת, בס, צ'יימס, גיטרה חשמלית, גלוקנשפיל עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים וירג'ין EMI רקורדס, וורנר מיוזיק גרופ, מרקורי רקורדס, וירג'ין רקורדס, קרוליין רקורדס, וורנר רקורדס עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אניטה הגרלנד (19871993) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס גראמי להלחנה אינסטרומנטלית (1975) עריכת הנתון בוויקינתונים
mikeoldfieldofficial.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מייקל גורדון (מייק) אולדפילדאנגלית: Michael Gordon Oldfield; נולד ב-15 במאי 1953) הוא מוזיקאי, מלחין ויוצר אנגלי. אולדפילד ידוע בסגנונו המשלב רוק מתקדם, מוזיקת ניו-אייג' ומוזיקה מינימליסטית, התפרסם בציבור לראשונה בזכות יצירתו "פעמונים צינוריים" (Tubular Bells).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולדפילד נולד ברדינג, אנגליה למורין וריימוד. שני אחיו, טרי אולדפילד, וסאלי אולדפילד, הם מוזיקאים אף הם.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולדפילד החל בקריירה מוזיקלית כבר בילדותו, כשהוא מופיע בצמדים שכללו אותו, את אחיו ואת אחותו. ב-1970 היה שותף בלהקת הליווי של קווין איירס כבסיסט, וב-1971 הוציאה הלהקה את האלבום Shooting at the Moon.

במהלך אותן שנים החלה יצירתו המפורסמת Tubular Bells לקרום עור וגידים. לאחר שהשמיע גרסת הדגמה של היצירה למספר חברות תקליטים ונדחה שוב ושוב, שמע את היצירה ריצ'רד ברנסון, בעל חנות תקליטים שהיה בשלבי הקמתה של חברת התקליטים "ורג'ין רקורדס". ברנסון שם את אמונו באולדפילד, ואלבומו היה האלבום הראשון שהפיקה החברה. לימים הפכה ורג'ין לאימפריה כלכלית בשווי מילארדי דולרים הכוללת בין השאר חברת תעופה, הוצאה לאור, ורשת טלפונים סלולריים.

אלבום הבכורה כלל את היצירה בת 49 הדקות לבדה. לאולדפילד יצא שם של וירטואוז, לאחר שהוקלט באלבום כשהוא מנגן על כמעט 30 כלים מוזיקליים שונים, ביניהם גיטרה אקוסטית, חשמלית ובאס, פסנתר, מנדולינה, כלי הקשה, כינור, וכמובן פעמון צינורי - מעין כלי הקשה הבנוי מצינורות מתכת חלולים, שעל שמו נקראת היצירה. האלבום זכה להצלחה מסחררת, שהה 264 שבועות בפסגת המצעד הבריטי, מכר כ-16 מיליון עותקים והקפיץ את אולדפילד למעמד של כוכב. ביצירה האינסטרומנטלית נעשה שימוש בפסקול של הסרט "מגרש השדים", ואולדפילד קיבל בזכותה את פרס גראמי.

לאחר ההצלחה של אלבומו הקודם, פרסם ב-1974 אלבום נוסף בשם " Hergest Ridge". ב 1975 יצא אלבומו Ommadawn שבו מוטיבים של מוזיקת עולם, ובשנת 1978 האלבום Incantations.

ב-1983 החל אולדפילד לעבוד עם הזמרת הסקוטית מגי ריילי, ויחד הוציאו את הלהיט "Moonlight Shadow", שהגיע למקום הרביעי במצעד הבריטי והציג את אולדפילד לקהל צעיר וחדש. שנה אחר-כך הוציא סינגל נוסף עם ריילי, "To France”, שזכה גם הוא להשמעות רבות. לאחר שאירח את בוני טיילר ב-Islands ב-1987, החל לכתוב מוזיקת פופ סטנדרטית יותר. בנוסף, הכריזו מספר מבקרים שהמוזיקה שלו אנכרוניסטית.[דרוש מקור]

ב-2007 פרסם אולדפילד אוטוביוגראפיה בשם "Changeling".

ב-2008 יצא אלבומו "מוזיקת הסְפֵרוֹת" (Music of the Spheres), שהיא יצירתו הקלאסית הראשונה, בה משתתף בין השאר הפסנתרן לאנג לאנג.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-70 נישא לדיאנה ד'אוביניי, נישואים שהחזיקו מעמד שבועות מספר בלבד. בתחילת שנות ה-80 נישא לסאלי, ולזוג שלושה ילדים. לאחר מכן נישא לאניטה הגרלנד, זמרת נורווגית, ולשניים שני ילדים. לאחר מכן נישא לפאני, ולזוג שני בנים. השניים נפרדו ב-2013.

אולדפילד הוא חובב מושבע של אופנועים ומחזיק בחמישה.

רשימת אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1973Tubular Bells
  • 1974Hergest Ridge
  • 1975Ommadawn
  • 1978Incantations
  • 1979Platinum
  • 1980QE2
  • 1982Five Miles Out
  • 1983Crises
  • 1984Discovery
  • 1987Islands
  • 1989Earth Moving
  • 1990Amarok
  • 1991Heaven's Open
  • 1992Tubular Bells II
  • 1994The Songs of Distant Earth
  • 1996Voyager
  • 1998Tubular Bells III
  • 1999Guitars
  • 1999The Millennium Bell
  • 2002Tr3s Lunas
  • 2003Tubular Bells 2003
  • 2005Light & Shade
  • 2008Music of the Spheres
  • 2014Man On The Rocks
  • 2017 – Return to Ommadawn

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מייק אולדפילד בוויקישיתוף