מייקל סטוארט בראון

מייקל סטוארט בראון
Michael Stuart Brown
לידה	13 באפריל 1941 (בן 82); ברוקלין, ארצות הברית
ענף מדעי	גנטיקה, ביוכימיה
מקום לימודים	בית הספר לרפואה ע"ש פרלמן באוניברסיטת פנסילבניה (1966); תיכון צ'לטנהם ;
מוסדות	מערכת האוניברסיטאות של טקסס (1971); המרכז האוניברסיטאי הדרום-מערבי לרפואה של טקסס (1977); המרכז האוניברסיטאי הדרום-מערבי לרפואה של טקסס (1976–1977); המרכז האוניברסיטאי הדרום-מערבי לרפואה של טקסס (1985); המרכז האוניברסיטאי הדרום-מערבי לרפואה של טקסס (1989); המרכז האוניברסיטאי הדרום-מערבי לרפואה של טקסס (1974–1976) ;
פרסים והוקרה	פרס אלברט לסקר למחקר רפואי בסיסי (1985); פרס ריצ'רד לונסברי (1979); הרצאת קית' ר' פורטר (1987); חבר זר של החברה המלכותית (20 ביוני 1991); פרס קרן וורן אלפרט (1999); מדליית ג'ורג' מ. קובר (2002); פרס ויליאם אלן (1985); פרס לואיזה גרוס הורביץ (1984); פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה (1985); פרס המרכז הרפואי אלבני (2003); פרס קרן גיירדנר הבינלאומי (1981); המדליה הלאומית למדעים (1988); פרס פייזר בכימיית אנזימים (1976); פרס היינריך וילנד (1974) ;
	האתר הרשמי

מייקל סטוארט בראון (באנגלית: Michael Stuart Brown; נולד ב-13 באפריל 1941 בברוקלין, ניו יורק) הוא גנטיקאי וביוכימאי יהודי-אמריקאי, זוכה פרס נובל לפיזיולוגיה ורפואה לשנת 1985, יחד עם ג'וזף גולדשטיין על תיאור מנגנון ויסות מטבוליזם הכולסטרול.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייקל בראון סיים בשנת 1962 תואר בוגר באוניברסיטת פנסילבניה ובשנת 1966 קיבל תואר דוקטור לרפואה מבית הספר לרפואה באותו המוסד. הוא עבר לעבוד במרכז למדעי הבריאות של אוניברסיטת טקסס יחד עם עמיתו, ג'וזף גולדשטיין. יחד חקרו את מטבוליזם הכולסטרול בגוף האדם וגילו כי בתאי אדם קיימים קולטנים לליפופרוטאין בעל צפיפות נמוכה (LDL) הקולטים כולסטרול מתוך זרם הדם. חוסר בקולטנים ל-LDL הוא הגורם למחלה הגנטית היפרכולסטרולמיה משפחית, החושפת את הלוקים בה לשורת מחלות הנגרמות מרמת כולסטרול גבוהה. בנוסף להסברים שסיפקו גולשטיין ובראון באשר לגורם העומד מאחורי התחלואה הקיימת באוכלוסיית אנשים להם רמות גבוהות של כולסטרול, כמו למשל מחלת לב כלילית, מחקריהם חשפו את חשיבותו של היבט יסודי בביולוגיה של התא ספיגת מולקולות לתוך התא בתיווך קולטנים.

בנוסף לתרומתם הגדולה להבנתו את אופן פעולת התאים בגוף, תגליותיהם של גולדשטיין ובראון הובילו לפיתוח תרופות סטטיניות, תרופות המורידות את רמת הכולסטרול שבהן משתמשים היום מיליוני בני אדם בעולם והמשפרת את איכות חייהם. תרופות אלה עשויות להוריד באופן משמעותי את מספר מקרי המוות כתוצאה ממחלות הלב הכליליות ושבץ מוחי, בעתיד הקרוב.

כהערכה לתגליותיו פורצות הדרך הוענקה לבראון, בשנת 1988, יחד עם עמיתו גולדשטיין, המדליה הלאומית למדעים של ארצות הברית. בשנות התשעים פרסמו בראון וגולדשטיין יחד עם עמיתי מחקר נוספים תיאור מורכב ביותר שבאמצעותו תאי הגוף מווסתים את רמות השומן והכולסטרול לנוכח תנאים סביבתיים משתנים.

אף ששמו של בראון מוזכר לעיתים קרובות כמועמד למשרות ניהוליות בכירות ברמה הלאומית בארצות הברית, הוא מעדיף להמשיך ולעסוק במחקר יחד עם עמיתו גולדשטיין. יחד הם מובילים צוות מחקר ובו כ-12 דוקטורנטים ופוסט-דוקטורנטים. בראון וגולדשטיין הם מן החוקרים המאוזכרים ביותר בספרות המקצועית בתחומם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא מייקל סטוארט בראון בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של מייקל סטוארט בראון
מייקל סטוארט בראון, באתר פרס נובל (באנגלית)
מידע אישי על מייקל בראון באתר מעבדת בראון/גולדשטיין.
מייקל סטוארט בראון, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
מייקל סטוארט בראון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

זוכי פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
1901–1925	פון ברינג (1901) • רוס (1902) • פינסן (1903) • פבלוב (1904) • קוך (1905) • גולג'י, רמון אי קחאל (1906) • לבראן (1907) • מצ'ניקוב, ארליך (1908) • קוכר (1909) • קוסל (1910) • גולסטרנד (1911) • קארל (1912) • רישה (1913) • באראני (1914) • לא חולק (1915–1918) • בורדה (1919) • אוגוסט קרוג (1920) • לא חולק (1921) • היל, מאירהוף (1922) • בנטינג, מקלאוד (1923) • איינטהובן (1924) • לא חולק (1925)
1926–1950	פיביגר (1926) • וגנר-יאורג (1927) • ניקול (1928) • אייקמן, הופקינס (1929) • לנדשטיינר (1930) • ורבורג (1931) • שרינגטון, אדריאן (1932) • מורגן (1933) • ויפל, מיינוט, מרפי (1934) • שפמן (1935) • דייל, לוי (1936) • סנט-גיירגי (1937) • היימנס (1938) • דומק (1939) • לא חולק (1940–1942) • דאם, דויזי (1943) • גסר, ארלנגר (1944) • פלמינג, צ'יין, פלורי (1945) • מולר (1946) • קורי, קורי, הוסיי (1947) • מילר (1948) • הס, מוניש (1949) • קנדל, הנץ', רייכשטיין (1950)
1951–1975	תיילר (1951) • וקסמן (1952) • קרבס, ליפמן (1953) • אנדרס, וולר, רובינס (1954) • תאורל (1955) • קורנאן, ריצ'רדס, פורסמן (1956) • בובה (1957) • בידל, טייטום, לדרברג (1958) • אוצ'ואה, קורנברג (1959) • ברנט, מדאוור (1960) • פון בקשי (1961) • ווטסון, קריק, וילקינס (1962) • הודג'קין, האקסלי, אקלס (1963) • בלוך, לינן (1964) • ז'קוב, לווף, מונו (1965) • רוס, הגינס (1966) • גרניט, הרטליין, וולד (1967) • הולי, קוראנה, נירנברג (1968) • דלבריק, הרשי, לוריא (1969) • כץ, פון יולר, אקסלרוד (1970) • סת'רלנד (1971) • אדלמן, פורטר (1972) • פריש, לורנץ, טינברגן (1973) • קלוד, דה דוב, פאלאדה (1974) • בולטימור, דולבקו, טמין (1975)
1976–2000	בלומברג, גאידושק (1976) • גימן, שלי, יאלו (1977) • ארבר, נתנס, סמית' (1978) • קורמאק, האונספילד (1979) • בנאסרף, דוסה, סנל (1980) • ספרי, הובל, ויזל (1981) • ברגסטרם, סמואלסון, ויין (1982) • מקלינטוק (1983) • ג'רן, קוהלר, מילשטיין (1984) • בראון, גולדשטיין (1985) • כהן, לוי-מונטלצ'יני (1986) • טונגאווה (1987) • בלאק, עליון, היצ'ינגס (1988) • בישופ, ורמוס (1989) • מארי, תומאס (1990) • נהר, זקמן (1991) • פישר, קרבס (1992) • רוברטס, שרפ (1993) • גילמן, רודבל (1994) • לואיס, ניסליין-פולהרד, וישהאוס (1995) • דוהרטי, צינקרנגל (1996) • פרוזינר (1997) • פרשגוט, איגנרו, מורד (1998) • בלובל (1999) • קרלסון, גרינגרד, קנדל (2000)
2001 ואילך	הרטוול, הנט, נרס (2001) • ברנר, הורביץ, סלסטון (2002) • לוטרבור, מנספילד (2003) • באק, אקסל (2004) • מרשל, וורן (2005) • פייר, מלו (2006) • קפקי, אוונס, סמיתיס (2007) • צור האוזן, מונטנייה, בארה-סינוסי (2008) • בלקברן, שוסטק, גריידר (2009) • אדוארדס (2010) • בויטלר, הופמן, סטיינמן (2011) • גרדון, יאמאנקה (2012) • רותמן, שקמן, סודהוף (2013) • מוסר, מוסר, אוקיף (2014) • קמפבל, אומורה, טו (2015) • אוסומי (2016) • הול, רוסבאש, יאנג (2017) • אליסון, הונג'ו (2018) • סמנזה, רטקליף, קיילין (2019) • אלטר, האוטון, רייס (2020) • ג'וליוס, פטפוטיאן (2021) • פבו (2022) • וייסמן, קריקו (2023)