מיזוץ'
| |||
 | |||
| שלט הכניסה לעיירה (באוקראינית), כיום | |||
| מדינה |
 אוקראינה | ||
|---|---|---|---|
| אובלסט |
 רובנו | ||
| ראיון |
 זדולבונובסקי | ||
| תאריך ייסוד | 1322 | ||
| שטח | 16.24 קמ"ר | ||
| גובה | 256 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיירה | 3,550 (2011) | ||
| ‑ צפיפות | 218.6 נפש לקמ"ר (2011) | ||
| קואורדינטות | 50°24′25″N 26°08′42″E / 50.406944444444°N 26.145°E | ||
| אזור זמן | UTC+2 | ||
מיזוץ' (באוקראינית: Мізоч; ברוסית: Мизоч; בפולנית: Mizocz; ביידיש: מיזאָטש) היא עיירה בראיון זדולבוניב, מחוז רובנו, אוקראינה (בעבר בפלך ווהלין). האזכור הכתוב הראשון לקיומה של העיר הוא משנת 1322, והאימות הוודאי המוקדם ביותר לקיומה של מיזוץ' הוא משנת 1429. בשנת 1761, מלך פולין אוגוסטוס השלישי העניק למיזוץ' את זכויות מגדבורג. בעקבות הממשל העצמי העיר שויכה למחוז לוצק.
בין מלחמות העולם התגוררו בעיר, כמו בערים רבות במזרח פולין, פולנים אוקרינים ויהודים. במיזוץ' פעל בית ספר צבאי לצוערי קצונה של גדוד 11 של החטיבה הראשונה של הצבא הפולני.
נכון לשנת 2013, התגוררו בעיר 3561 תושבים.
מיזוץ' במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-22 ביוני 1941, מעט לאחר תחילת מבצע ברברוסה, נכבשה מיזוץ' על ידי צבא גרמניה הנאצית. לאחר כשבוע, הקים הממשל הצבאי בעיירה יודנראט, והעמיד בראשו את אבא שטיוול (Shtivel), לשעבר ראש המועצה. הצבא הנאצי חייב את היהודים לשאת סרט שרוול ועליו מגן דוד, בדומה לטלאי הצהוב שבו חויבו היהודים תחת הכיבוש הנאצי. מרבית היהודים גויסו לעבודות כפייה בעיירה.
במהלך מלחמת העולם השנייה, כאשר העיירה הייתה חלק מפולין ותחת כיבוש נאצי, נרצחה כמעט כל הקהילה היהודית בעיר, שמנתה יותר מ-1000 יהודים.
גטו מיזוץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גטו מיזוץ'
במרץ 1942 הוקם במיזוץ' גטו, ובו שוכנו כל יהודי העיירה ועיירות שכנות. בשיאו מנה הגטו כ-1700 יהודים. הגטו הוקף בזקיפים אוקראינים וכן שוטרים גרמנים, אשר אסרו על הכנסת מזון לתוכו. כל העוברים על האיסור נתלו בפומבי במרכז הגטו. משהגיעו שמועות לתושבי הגטו על חיסולים שמבצעים הנאצים בגטאות, התארגנה בגטו מחתרת. חברי המחתרת, שחלקם נמנו על היודנרט, אספו כלי נשק חם ונפט להצתת בתים, וכמו כן נשק קר כמו גרזנים, מוטות ברזל וסכינים.
בלילה של ה-12 באוקטובר 1942, הבינו חברי המחתרת שחיילים גרמנים ואוקראינים עומדים להטיל מצור על הגטו, מתוך כוונה לחסלו. הם הזהירו את תושבי הגטו, ומאות מהם ברחו בחסות החשכה. יום למחרת, תקפו צעירים יהודים חמושים את השוטרים שנכנסו לגטו, הציתו בתים, ותושבים נוספים ברחו בחסות האש והעשן שאפף אותו. לאחר כיומיים חוסל הגטו סופית, וכל הנותרים בו הובאו לגיא סמוך על ידי איינזצגרופה C ועוזרים אוקראינים ונרצחו למעלה מ-1000 יהודים.
ישראלים יוצאי מיזוץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]
- סוניה פרס נולדה במיזוץ' ועלתה לישראל בשנת 1927, במסגרת העלייה הרביעית.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אשר בן אוני (עורך), מיזוץ': ספר זיכרון, תל אביב: ארגון יוצאי מיזוץ' בישראל, 1961 (ספר יזכור לקהילת מיזוץ', בספריית העיר ניו יורק)
- מיזוץ' (Mizocz), באנציקלופדיה של הגטאות, באתר יד ושם
- הלן סגל, מיזוץ', אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1427–1428), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
מיזוץ' (אוקראינה), דף שער בספרייה הלאומית
