מיגל בורחה
.jpg) | ||||
| בורחה במדי קורטולואה, 2016 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
26 בינואר 1993 (בן 31) טיירלטה קורדובה, קולומביה | |||
| שם מלא | מיגל אנחל בורחה הרננדס | |||
| גובה | 1.83 מ' | |||
| עמדה | חלוץ | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן** | ||||
| ||||
|
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-21 ביוני 2022 ** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-21 בדצמבר 2021 | ||||
מיגל אנחל בורחה הרננדס (בספרדית: Miguel Ángel Borja Hernández) הוא כדורגלן קולומביאני המשחק בעמדת החלוץ בקבוצת ריבר פלייט מהליגה הארגנטינאית. הוא נבחר בשנת 2016 לכדורגלן השנה באמריקה הדרומית[1] לאחר שהצטיין בזכייתה של קבוצתו, אתלטיקו נסיונל, בקופה ליברטדורס.
קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בורחה החל את הקריירה שלו במחלקת הנוער של דפורטיבו קאלי והיה חלק מהסגל של הקבוצה ב-2011 אם כי לא שיחק כלל בשום משחק רשמי. לסמסטר השני של 2011 עבר לקוקוטה דפורטיבו אבל גם שם הופיע במשחקים בודדים וכלל לא כבש. כדי לקדם את הקריירה שלו קדימה, בורחה ידע שהוא צריך לקבל יותר דקות וניסה את מזלו בקורטולואה ששיחקה אז בליגה השנייה. שם הפך לאחד החלוצים הבולטים בליגהף כשהוא משחק 42 משחקים לאורך כל העונה, כובש 10 שערים ומקבל זימון לנבחרת הצעירה. בשנת 2013 חתם בשורות לה אקידד וכבש 4 שערים בשני משחקים. בתום העונה נרכש על ידי ליבורנו וחתם לחמש עונות, אבל כעבור עונה אחת שבה שיחק שבעה משחקים, לא כבש והקבוצה ירדה ליגה, חזר לאמריקה הדרומית. ביוני 2014 עבר בהשאלה לאולימפו עם אופציית רכישה של 1.5 מיליון יורו. הוא הגיע ביחד עם חברו לנבחרת הצעירה, מאוריסיו קווארו, לבקשתו של המאמן הקולומביאני, וולטר פרסו. אולימפו מוקמה בחלק התחתון של הטבלה ובורחה כבש את שער השוויון מול המוליכה, ריבר פלייט. זה היה שערו השני בקבוצה וכעבור שני משחקים כבש את שערו השלישי בניצחון הקבוצה 0–3 על גודוי קרוס, משחק שבו הוא גם נבחר למציין. בסך הכל שיחק 16 משחקים במדי אולימפו וכבש שלושה שערים.
חזרה לקולומביה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי הניסיון מחוץ למדינה, חזרה בורחה למולדתו וחתם באינדפנדיינטה סנטה פה לשנה. תחילה שיחק כמחליף, אבל עם הזמן תפס את מקומו בהרכב הראשון בזכות הופעותיו הטובות. למרות זאת, בתחילת 2015, עם הגעתו של המאמן חררדו פלוסו, חזר בורחה להיות בין ספסל המחליפים ולא שמר על ההמשכיות בהרכב, אך עדיין הצליח להבקיע כאשר נכנס כמחליף. הוא היה שותף לסגל הקבוצה שזכה בקופה סודאמריקנה באותה שנה ותרם בסך הכל 10 שערים ב-49 הופעות במדי הקבוצה. בעקבות יכולתו הטובה נבחר לסגל המוקדם של הנבחרת עד גיל 23 ששיחקה על כרטיס ההעפלה לאולימפיאדת ריו 2016. בתחילת 2016 חזר לקבוצת קורטולואה והפך לשחקן המצטיין שלה, תוך שהוא מוביל את טבלת הכיבושים. כבש את השלושער הראשון שלו ב-26 באפריל מול אונסה קלדס ובסיום טורניר האפרטורה סיים עם 19 שערים כאשר הוא שובר את שיאו של ג'קסון מארטינס בטורנירים קצרים שעמד על 18.[2]
זכייה בקופה ליברטאדורס ובשחקן השנה ביבשת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-15 ביוני עבר לקבוצת אתלטיקו נסיונל שהייתה בעיצומו של טורניר הקופה ליברטדורס.[3] את הבכורה שלו ערך במשחק הראשון בחצי גמר הקופה ליברטדורס מול סאו פאולו בברזיל ב-6 ביולי וכבש צמד שערים שהיקנו לנסיונל ניצחון חשוב של 0–2. שבוע מאוחר יותר בגומלין באצטדיון אטנאסיו חירארדוט שוב כבש צמד כדי להעניק לקבוצתו ניצחון 1–2 והעפלה שלישית בתולדותיה לגמר המפעל. לאחר תיקו 1-1 במשחק הראשון בגמר הליברטדורס מול אינדפנדיינטה דל ואיה, כבש בורחה את שער הניצחון בגומלין באצטדיון אטנאסיו חירארדוט ב-27 ביוני והיקנה לנסיונל ניצחון 0–1 וזכייה בקופה ליברטדורס בפעם השנייה בתולדותיה.[4] בעקבות שנת 2016 שהייתה מצוינת מבחינה אישית, זכה בורחה בתואר כדורגלן השנה באמריקה הדרומית במשאל השנתי של העיתון האורוגוואי, El Pais.[5] הוא הקולומביאני השלישי שזוכה בתואר אחרי קרלוס ולדרמה וטאופילו גוטיירס.
פלמיירס[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הבחירה בתואר שחקן השנה ביבשת, עבר בורחה לקבוצת הפאר הברזילאית, פלמיירס. ההתחלה לא הייתה הכי משכנעת, לקח לו קצת זמן להתאקלם וגם לא תמיד הצליח לשמור על יציבות, אבל בסופו של דבר הצליח לזכות במקום קבוע בהרכב והפך לאחד השחקנים החשובים של הקבוצה. את טורניר הפאוליסטה של 2017 סיים כמלך השערים הזר הראשון מאז שהטורניר הפך לרשמי ב-1933.
נבחרת לאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]
נבחרות צעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]
זומן לנבחרת הצעירה ששיחקה בסודאמריקנו 2013 והיה מחליף במרבית המשחקים. פתח במשחק מול בוליביה שבו ניצחה קולומביה 0–6 כשבורחה כבש שלושה שערים באותו משחק. סיימם עם שלושה שערים בשמונה משחקים והיה שותף לזכייה של קולומביה בטורניר. ב-2016 זומן לנבחרת עד גיל 23 ששיחקה בפלייאוף מול ארצות הברית על הזכות להעפיל לאולימפיאדה באותה שנה, אליה הגיעה לבסוף קולומביה. באולימפיאדה שותף בשלושה משחקים מתוך ארבעה, לא כבש וקולומביה הודחה ברבע הגמר.
נבחרת בוגרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
זומן לראשונה לנבחרת של פקרמן ב-4 בנובמבר 2016 למשחקים מול צ'ילה וארגנטינה במסגרת מוקדמות מונדיאל 2018. במשחק מול צ'ילה הוא נכנס במחצית במקומו של רדאמל פלקאו אך המשחק הסתיים ללא שערים. בסך הכל שיחק שני משחקים ולא כבש במסגרת המוקדמות. את שערי הבכורה במדים הלאומיים כבש ב-14 בנובמבר 2017 בניצחון 0–4 על סין במשחק ידידות. נכלל בסגל של פקרמן למונדיאל 2018[6] הוא נכנס כמחליף במקום פלקאו ב-28 ביוני במשחק מול סנגל, משחק שקולומביה ניצחה 0–1. בשמינית הגמר מול אנגליה לא היה אפילו על הספסל בעקבות פציעה, משחק שבו קולומביה הודחה לבסוף בדו-קרב פנדלים.
תארים והישגים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אינדפנדיינטה סנטה פה
- אתלטיקו נסיונל
- פלמיירס
- ריבר פלייט
- ליגת העל הארגנטינאית: 2023
- טרופאו דה קמפאונס: 2023
- נבחרת קולומביה עד גיל 20
- תארים אישיים
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל, באתר ESPN
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 31.12.16, El Espectador, Miguel Ángel Borja, el mejor jugador de América
- ^ 13.6.16, ColombiaSports.net MIGUEL BORJA ROMPIÓ EL RÉCORD DE GOLES EN TORNEOS CORTOS
- ^ 15.6.16, El Colombiano Borja y Velasco, los nuevos jugadores de Atlético Nacional
- ^ El Universal, 27.7.16, Atlético Nacional ganó su segunda Copa Libertadores
- ^ El Tiempo, 1.1.17, Miguel Ángel Borja, nuevo 'Rey de América'
- ^ Goal.com, Los 23 convocados de Colombia para el Mundial de Rusia 2018
| הרכבי נבחרת קולומביה | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||
| זוכי פרס כדורגלן השנה באמריקה הדרומית | |
|---|---|
|
- כדורגלנים קולומביאנים
- חלוצי כדורגל קולומביאנים
- כדורגלני אינדפנדיינטה סנטה פה
- כדורגלני אתלטיקו נסיונל
- כדורגלני אולימפו
- כדורגלני לה אקידד
- כדורגלני ליבורנו
- כדורגלני קורטולואה
- כדורגלני דפורטיבו קאלי
- כדורגלני פלמיירס
- כדורגלני קוקוטה דפורטיבו
- כדורגלני ג'וניור ברנקייה
- כדורגלני גרמיו
- כדורגלני ריבר פלייט
- כדורגלני נבחרת קולומביה
- כדורגלני מונדיאל 2018
- זוכי פרס כדורגלן השנה באמריקה הדרומית
- קולומביאנים שנולדו ב-1993
- כדורגלנים קולומביאנים באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)