מטקות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שחקן מטקות בחוף הים
משחק מטקות על חופי תל אביב

מטקות הוא משחק כדור ישראלי מטיפוס המסירות, המיועד לשני משתתפים או יותר.

מטרת המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטרת המשחק להתמסר בכדור גומי חלול באמצעות מחבטים עגולים בלבד במשך זמן רב ככל האפשר, בעוצמת חבטה גבוהה ומבלי שהכדור ייפול לקרקע. לשם כך, במשחק מתקדם נהוג כי שחקן אחד תפקידו תוקף ושחקן שני מגן. לרוב אין במשחק מנצח או מפסיד.

כלי המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחק משתמשים במטקה ובכדור גומי.

המטקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן מטקות אשר מתמחות בהגנה/התקפה.

המחבטים עשויים מעץ, פלסטיק או סיבי פחמן. במטקות מקצועיות פנים המטקה הוא חלול וזה כדי שהמטקה תהיה מעט גמישה. ידית המחבט עטופה על פי רוב בשתי חתיכות פלסטיק המעבות אותה והופכות אותה נוחה להחזקה. הן המשחק והן המחבטים מכונים "מטקות".

הכדור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכדורים נבדלים במקדם האלסטיות שלהם וככל שהכדור אלסטי יותר הוא מאבד פחות אנרגיה בהתנגשות עם המטקה. האלסטיות מדורגת לעיתים על פי נקודות צבעוניות על הכדור- צהובה, ירוקה או אדומה, בסדר עולה של מקדם אלסטיות.

מיקום המשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל לשחק את המשחק על שפת הים או באתרי נופש נרחבים אחרים, אשר כוללים בדרך כלל רחצה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המשחק הוא בישראל[דרוש מקור] ואף יש המכנים אותו הספורט הלאומי של ישראל, אך משחקים אותו גם בברזיל, איטליה ויוון. בשנים האחרונות משחקים מטקות חוף מקצועי.

מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור השם הוא מהמילה מַדַקָּה בערבית, שפירושה הוא עלי. צורת המטקה, המורכבת מידית שבסופה חלק מעוגל, היא בעלת דמיון לעלי. בנוסף הפעולה של נקישה קצובה קיימת בערבית בשורש ד-ק-ק, והנקישה הקצובה המאפיינת את המשחק מביאה אף היא לשם "מדקה"[1].

מוזיאון המטקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אמנון הנשיא", מוותיקי שחקני המטקות, הפך את ביתו בתל אביב ל"מוזיאון המטקות" היחיד בעולם. בין המוצגים המיוחדים נמצאות מטקות משיש, מקרמיקה, מפסיפס ומצדפים, מטקות מאלופי יוון, מאורי גלר, מטקות בצורת שעון ומטקות מצוירות[2].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מטקות בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא ספורט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רוביק רוזנטל, יוחנן הסנדלר פינת שוסטר, באתר nrg‏, 16 בדצמבר 2005.
  2. ^ גיל לוין, שיגעון המטקות: האנשים שמכורים למשחק של הקיץ, באתר חדשות 13, 30 בספטמבר 2022