מטען צבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מטען צבע, בפיזיקת חלקיקים, הוא תכונה פיזיקלית המתקשרת לכוח הגרעיני החזק בתורת הכרומודינמיקה הקוונטית. תכונה זו מאפיינת קווארקים וגלואונים. תכונה זו אנלוגית בצורה מסוימת לתכונה אחרת – המטען החשמלי, אך שונה ממנה בהיבטים טכניים רבים עקב היותו של המודל המתמטי של כרומודינמיקה קוונטית מסובך יותר. לתכונה זו אין קשר לתכונת ה"צבע" המוכרת מחיי היומיום, מה גם שלצבע הנראה אין משמעות בסדרי גודל של גרעין האטום. שם זה נבחר לייצוג תכונה זו היות שלתכונה זו ישנם שלושה "סוגים" בדומה לשלושת צבעי היסוד המוכרים מחיי היומיום – אדום, ירוק וכחול.

בשנת 1964, מעט לאחר שהוצע לראשונה קיומם של הקווארקים, הציע המדען האמריקאי אוסקר גרינברג את קיום תכונה זו כדי להסביר את הסתירה שהתקיימה, לכאורה, עם עקרון האיסור של פאולי.

לפי התורה הכרומודינמית, כל קווארק יכול לקבל אחד משלשה צבעים: אדום (r), ירוק (g) או כחול (b) וכל אנטי־קווארק יכול לקבל אחד מה"אנטי־צבעים" אנטי־אדום, אנטי־ירוק או אנטי־כחול (ar או ag או ab). באופן דומה, מטענו של כל גלואון מורכב משילוב בין שני צבעים, כך שייתכנו 9 צירופים שונים, כאשר בפועל התגלה כי ייתכנו 8 צירופים בלבד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מטען צבע בוויקישיתוף
ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.