מטמון מטבעות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
‏ 2 מטבעות של אלכסנדר מוקדון, שלוש טבעות, ארבעה צמידים, 2 עגילים מעוטרים, 3 עגילים נוספים (ככל הנראה עשויים כסף), ומשקולת אבן קטנה שנמצאו בחודש פברואר 2015 במערת נטיפים בצפון ישראל[1]

מטמון מטבעות הוא קבוצה של מטבעות שהוטמנה על ידי בעליה במקום הידוע רק לו, כדי להסתירה כך שתישמר מעין זרים. על פי רוב הטמינו אנשים את כספם כאשר התרגשה ובאה עליהם צרה, כגון מלחמה, מצור על עירם, או כל אירוע אחר שחייב אותם לנטוש במהירות את מקום שבתם. קבוצת המטבעות הוטמנה בתוך צרור בד או כלי קיבול כלשהו, מתחת לרצפה, בתוך אחד מקירות הבית, במערה קרובה, וכדומה.

מטמון עשוי למנות ממטבעות ספורים ועד לאוסף גדול של אלפים ואף עשרות אלפי מטבעות. על-פי רוב נטמנו במטמון מטבעות בעלי ערך גבוה (מטבעות כסף וזהב). מטמון מטבעות שנחשף בידי ארכאולוגים מצביע על כך שבעליו לא שרדו כדי לחזור ולהוציא אותו ממקום המחבוא.

למטמון מטבעות המתגלה בחפירה יש ערך כרונולוגי רב, המסייע בתיארוך השכבה בה נמצא המטמון. המטבע המתוארך לתקופה המאוחרת ביותר מבין המטבעות שנמצאו במטמון, הוא הקרוב ביותר לשנת ההטמנה של המטמון.

מטמוני מטבעות בישראל וסביבתה (מבחר)[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה ההלניסטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שרידי המצודה, עיראק אל-אמיר

תקופת המרד הגדול[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ממטמון של 264 מטבעות זהב מימי הרקליוס. נתגלה בעיר דוד בירושלים בדצמבר 2008

תקופת מרד בר כוכבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מטמון מערת התאומים שבשפלה – שלוש קבוצות של מטבעות נמצאו במערה במקומות שונים. קבוצה א כוללת 83 מטבעות כסף, מהם 20 סלעים (טטרדרכמות) עם חזית המקדש בירושלים על פני המטבע, ו-63 זוזים (דינרים); קבוצה ב' כוללת 10 מטבעות, מהם 6 מטבעות רומיים ו-4 מטבעות יהודיים. ארבעת המטבעות היהודיים כוללים מטבע חשמונאי, שקל מימי המרד הגדול ושני דינרים מימי מרד בר כוכבא. קבוצה שלישית כוללת 24 מטבעות מהם 5 רומיים מזהב, ו-15 מטבעות כסף, מהם שני מטבעות מרד בר כוכבא והשאר מטבעות רומיים, וארבעה מטבעות ברונזה ממטבעת אשקלון.

התקופה הרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מטמון ממשית– נמצא באתר במהלך החפירות שנערכו בו בשנים 1965–1967. מכיל כ-10,500 מטבעות כסף של רומיים פרובינציאלים. המאוחרים שבהם נטבעו בשנת 220 לספירה. לפי שעה זהו מטמון מטבעות הכסף הגדול ביותר שהתגלה בארץ. משקל הכסף בו מגיע לכ-140 ק"ג.
  • מטבעות כסף ממטמון מצדה מתקופת מרד מצדה 67-70 לפני הספירה
    מצדה – מטמון של 13 מטבעות כסף רומיים מימיהם של נירון, אספסיאנוס וטריאנוס. המטבע המאוחר ביותר הוא משנת 107 לספירה.

התקופה הביזנטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מטמון בית הכנסת של מרות – מטמון בן 485 מטבעות, מהם 245 מטבעות זהב.
  • ירושלים - חניון גבעתי – מטמון של 264 מטבעות זהב זהים של הקיסר הרקליוס. המטבעות נטבעו בפרק הזמן שבין 610613 לספירה.
  • תל מלוט – מטמון של 26,000 מטבעות ברונזה.

התקופה האומאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה הפאטמית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מטמון רמלה 376 מטבעות זהב בני למעלה מאלף שנה במשקל כולל של 1.6 ק"ג. מטמון המטבעות מכיל מטבעות שהוטבעו ברחבי העולם האסלאמי דאז, החל מהעיר מחמדיה (מסילאח שבאלג'יריה) במערב ועד לסמרקנד שבאסיה המרכזית (בתחומי אוזבקיסטן). המרחב הגאוגרפי שהם מכסים משתרע מאלמחמוריה (כיום מסילאח) באלג'יריה עד ארמניה ואיראן, ונזכרות בהם אחת-עשרה שושלות. המטבע הקדום ביותר מביניהם הוטבע בשנת 769 לספירה (היא 143 להיג'רה) בימיו של החליף העבאסי אלמנצור, והמטבע המאוחר ביותר המוצג הוטבע בבגדד שבעיראק של ימינו בשנת 368 להיג'רה (היא 799 לספירה), ימיו של החליף הפאטמי אלמעז לדין אללה. מרביתם של המטבעות זהים בגודלם ובמשקלם (כ-4.2 גרם בממוצע), כך שערכם היה כמעט זהה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מטמון מטבעות בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]