מטבעון מדבר
 מטבעון מדבר
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | זוחלים |
| סדרה: | קשקשאים |
| תת־סדרה: | נחשים |
| משפחה: | זעמניים |
| סוג: | Spalerosophis |
| מין: | מטבעון מדבר |
| שם מדעי | |
 Spalerosophis diademaשלגל, 1837 | |
| |
מַטְבְּעוֹן מִדְבָּר או מטבעון מדברי (שם מדעי: "Spalerosophis diadema") הוא נחש השייך למשפחת הזעמניים. הוא נפוץ בעיקר באזורי מערב אפריקה ועד למרכז אסיה.
פירוש השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
השם העברי ניתן לו על שום הכתמים דמויי המטבע המצויים על גבו. פירוש השם הלטיני הוא ה"נחש הבוגדני" (spaleros בלטינית פירושו "לרמות" או "לבגוד", ו-ophis בלטינית פירושו "נחש"). שם המין (diadema) מציין עטרה או כתר, כלומר פירוש שמו המלא הוא ה"נחש הבוגדני המעוטר". לתת-המין המצוי בישראל קוראים "S.d.cliffordi", לכבודו של הקונסול ההולנדי בלוב בראשית המאה ה-19, שאסף בלוב את הפרט הראשון מתת-המין הזה שתואר למדע.
מידע כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטבעון מדבר נפוץ בעיקר בשטחי מערב אפריקה ועד למרכז אסיה. תפוצתו בישראל היא באזור הנגב, מדבר יהודה ושטחי החולות שבמישור החוף הדרומי אולם העלמות שטחי החולות באזורים אלו מסכנים מאוד את קיומו בתפוצה זו[2] . בכל השטח הזה ניתן להבחין ב-5 תת-מינים (חלק מהחוקרים מאמינים כי אלו 5 מינים שונים). תת-המין הנפוץ בארץ הוא גם תת-המין הנפוץ ביותר בכל אזור התפוצה. שטחי המחיה שלו הם בפני הקרקע, בשטחים פתוחים של מישורי לס, מדרונות מסולעים של ואדיות וחולות.
מבנה גוף והתנהגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מטבעון מדבר אינו ארסי. יש לו גוף גדול (מגיע לאורך של 1.5 מטרים ולמשקל של חצי קילו) שדומה, באופן כללי, לגופם של בני הסוג זעמן. צבעו היסודי חום בהיר עד צהוב. ראשו רחב מהצוואר, ועובר עליו פס חום המחבר את שתי עיניו (ככל הנראה כדי להסוות אותן). לאורך גבו ישנה שורת כתמים חומים דמויי מטבע וביניהם רווחים בהירים. השוליים של הכתמים הם לבנים בהירים. מטבעון מדבר הוא שוכן קרקע זריז מאוד, אשר פעיל בקיץ בשעות הקרירות של היום, כלומר בשעות אחר הצהריים המאוחרות ובשעות הדמדומים. בחורף הוא פעיל גם בשעות הצהריים. בדרך כלל פעילותו היומית די מוגבלת. ראייתו טובה יותר מזו של שאר הנחשים השייכים למשפחתו. המטבעון עלול להיות גם תוקפני בעת פחד מאויב, ולכן הוא מרבה לתקוף בנשיכות (שאינן מסוכנות מאחר שהוא אינו נחש ארסי, אך הן כן יכולות להכאיב מעט, כנעיצת מחטים קטנות). ניזון בעיקר ממכרסמים, אך אם יזדמן לו יטרוף גם ציפורים. פעילותו בשעות הערב מקבילה לשעות הפעילות של המכרסמים, ובכך הוא מגדיל את סיכוייו לתפוס את הטרף.
רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההזדווגויות של מטבעון מדבר מתרחשות בחודש יוני. אין נאמנות בין בני הזוג, מכיוון שדרכיהם נפרדות לחלוטין מיד עם תום ההזדווגות. המטבעונה מטילה ביצים כ-40 עד 50 ימים לאחר ההזדווגות. בכל הטלה מוטלות 3–16 ביצים. רוב ההטלות מתרחשות בחודשי הקיץ (יולי ואוגוסט). בדרך כלל, הנקבות מטילות ביצים פעם בשנתיים, אך נצפו גם מקרים של מספר הטלות בעונה אחת. אורך הגוף הממוצע של הצעירים הוא כ-40 ס"מ, והם עצמאיים לחלוטין מיד עם הבקיעה. בגרותם המינית של המטבעונים המדבריים מגיעה בגיל 4 שנים.[3]
קריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אביעד בר, גיא חיימוביץ ואמיר ארנון, זוחלים ודו-חיים בישראל - מדריך שדה, מהדורה שלישית 2022. ISBN 978-965-91880-2-4, עמודים: 171-173
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מטבעון מדבר, באתר ITIS (באנגלית)
- מטבעון מדבר, באתר NCBI (באנגלית)
- מטבעון מדבר, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- מטבעון מדבר, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- מטבעון מדבר, באתר GBIF (באנגלית)
- מטבעון מדבר באתר עמותת מן השדה
- תמונות מטבעון מדבר באתר טבע חברה חינוך !
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מטבעון מדבר באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ פנחס אמתי., ועמוס בוסקילה. מדריך לזוחלים ודוחיים בישראל. ירושלים: כתר הוצאה לאור (2006). עמ' 244
- ^ עזריה אלון, "החי והצומח של ארץ-ישראל: אנציקלופדיה שימושית מאוירת", כרך 5 - זוחלים ודו-חיים, משרד הביטחון – ההוצאה לאור