מחתרת בת עין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מחתרת בת עין הייתה קבוצה של ישראלים אשר עסקו בפעילות טרור, שבמסגרתה הורשעו ארבעה מתנחלים, מהם שלושה מבת עין. הם נתפסו באפריל 2002 על ידי שירות הביטחון הכללי ומשטרת ישראל והורשעו בניסיון לבצע פיגוע ובעבירות נשק.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקבוצה כללה את האחים שלמה ושחר דביר-זליגר, עופר גמליאל וירדן מורג. הם נעצרו על ידי השב"כ בשנת 2002 אחרי שניסו לבצע פיגוע טרור על ידי הנחת מטען חבלה ליד בית ספר לבנות בא-טור שבמזרח ירושלים. שניים מהם, שלמה דביר וירדן מורג, נתפסו במקום.

בשנת 2003 הורשעו עופר גמליאל, שלמה דביר-זליגר וירדן מורג בניסיון לבצע פיגוע באמצעות עגלת תופת ליד בית ספר לבנות בשכונת א-טור שבמזרח ירושלים, באפריל 2002, ונידונו ל-15 שנות מאסר (דביר-זליגר וגמליאל) ו-12 שנה (מורג). שחר דביר-זליגר, תושב המאחז עדי עד, הורשע גם הוא בחברות בארגון טרור, קשירת קשר לפשע ועוד, ונדון לשמונה שנות מאסר[1].

שחר דביר-זליגר הוביל את חוקרי שב"כ לשתי מערות בסביבות המאחז, שתפקדו כמחסן התחמושת של המחתרת. במערות נמצאו כלי נשק ואמצעי חבלה רבים, ביניהם לבנות ואצבעות חבלה, שלושה טילי לאו, מקלע כבד מא"ג, מטול רימונים M203 עם 37 פצצות, תתי מקלע מסוגים שונים, אלפי כדורים לנשק, רימוני רסס, מאות נפצי חבלה, מילים עם חומצה גופרתי, ושעונים ומצברים להפעלת מטעני חבלה. בהמשך סיפר זליגר לחוקרים כיצד גנב רובים מחיילים שביצעו אבטחת ישובים באזור הר חברון.[2]

בשנת 2003, אחרי עשרים חודשי מעצר, זוכה מן ההאשמות חשוד נוסף, יוסי בן ברוך, עקב מחסור בראיות[3].

במסגרת החקירה נעצרו גם יצחק פס (אביה של שלהבת פס) ומתתיהו שבו. בסופו של דבר הם לא הואשמו בחברות במחתרת אלא באחזקת חומר נפץ שנגנב מצה"ל, עבירה שבה הודו בעסקת טיעון. לאחר ערעור המדינה הוחמר עונשם ל-24 חודשי מאסר[4]. עוד נעצרו במהלך החקירה רונן ערוסי ונועם פדרמן, אולם לא הוגש נגדם כתב אישום.

גמליאל שוחרר בפברואר 2015[5] ודביר במאי אותה שנה, לאחר שוועדת השחרורים החליטה לקצר את מאסרם בכשנתיים[6].

בשנת 2017 זכו אשתו ובתו של שלומי דביר בתביעה אזרחית נגד משטרת ישראל. בית המשפט קבע כי שוטרת התעללה בשתיים ופגעה בזכויותיהן במהלך החקירה, וחייב את השוטרת ואת המדינה לפצות אותן ב-110 אלף ש"ח ובהוצאות משפט[7].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אפרת פורשר, 8 שנות מאסר לשחר דביר-זליגר, באתר nrg‏, 6 בדצמבר 2004
  2. ^ רועי שרון, וְאִנָּקְמָה - סיפורו של הטרור היהודי, כינרת, זמורה, 2023, עמ' 94-95
  3. ^ News1 | עצור "מחתרת בת-עין" זוכה ושוחרר לאחר 20 חודשי מעצר, באתר www.news1.co.il
  4. ^ יובל יועז‏, הוחמר עונשם של יצחק פס ומתתיהו שבו, באתר וואלה!‏, 19 באפריל 2004
  5. ^ יניב קובוביץ, חבר מחתרת בת עין, עופר גמליאל, ישתחרר היום מהכלא, באתר הארץ, 8 בפברואר 2015
  6. ^ ידיעה על שחרור דביר
  7. ^ שלמה פיוטרקובסקיפיצוי לנחקרת בפרשת "מחתרת בת עין", באתר ערוץ 7, 30 במרץ 2017; בית משפט השלום בנתניה, ת"א 14868-05-09 תמה ואח' נ' מזרחי ואח'