מחניים

מחניים
מגדל האסם ההיסטורי במחניים
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מועצה אזורית הגליל העליון
גובה ממוצע[1] ‎264 מטר
תאריך ייסוד 1939
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 798 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎-2.1% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
7 מתוך 10
http://kibbutzmahanayim.blogspot.com
קיבוץ מחניים, ספטמבר 1946

מַחֲנַיִם הוא קיבוץ בצפון רמת כורזים, כשלושה ק"מ מצפון-מזרח לראש פינה, בתחום המועצה האזורית הגליל העליון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמות המקום נרכשו בשנת 1891[3] בידי אגודת "אהבת ציון" של חובבי ציון בגליציה לשם הקמת מושבה במקום. החברה מכרה מניות ולכל מאה מניות העניקה זכות התיישבות במקום בהגרלה לאחד הקונים[4]. עוד טרם הקמת המושבה, הוצע לאגודת אהבת ציון ב-1898 להחליף את המושבה באדמות של הברון בחורן, לצורך הרחבת משמר הירדן[5].

בשנת 1898 התיישבו שם מספר משפחות מגליציה, בעיקר ממחוז בוצ'אץ' והסביבה, בראשות אברהם זאלץ וזכריה שפירא מטרנוב וקראו למקום על שם העיר המקראית מחניים שבגלעד[6][7]. לאחר תקופת התחלה לא קלה נתקבלו רישיונות לבניית הבתים, ונפתחה במקום חנות שמכרה לתושבים ולערביי הסביבה[8]. בסוף שנת 1899 פרסם העיתון חבצלת ידיעה : "22 בתים ורפתות במחניים" והוסיף : "כל בית יהיה משני חדרים ובית-תבשיל, ורפת והגגות עשויים משופעים מזה ומזה ומכוסים ברעפי חרס"[9]. אנשי המקום נזקקו לתמיכה לצורך סיום בניית בתיהם וב"חברה לתמיכת בני ישראל עובדי אדמה ובעלי מלאכה בסוריא ובארץ הקודש" התלבטו אם יש למושבה זכות קיום ואם יש טעם לתמוך בה[10]. בשנת 1901 נסגרה חברת אהבת ציון, שהפסיקה לשלוח תמיכה לאיכרים, והמושבה קרסה[11]. בראש פינה הוקם ועד לסיוע לאנשי מחנים בעזרת כסף שהגיע מחוץ לארץ[12][13]. בשנת 1903 נמכרה אדמת מחנים לחקלאי ראש פינה ומתיישבי מחנים פונו מבתיהם תמורת פיצויים[14]. ניסיון ההתיישבות לא עלה יפה, בגלל חוסר התמצאות בתנאי הארץ, מחסור בהון וחוסר מקצועיות.

בהמשך היה ניסיון של יק"א ליישב במקום פועלים שיגדלו טבק וכן הביאו קבוצת מתיישבים יהודים מן הקווקז לעבד את האדמות[15] ולגדל בעלי חיים. בשנת 1909 הקציב הוועד האודסאי 1,200 פרנק לצורך שכירת מורה עבור המתיישבים, בתקווה שהדבר יקשור אותם למקום, אולם לא נמצא מורה שימלא את התפקיד[16]. בסופו של דבר גם יהודי הקווקז נטשו בשנת 1912[17] ובמקום ישבו אריסים ערבים של חקלאי ראש פינה[18]. בזמן מלחמת העולם הראשונה בשנת 1916 עלתה למקום קבוצה של פועלים מפועלי ציון, להקמת יישוב פועלים ראשון בגליל העליון. בשנת 1922, מחניים הפך למושב עובדים וכעבור שש שנים נעזב שוב.

ב-23 במאי 1939 נבנתה מחניים בשלישית עם ייסודו של הקיבוץ הנוכחי על ידי חברי קיבוץ "יודפת" אנשי צפת. בשנת 1952 עבר משבר קשה על תנועת הקיבוץ המאוחד והיה פילוג בתנועה, עם הפילוג פרשו ממחניים חלק מן החברים. במקומם הגיע לקיבוץ גרעין של תנועת המחנות העולים. במהלך המחצית השנייה של המאה ה-20 הגיע לקיבוץ בכל שנה גרעין ובו כ-20 חברים מתנועת הנוער העובד והלומד במסגרת חוות הכשרה.

מדרום לקיבוץ נמצא שדה התעופה ראש פינה (המכונה גם "שדה התעופה מחניים"), המשמש לטיסות אזרחיות למרכז הארץ וכן כשדה חירום של חיל האוויר.

מצפון לקיבוץ זורם נחל מחניים הנקרא על שם הקיבוץ. ממערב לקיבוץ צומת מחניים ובו מרכז קניות קטן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחניים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ הצופה בארץ הגליל, הצפירה, 7 במאי 1891
  4. ^ אברהם בן אהרן ד"ר זלץ, זכריהו מנדל שפירא, בגבול המעשה, הצפירה, 26 במאי 1899
  5. ^ ד"ר א. מרכוס, על ציון ועל מקראיה, הצפירה, 19 באוגוסט 1898
  6. ^ אתר הקיבוץארכיון האינטרנט)
  7. ^ בתנ"ך ב ספר בראשית ל"ב/ג':" וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם, מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה; וַיִּקְרָא שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, מַחֲנָיִם. בספר יהושע כ"א/ל"ו: "וּמִמַּטֵּה-גָד, אֶת-עִיר מִקְלַט הָרֹצֵחַ, אֶת-רָמֹת בַּגִּלְעָד, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ; וְאֶת-מַחֲנַיִם, וְאֶת-מִגְרָשֶׁהָ"
  8. ^ א. מן הצופים, מכתבים מגליל העליון, הצפירה, 25 באפריל 1899
    א. מן הצופים, מכתבים מגליל העליון בא"י, הצפירה, 24 בספטמבר 1899
    שמואל צינדער, מחנים, הצפירה, 11 באוקטובר 1899
  9. ^ חבצלת, כסליו תר"ס, (1899), מתוך : שלמה שבא, דן בן אמוץ, "ארץ ציון ירושלים", הוצאת זמורה, מידן, ביתן, 1973, פרק : מושבות עמוד 76
  10. ^ תוצאות מהפרוטוקולים של ישיבת הוועד, הצפירה, 28 בפברואר 1900
  11. ^ שוממות המושבה מחנים, המגיד, 23 בינואר 1902
    י. סגל, צללי חיים, הצפירה, 18 בספטמבר 1901
    שמחה שולמאן, אמיתתם של דברים ברורים, הצפירה, 19 בספטמבר 1901
  12. ^ קול קורא, חבצלת, 10 בינואר 1902
  13. ^ א. מן הצופים, מכתבים מגליל העליון, הצפירה, 1 ביולי 1902
  14. ^ הצופה, בארץ ישראל (ג), הצפירה, 11 במאי 1903
  15. ^ ניר, מכתב ממחנים, הפועל הצעיר, 22 ביוני 1910
  16. ^ מכתב מגליל העליון, הפועל הצעיר, 11 בפברואר 1910
  17. ^ בארץ ישראל, הצפירה, 5 ביוני 1912
  18. ^ מחנים, הפועל הצעיר, 19 במאי 1912