מחנה הפליטים ג'באליה

**מחנה פליטים ג'באליה** (מחנה פליטים)
**مخيّم جباليا**
טריטוריה	הרשות הפלסטינית
חבל ארץ	רצועת עזה
אוכלוסייה	‏
‑ במחנה הפליטים	93,455 (2006)
קואורדינטות	31°32′11″N 34°29′40″E / 31.53639°N 34.49454°E
אזור זמן	UTC +2
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת מערב הנגב רגילה) מחנה הפליטים ג'באליה

מחנה הפליטים ג'באליה (בערבית: مخيّم جباليا) הוא מחנה פליטים פלסטיני הממוקם בצפון רצועת עזה כ-3 קילומטרים מצפון לעיר ג'באליה. על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, מנתה אוכלוסיית המחנה ב-2017, 49,462 נפש.^[1] על פי אתר אונר"א זוהי עיר הפליטים הפלסטינים הגדולה ביותר תחת שליטה ישראלית.^[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלהי מלחמת העצמאות הוקם מצפון לכפר ג'באליה מחנה פליטים אליו הגיעו כ-35,000 פליטים שברחו מהערים והכפרים בשפלת יהודה. בתחילה, סיפקה להם אונר"א אוהלים ולאחר מכן הוקמו במחנה בתים מבלוקים המחופים בגגות אזבסט. גודלו הרגיל של בית משפחתי הוא כ-40 מטר רבוע והסמטאות במחנה צרות מאוד, לעיתים, ברוחב הקטן ממטר.

במשך כל שנות השלטון הישראלי היה מחנה הפליטים ג'באליה מוקד לאי שקט ולהתנגדות לשלטון הישראלי. ב-9 בדצמבר 1987 החלה במחנה הפליטים האינתיפאדה הראשונה לאחר שלווית ארבעה פועלים פלסטינים, שנהרגו כתוצאה מפגיעת משאית ישראלית ברכבם, הפכה להפגנת זעם כלפי השלטון הישראלי. משם התפשטו המהומות לשאר רצועת עזה וליהודה ושומרון. בהמשך, היה מחנה הפליטים ג'באליה מוקד פעילות של תנועת החמאס. המחנה נחשב כמעוז התנועה ורבים ממנהיגי החמאס הגיעו ממנו.

ב-13 בפברואר 2001 ביצע חיל האוויר הישראלי במחנה הפליטים סיכול ממוקד במסעוד איאד, קצין בכיר בכוח 17 של פת"ח לאחר שנצפה מניח מטעני חבלה ושותף לירי פצמ"רים. למחרת ביצע תושב עזה את פיגוע הדריסה באזור, לדבריו כנקמה על הרג איאד.

ב-21 במאי 2007 בוצע במחנה סיכול ממוקד בארבעה בכירי מערך הרקטות של הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני^[3].

ב-5 בינואר 2009, במהלך מבצע עופרת יצוקה, אירעה בפאתי המחנה תקרית קשה של ירי דו צדדי שבה פגע פגז צה"לי בבית נטוש לכאורה, שבו שהו חיילי חטיבת גולני. בתקרית נהרגו 3 לוחמים ונפצעו עשרות. בסוף החודש, לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף, החלו בצפון הרצועה מעשי איבה בין חמאס לפת"ח. במהלך אירועים אלה נחטף ונרצח במחנה, איש פת"ח, חסן חג'אזי. אך לאחר יומיים התנצל חמאס על מותו וטען כי נהרג בטעות^[4].

ב-9 באוקטובר 2023 תקף חיל האוויר הישראלי את המחנה, כחלק ממלחמת חרבות ברזל. לפי משרד הבריאות בעזה לפחות 400 פלסטינים נהרגו בתקיפות, ומחנה הפליטים נפגע באופן משמעותי, בהיותו מעוז של מחבלי החמאס.

כלכלה ותשתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד פרוץ האינתיפאדה השנייה בשנת 2000, עת ישראל הפחיתה מאוד את מעבר העובדים הפלסטיניים לשטחה, נסמכה רוב פרנסתם של תושבי המחנה על העבודה בשטחי ישראל. כמו כן, התפרנס חלק מתושביה מעבודה בחקלאות באזור צפון רצועת עזה. כיום, חלק מהתושבים עובד בחנויות מקומיות ובבתי מלאכה.

התשתיות מוסדרות בחלקן והמים למחנה מגיעים מאונר"א, מהעירייה ומבארות פרטיות. במחנה קיימים 25 בתי ספר, 18 בתי ספר יסודיים ו-7 תיכוניים. במערכת החינוך היו רשומים ב-2004/2005 29,231 תלמידים. בכל בתי הספר לומדים בשתי משמרות. במחנה קיים מרכז בריאותי המשרת את האוכלוסייה המקומית הנעזרת גם בשירותי המרכז הבריאותי של בית חאנון הנמצאת ממזרח למחנה.