מחלת בסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מחלת בסט
תחום רפואת עיניים עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים ומאגרי מידע
eMedicine 1227128 עריכת הנתון בוויקינתונים
MeSH D057826
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מחלת בסט (Best disease או Vitelliform Macular Dystrophy) היא מחלת עיניים גנטית. המחלה, המאופיינת בניוון של המקולה (האזור המרכזי של הרשתית האחראי על חדות הראיה המרכזית), מאובחנת לרוב בין הגילאים 3 ל-15 וגורמת להפחתה הדרגתית ביכולת הראייה, לעיתים עד כדי עיוורון מלא, אולם במרבית המקרים לחולים יש יכולת ראייה היקפית. המחלה הוגדרה לראשונה ב-1905 על ידי פרדריך בסט (Frederich Best). למרות שבשנים האחרונות נחשפו עובדות רבות על הרקע הפיזיולוגי והמולקולרי של המחלה, עדיין אין לה טיפול יעיל.

פתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלת בסט מאופיינת באגירה לא נורמלית של ליפופוסין (lipofuscin), פיגמנט שהוא תוצר פרוק של תאי דם. החומר הנאגר יוצר על פני הרשתית מבנים צהבהבים דמויי חלמון ביצה, והיעלמותם גורמת באופן הדרגתי לפגיעה בחדות הראייה המרכזית ולראייה מטושטשת בשתי העיניים. המחלה מתבטאת לראשונה בדרך כלל בשנות הילדות או בגיל ההתבגרות (3-15) ומחמירה עם הגיל. התפתחות המחלה איטית מאוד והשונות הפנוטיפית בין חולים גדולה. לעיתים קרובות חולים בגילאי ה־50 שומרים על יכולת הקריאה. ישנם מקרים מתועדים בספרות שבהם תוארו אנשים הנושאים את האלל הגורם למחלה, אך אינם סובלים מבעיות ראייה.

אפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלת בסט מורשת בדרך כלל בהורשה אוטוזומלית דומיננטית

המחלה נפוצה בעיקר באנשים ממוצא אירופאי. המחלה מורשת בדרך כלל בהורשה אוטוזומלית דומיננטית, כלומר מספיק הורה אחד החולה במחלה כדי להעביר את המחלה לדור הבא. בישראל ידוע על כ־300 ילדים חולים, ובארצות הברית על כ-14,000.

רקע מולקולרי וגנטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחלת בסט היא מחלה אוטוזומלית דומיננטית הנגרמת עקב מוטציות שונות בגן BEST1 (נקרא בעבר VMD2), הנמצא על כרומוזום 11 ומקודד לחלבון בסטרופין-1. באופן נורמלי החלבון מבוטא בתאי האפיתל של רשתית העין. החלבון בסטרופין-1 הוא ממברנלי היוצר דימרים ומכיל 4-6 אזורים חוצי-ממברנה. החלבון נחשב כרב-תפקודי (multifunctional) וקיים ויכוח בספרות המדעית לגבי תפקודיו השונים: תעלת כלור (Cl-) המשופעלת על ידי ריכוז הסידן (Ca++) התוך-תאי, תעלת ביקרבונט (HCO3-) ו/או מעכב תעלות סידן תוך-תאיות תלויות מתח (intracellular voltage-dependent Ca2 + channels). כמו כן, מוטציות בגן הגורמות למחלה התפתחותית של העין מצביעות על מעורבותו בתהליך התפתחותי זה. עד כה ידועים לפחות 100 אללים מוטנטים שונים היכולים לגרופ למחלת בסט. ברובם של האללים הפתוגנים, הגן BEST1 מכיל מוטציות בקצה ה-N טרמינלי של החלבון, מה שיכול להצביע על האזור הזה כבעל חשיבות רבה לפעילות החלבון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


ערך זה הוא קצרמר בנושא מחלות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.