מחלות לב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
חתך של הלב

מחלות לב מתחלקות למומי לב מולדים ומחלות נרכשות במהלך החיים. מחלות נרכשות כוללות בין היתר מחלת לב איסכמית (הפרעה באספקת הדם ללב) כמו באנגינה פקטוריס ובאוטם שריר הלב, מחלות מסתמים נרכשות (כגון, היצרות של המסתמים, אי ספיקת מסתמים) מחלות אנדוקרדיאליות (אנדוקרדיטיס), מחלות של המיוקרד (מיוקרדיטיס - דלקת שריר הלב (HDTR), קרדיומיופתיה), ומחלות פריקרדיאליות (השק אשר עוטף את הלב) כגון פריקרדיטיס. בנוסף קיימות מחלות בהן יש הפרעות הולכה והפרעות קצב בשריר הלב. להלן יתוארו בקצרה חלק ממכלול מחלות הלב השונות:

  • מחלות פריקרדיאליות, למשל דלקת מיסב הלב או דלקת כיס הלב או פריקרדיטיס: הדלקת גורמת לחיכוך מוגבר בין הלב והקרומים המקיפים אותו; הדבר גורם לכאב ולפגיעה בפעילות הלב. לעיתים גורמת הדלקת לסתימת כיס הלב בנוזלים, דבר הגורם לטמפונדה ("סתימה"). במקרה האחרון נהוג לשאוב את עודף הנוזלים מכיס הלב באמצעות מזרק.
  • אנגינה פקטוריס: כאב חזה הנגרם מחסימה חלקית של עורק המזין את שריר הלב; עלולה להופיע בזמן מאמץ או לחץ. מדובר במצב כרוני.
  • התקף לב או אוטם שריר הלב: חסימה מוחלטת בעורק כלילי (המזין את הלב) באופן פתאומי, כתוצאה ממחלת טרשת עורקים (אתרוסקלרוזיס) כרונית. ללא טיפול חסימה כזו גורמת לפגיעה לא הפיכה באזור הלב המוזן על ידי אותו כלי דם, וכתלות באזור השפעה על תפקוד- החל מהתקף לב לא תסמיני (האדם אינו מרגיש בו כלל) עד הפרעה קשה בתפקוד הלב. התקף לב הוא אחד מגורמי המוות השכיחים בעולם המערבי- לעיתים קרובות סיבת המוות היא הפרעת קצב כתוצאה מהפגיעה בשריר הלב.
  • בעיות במסתמי הלב: כמו כל שסתום מכני אחר, גם בכל אחד מארבעת מסתמי הלב עלולות להיווצר בעיות של דליפה או של היצרות. כשהתופעה קלה מסוגל הלב לעמוד בכך ללא סימפטומים מיוחדים, אך דליפה או היצרות חמורים גורמים ללב להתאמץ ולהיחלש. היצרות (סטנוזה) של המסתמים גורמת ללב להתאמץ יתר על המידה. כשהמצב חמור ניתן להחליף את המסתם הפגום במסתם מלאכותי או במסתם מלבו של יונק כלשהו (בדרך-כלל חזיר). בעיה נפוצה היא צניחה של המסתם הצניפי. אצל קשישים נפוצה היצרות של המסתם האאורטלי שבין החדר השמאלי של הלב לאבי העורקים.
  • דלקת פנים הלב או אנדוקרדיטיס: דלקת באנדוקרדיום, השכבה הפנימית של הלב. בדרך-כלל גורמת דלקת זו לבעיות במסתמי הלב, במיוחד באנשים בהם כבר קיימות בעיות אחרות במסתמי הלב. חיידקי סטרפטוקוקוס המצויים בדרך-כלל בחלל הפה, ואשר אינם גורמים למחלות בשגרה, עלולים לגרום לאנדוקרדיטיס כשהם חודרים למחזור הדם.
  • אריתמיה: הפרעה בקצב הלב. הדבר עלול לגרום לפרפור (פיברילציה) - פרפור חדרים או פרפור עליות - פעימות לב מהירות ובלתי-סדירות. בפרפור חדרים, הלב אינו שואב דם, דבר העלול לגרום למוות. כדי לגרום לקוצב הלב לחזור לפעילותו הסדירה יש לטפל מיד בחולה באמצעות הלם חשמלי. קוצב לב פגום ניתן להחליף בקוצב מלאכותי, איתו החולה מסוגל לחיות באופן תקין. אריתמיה מהווה תסמין למחלות רבות.
  • רשרוש, אוושה, פעמת: תופעה זו אינה מעידה תמיד על מחלה; רשרושים ניתן לשמוע (בעזרת סטתוסקופ) במקרים רבים אצל ילדים וקשישים בריאים; קירות הלב שלהם דקים ולפיכך נעים ביתר חוזקה כשהדם זורם בלב. כשהרשרוש מעיד על מחלה, כמעט תמיד מדובר בבעיה במסתמי הלב.
  • היפוקלצמיה, היפונתרמיה, היפוקלמיה: מחסור ביוני סידן, נתרן או אשלגן, בהתאמה. אלו הן אינן מחלות לב, והן משפיעות גם על מערכות אחרות בגוף, אך השפעתן על הלב קריטית, ומסתכמת בקצב לב לא סדיר ובבעיות בשאיבת הדם. גם המצבים ההפוכים (היפרקלמיה וכדומה), של עודף ביונים אלו, עלולים לגרום לבעיות חמורות בלב.
  • טכיקרדיה: קצב לב מהיר מהרגיל (למעלה מ-100 פעימות לדקה). גורמים אפשריים: לחץ, עליה בחום הגוף, מחלת לב כלשהי או שימוש בתרופות מסוימות. טכיקרדיה כרונית עלולה לגרום לפרפור לב.
  • ברדיקרדיה: קצב לב איטי מהרגיל (פחות מ-60 פעימות לדקה). גורמים אפשריים: חום גוף נמוך ושימוש בתרופות מסוימות. בנוסף, ניתן להבחין בברדיקרדיה לאחר פגיעות ראש, כשנוצרת בצקת במוח. ניתן לחיות עם ברדיקרדיה מתונה ללא הפרעה, אך כשהמצב מחמיר האיברים והרקמות אינם מקבלים מספיק חמצן.
  • בעיות בשריר הלב: שורה של מצבים עלולה לגרום לבעיות אלו; כשהנזק חמור נקרא המצב CHF (ראשי תיבות של Congestive Heart Failure). גורמים אפשריים: טרשת העורקים, לחץ דם גבוה ואוטם שריר הלב (רקמת השריר שניזוקה בהתקף מוחלפת בצלקת, אשר אינה משתתפת במאמץ הכללי לשאיבת הדם). קרדיומיופתיה היא התנוונות של שריר הלב; לעיתים מדובר במחלה תורשתית.
  • פגמים מולדים בלב: ידועים 30 סוגים שונים של מומי לב מולדים; פגמים בלב הם הפגמים המולדים הנפוצים ביותר. ברוב המקרים מדובר במסתמים או כלי דם צרים מדי, הגורמים ללב להתאמץ יתר על המידה, או בהפרדה לקויה בין שני צידי הלב, דבר המביא לערבוב דם הנושא חמצן בדם הנושא פחמן דו-חמצני; לפיכך הדם המגיע לרקמות אינו נושא מספיק חמצן. כשתינוק נולד עם שני סוגי הפגמים יחדיו, הוא עלול להכחיל תוך דקות מרגע הלידה, וטיפול נמרץ נדרש. פגמים מולדים בלב נגרמים לרוב כשהאם מעשנת או נוטלת תרופות במשך ההיריון, או כשהיא נדבקת בזיהום כלשהו. את רוב הפגמים ניתן לתקן בניתוח. ראה VSD
  • תסמונת ברוגדה: מחלה גנטית המאופיינת בתרשים א.ק.ג. לא תקין ורמת סיכון גבוהה למוות כתוצאה מפרפור חדרים (הפרעת קצב קטלנית).
  • קונטוזיה לבבית - חבורה / חבלה ברקמת שריר הלב (מיוקרד). נגרמת כתוצאה מחבטה חזקה מאוד בבית החזה - "מעיכת" הלב בין הסטרנום לעמוד השדרה, עלולות להיגרם הפרעות קצב כתוצאה מפגיעה במערכת ההולכת החשמלית, עלולים להיווצר דימומים משריר הלב (טמפונדה).
  • טמפונדה לבבית - מצב חירום הנגרם מהתמלאות החלל שבין כיס הלב (פריקרד) לשריר הלב (מיוקרד), לרוב באוויר או בדם. הלחץ שנוצר על הלב מונע ממנו לפעום כרגיל ויכול לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בלב, ובשאר הגוף.