מחוז ירושלים

המונח "נפת ירושלים" מפנה לכאן. לערך העוסק בנפה במחוז ירושלים בתקופת המנדט, ראו נפת ירושלים (המנדט).
ירושלים (מחוז)
מחוז ירושלים
מגדל דוד בעיר העתיקה של ירושלים
מגדל דוד בעיר העתיקה של ירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
נפות במחוז 1
ערים במחוז 2
בירת המחוז ירושלים
שטח 653 קמ"ר (דירוג: 6)
אוכלוסייה
 ‑ במחוז 1,245,100 (דירוג: 5, 2023)
 ‑ צפיפות 1,907 נפש לקמ"ר (דירוג: 2, 2023)
קואורדינטות 31°45′14″N 35°02′13″E / 31.753888888889°N 35.036944444444°E / 31.753888888889; 35.036944444444 

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםסעודיהירדןלבנוןסוריהמחוז תל אביבמחוז חיפהמחוז המרכזמחוז הדרוםמחוז ירושליםמחוז יהודה ושומרוןרצועת עזהמחוז הצפון

מחוז ירושלים מחולק לאזורים

מחוז ירושלים הוא אחד משבעת המחוזות של מדינת ישראל. בירת המחוז והעיר הגדולה ביותר בו היא ירושלים. במחוז יש רק נפה אחת, היא נפת ירושלים. שטח המחוז (והנפה) 653 קמ"ר. יש בו שני אזורים טבעיים: הרי יהודה, ששטחם 316 קמ"ר ושפלת יהודה ששטחה 337 קמ"ר. מחוז ירושלים הוא היחיד בישראל ללא חוף-ים כלל (למחוז יהודה ושומרון יש חוף בים המלח).

במחוז יש שתי ערים ושלושה יישובים באחריות מועצות מקומיות. שאר היישובים במחוז תחת אחריות מועצה אזורית מטה יהודה.

מחוז ירושלים אינו כולל יישובים הסמוכים לירושלים שמעבר לקו הירוק, כגון מעלה אדומים, גבעת זאב, הר אדר ויישובי גוש עציון, שנספרים כחלק ממחוז יהודה ושומרון.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוז ירושלים קיים עוד מתקופת האימפריה העות'מאנית והמנדט הבריטי, אך במשך השנים עבר שינויים רבים ומגוונים בגבולותיו, צביונו וההיבט החוקתי והמשפטי בו שונו. כמו כן ב־1946 היה חלק מששת מחוזות ארץ ישראל של המנדט הבריטי וכלל בתוכו את הנפות ירושלים, רמאללה וחברון.

מיד אחרי מלחמת ששת הימים החילה ממשלת ישראל את ריבונותה – החוק הישראלי, על מזרח ירושלים לפי צו בהתאם לסעיף 11ב לפקודת סדרי השלטון והמשפט[1]. החוק הישראלי הוחל על השטח שהרשויות הירדניות הגדירו כשטח המוניציפלי, 6.4 קמ"ר, ובנוסף לו על כפרים, עיירות ושטחים פתוחים בסמוך – סה"כ 64 קמ"ר, שהתווספו לשטח המחוז.

חלוקה מוניציפלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערים מועצות מקומיות מועצות אזוריות

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפוצה גאוגרפית של הקהילות האתנו-תרבותיות העיקריות במחוזות ירושלים, תל אביב והמרכז.[2]

נתוני אוכלוסייה ושטח במחוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערה: נתוני האוכלוסייה נכונים למאי 2023.

ערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שם העיר סמל מספר תושבים שטח (בדונמים) שנת הקמה שנת הכרזה כעיר
1 ירושלים
984,000 145000 מאה 10 לפנה"ס[3] 1863[4]
2 בית שמש
157,169 38,670 1950 1991

מועצות מקומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שם המועצה המקומית סמל מספר תושבים שטח (בדונמים) שנת הקמה
1 מבשרת ציון
25,559 6,390 1951
2 צור הדסה
12,117 1960
3 אבו גוש
7,973 1,887 1992
4 קריית יערים
6,600 495 1975

מועצות אזוריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם המועצה האזורית סמל מספר תושבים שטח (בדונמים) שנת הקמה
מועצה אזורית מטה יהודה
63,183 480,420 1964

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחוז ירושלים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בהמשך לסעיף 1 לפקודת שטח השיפוט והסמכויות, תש"ח-1948 – חקיקה של מועצת המדינה הזמנית, שקבעה: "כל חוק החל על מדינת ישראל ייראה כחל על כל השטח הכולל גם את מדינת ישראל כולה וגם כל חלק מארץ-ישראל אשר שר הביטחון הגדיר אותו בצו כמוחזק על ידי צבא-הגנה לישראל", מתוך ע"ר תש"ח, תוספת א', עמ' 61
  2. ^ ""8. אוכלוסייה ביישובים ובאזורים סטטיסטיים, לפי דת, סוף 2019"". Central Bureau of Statistics (Israel).
  3. ^ זוהי המאה שלפי המסורת נכבשה העיר בידי דוד המלך, במקום היה יישוב קבע כבר מהמאה ה-14 לפנה"ס.
  4. ^ ירושלים הייתה העיר השנייה באימפריה העות'מאנית בה הוקמה עירייה, לאחר איסטנבול.