מזרקה

ערך זה עוסק במתקן נוי הכולל מים זורמים. אם התכוונתם ליצירת אמנות של מרסל דושאן, ראו מזרקה (דושאן).

קולות של מזרקה

מזרקות (מודגשות בתאורה) מימי בית המקדש השני שנמצאו בחפירות מתחת לגשר וילסון בירושלים. המאפיין הבולט ביותר בהן הוא שבניגוד לנהוג במזרקות אחרות – היעדר מוחלט של צורות ופסלים (בשל איסור איסור עשיית פסל)

מִזרקה היא מתקן נוי מעשה ידי אדם העושה שימוש במים זורמים. המים זורמים בדרך כלל לתוך אגן היקוות המנוקז כך שכמות המים בו נשמרת. קיימות מזרקות הבנויות כחלק מקיר, וכן מזרקות עומדות. כחלק מעיצוב המזרקה משתמשים לעיתים במסכי מים הנופלים על פני משטחי אבן, בטון או מתכת. מזרקות רבות מוצבות בתוך בריכות נוי, כך שמימיהן נופלים לתוך הבריכה. במקרים רבים משולבים פסלים בעיצוב המזרקה.

שכיח לראות מזרקות שבהן זרימת המים היא בצורה של סילון, כאשר לחץ המים גורם להתזתם אל מעל לגובה המזרקה. דוגמה מפורסמת למזרקה כזאת היא "מזרקת סילון המים" המתיזה את מימי אגם ז'נבה לגובה של 140 מטר. המזרקה שמימיה ניתזים לגובה הרב ביותר היא מזרקת המלך פהד שבג'דה, ערב הסעודית שמימיה מגיעים לגובה של 260 מטר.

שנייה מדורגת מזרקת הגביע העולמי בסיאול, דרום קוריאה, המגיעה לגובה של 202 מטר.

שלישית מדורגת מזרקת גייזר גייטווי באילינוי שבארצות הברית, המגיעה לגובה של 192 מטרים.

בלטינית מסמנת המילה 'fons', אשר ממנה נובע שמה הלועזי של המזרקה (Fountain) את מקור הנביעה של המים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני המצאת המשאבה, הופעלו המזרקות על ידי כוח הכובד, והיה צורך לחבר את המזרקה למאגר מים שהיה גבוה ממנה. כמקורות מים שמשו מעיינות או אמות מים.

מהנדסי מים יוונים הפגינו כושר המצאה ומקוריות רבים בעיצוב מזרקות שכללו חלקים נעים. הרומאים נקטו גישה מעשית ונהגו לבנות את קצה אמת המים המובילה מים לעיר כמזרקה ציבורית. המזרקה המפורסמת פונטנה די טרווי ברומא הייתה מוזנת מאמת המים של העיר בגלגוליה הקודמים.

כבר במאה ה-16 התקיימו מערכות מורכבות של מזרקות כאלמנט קישוט בגנים של האצולה האיטלקית וכן בהודו.

סוגי מזרקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרקות רחצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרקה ממוחשבת על גבי משטח יבש – נמל תל אביב

מזרקות רחצה הן מזרקות המתוכננות כך שעוברים ושבים יכולים להרטיב עצמם במימיהן. מזרקות רבות משמשות לרחצה למרות שלא נועדו לכך מראש, אולם מזרקות רחצה ייעודיות מתוכננות כך שהגישה אליהן קלה, כולל ציפוי הרצפה במשטחים מונעי החלקה, כדי לאפשר לציבור לקרר עצמו בימים חמים.

חלק ממזרקות הרחצה המודרניות אינן כוללות אגן היקוות נראה לעין, והמים מתנקזים מיד דרך הרצפה. עיצוב זה מונע סכנת טביעה ומאפשר בטיחות מקסימלית בשימוש במזרקה, למשל על ידי ילדים. המים במזרקות רחצה מטופלים בדומה למים של בריכת שחיה כדי למנוע מחלות.

חלק ממזרקות הרחצה עושות שימוש בתרסיס מים במקום בסילון, ומהוות במקומות מסוימים תחליף לבריכות שחייה.

מזרקות מודרניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרקות מודרניות משלבות בקרה אלקטרונית כדי ליצור אפקטים מעניינים. זרימת המים מופסקת ומחודשת בפרקי זמן קצרים (חלקי שנייה) כך שהמים נפרדים ואינם נראים כסילון יחיד. ניתן ליצור על ידי שילוב התזה ממספר מקורות תופעות של פיזור המים הרחק מהמזרקה.

מזרקה פשוטה, הרצליה

מזרקה ממוחשבת, קניון קונסטנצה (City Park Mall), רומניה

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום רוב המזרקות מופעלות בלחץ הנוצר על ידי משאבה, ולא במים הזורמים מכוח הכובד. המים נשאבים בדרך כלל במעגל סגור, כך שאין צורך להוסיף מים למזרקה באופן רצוף, אלא רק מדי פעם כדי לפצות על המים המתאדים.

במזרקות שאינן גדולות מאוד נפוץ השימוש בתאים סולאריים המספקים את החשמל למנוע המשאבה.

מקובל להשתמש במסנן מים על מנת לשמור על מים נקיים ולמנוע נזקים למערכת השאיבה וסכנה לבריאות.

במזרקות רבות נפוץ השימוש בתאורה, לעיתים תת-מימית, המעצימה את האפקט החזותי בשעות החשיכה.

מזרקות של חומרים שאינם מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרקת כספית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתערוכה הבינלאומית של ברצלונה שנערכה בשנת 1937 הציג אלכסנדר קלדר מזרקה שהתיזה כספית במקום מים. המזרקה מנציחה את הכורים שנהרגו במכרות הכספית באָלַמַאדֶן^[1]^[2].

מזרקת שוקולד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מזרקת שוקולד

מזרקת שוקולד הוא מתקן המשמש להגשת פונדו שוקולד.

לרוב המתקן כולל מזרקה קטנה, שגובהה כחצי מטר, ובה מספר שלבים. בבסיס המזרקה מתקן חימום הממיס את השוקולד ושומר על מצבו הנוזלי, וכן משאבה המעלה את השוקולד לראש המזרקה, ממנה זורם השוקולד במורד המזרקה אל מתקן החימום.