מזנכימה
| שיוך |
רקמת תאים  |
|---|---|
| התפתחות מתוך |
embryonic mesenchyme |
| תיאור ב |
האנציקלופדיה הסובייטית הגדולה (1926–1947) |
| מזהים | |
| טרמינולוגיה אמבריולוגיקה |
E5.16.4.0.3.0.18 |
  | |
מזנכימה, או רקמת חיבור עוּבָּרִית[1], היא דוגמה לרקמת חיבור רטיקולרית - סוג של רקמת חיבור רפה שמקורה בעיקר בשכבת הנבט מזודרם בעובר. חלק מהתאים המזנכמליים מקורם בניורל קרסט, שמקורו בשכבת הנבט אקטודרם. המזנכימה מתאפיינת בריכוז רב של חומר בין-תאי, הכולל סיבים רטיקולריים שונים ותאים חסרי-התמחות. תאים מזנכמליים בעובר מסוגלים להגר ממקורם למקום אחר, שכן לא מתקיימים בהם חיבורים בין תאיים. תאי אפיתל יכולים להפוך לתאים מזנכמליים בתהליך שנקרא EMT - Epithelial-mesenchymal transition.
המזנכימה היא למעשה רקמת החיבור העוברית, ותאיה מסוגלים להתפתח ולהתמיין לרקמות שונות, ביניהן רקמות חיבור, עצם, סחוס שהם בעצמם תאים מזנכימאליים, מערכת הלימפה ומערכת הדם.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פרופסור עמוס פיין, התפתחות רקמת עצם, באתר "שער ברשת"
