מזאמה ביצתית
 מזאמה ביצתית
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | אייליים |
| תת־משפחה: | איילי העולם החדש |
| סוג: | מזאמה |
| מין: | מזאמה ביצתית |
| שם מדעי | |
 Mazama rufinaבורסייה ופושרן, 1852 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
מזאמה ביצתית (שם מדעי: Mazama rufina; קרויה גם מזאמה אדומה קטנה), היא מין של אייל קטן בסוג מזאמה החיה בצפון הרי האנדים שבאמריקה הדרומית. היא תוארה מדעית לראשונה בשנת 1852 על ידי הזואולוגים הצרפתיים ז'אק פושראן וז'יל בורסייה, והיא דומה מאוד לקרוביה הצ'וני ומזאמה מרידאנית; האחרונה נחשבה בתחילה כתת-מין שלה, ובשנים האחרונות יש מחקרים חדשים התומכים בכך. השם המדעי שלה rufina משמעותו בלטינית "אדום", בהתייחסו לגוונים העזים של פרוותה. יש לה מספר שמות רשמיים בשימוש: הכינוי הרווח באנגלית הוא "מזאמה אדומה קטנה" עקב היותה דומה למזאמה האדומה (אך קטנה ממנה בהרבה), בעוד שהכינוי הרווח בספרדית הוא "מזאמה ביצתית" (או בתעתיק מדויק: venado del páramo - מזאמת פאראמו[2]) שמקורו בבית הגידול המיוחד שלה. כינויים אחרים הם "מזאמה ננסית אקוודורית" או "מזאמה אדומה אקוודורית" בגלל מידות גופה הדומות למזאמה ננסית ובגלל מדינת אקוודור, שהיא מרחב התפוצה שלה בצפון היבשת.
אנטומיה ומראה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המזאמה הביצתית היא הגדולה מבין קבוצת המזאמות הקטנות שמזכירות בממדי גופן את הסוג פודו. כפי שניתן להסיק מכך, למזאמה הביצתית מבנה גוף קומפקטי, מוצק ומעוגל המותאם לתנועה באזורי הסבך, וניתן להבחין בדמיון מסוים לגוף המוצק של היעל החי אף הוא באזורים הררים. הרגליים שלה קצרות דקות ומוצקות יחסית. פלג הגוף האחורי גבוה מהקדמי ומעוגל, מה שמקל עליה לחדור לצמחייה צפופה. הצוואר קצר ועבה, הראש קצר ומשולש, והלחיים מנופחות קמעה. האוזניים גדולות, רחבות ודמויות אליפסה, אך הן קצרות לעומת המזאמות הגדולות. הזנב שלה קצר, והפרסות קצרות וחדות. העיניים קטנות והאף גדול ורחב במיוחד. לזכרים, יש זוג קרני-קוצים קטנות וחדות כמחט ללא סיעופים וצבען בהיר. האורך המרבי שלהן הוא 8 ס"מ.
פרוותה של המזאמה הביצתית צפופה, רכה וקצרה, והיא עבה במיוחד בחזה ובעכוז. צבע הפרווה עז וברור בניגוד למזאמות הגדולות: מרבית הגוף בצבע חום-אדום בוהק עם נטייה לכתום, להוציא את הרגליים השחורות. הירכיים, פנים הרגליים ולעיתים גם הגחון בצבע לבנבן. הגרון, המותניים והחזה בצבע כתום-זהוב בוהק. על פניה של המזאמה הביצתית יש מסיכה שחורה מבריקה הכוללת את כל החזית וכן את המצח והעורף, והלחיים יוצאי דופן בצבעם הכתום-זהוב בוהק. האוזניים אף הן שחורות, להוציא קצוות לבנות בבסיס. המזאמה המרידאנית דומה לה למדי, אך נבדלת ממנה בגלימה שחורה גדולה שנמשכת מהעורף לאורך הגב וכן בכך שהיא קטנה יותר. לעיתים רחוקות, יש למזאמה הביצתית שורת כתמים דהויים ולא בולטים לאורך צידי הגב.
מידות הגוף של המזאמה הביצתית:
גובה הכתפיים: 45 ס"מ.
אורך הראש והגוף: 90-85 ס"מ.
משקל הגוף: 15-10 ק"ג.
תפוצה וביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המזאמה הביצתית תת-אנדמית לצפון הרי האנדים. טווח התפוצה הצר שלה משתרע לאורך דרום -מערב קולומביה, חוצה את אקוודור במרכז המדינה מהצפון עד לדרום ומסתיים בצפון פרו. בקולומביה היא מצויה במחוזות: קאוקה, קונדינמרקה, וילה, פוטומיו וטולימה; באקוודור היא מצויה במחוזות: סוקומביוס, נפו, פיצ'ינצ'ה, טונגוראווה, קוטופקסי, צ'ימבוראסו, מורונה סנטיאגו, קניאר, אסואי, לוחה, סמורה-צ'ינצ'יפה, בוליבר ופסטסה; ובפרו במחוזות: קחאמרקה, אמזונס ופיורה. ברוב טווח התפוצה ההררי שלה היא חופפת עם טפיר ההרים, פודו צפוני ודוב המשקפיים.
בית הגידול של המזאמה הביצתית ייחודי למדי; ראשית, הוא נמצא במרומי הרי האנדים בלא פחות מ-1,400 מטר מעל פני הים, ועד ל-3,500 מטר. שנית, הפלורה של בית הגידול ייחודית אף היא עקב הימצאותה באזור הטונדרה האלפינית הגבוהה, והיא כוללת יערות גמדיים, כרי דשא, שושנות אנדים ענקיות, שיחים גדולים ובמיוחד את ה"פאראמו" שהיא סוג של ביצות קטנות בגובה רב המוקפות בצמחייה נמוכה ומגוונת. מקום חיות נוסף של המזאמה הוא יער עננים - סוג של צמחייה הגדלה באזורים טרופיים ובשל תנאי האקלים המיוחדים היא מוקפת בעננים וערפל בגובה פני הקרקע. בבתי הגידול הללו, יש שפע של מיני צמחים ייחודים - הרבה יותר מגוון ביחס ליערות באזורי השפלה. הגבול הדרומי של תפוצת המזאמה בפרו הוא עמק הואקאבמבה המהווה מחסום גאוגרפי גם עבור מיני יונקים אחרים. המזאמה הביצתית אינה מצויה מתחת ל-1,400 מטר או מעל ל-3,600 מטר. הטמפרטורות בתחומי מחייתה קרירות עד קפואות, וכמות המשקעים הממוצעת גבוהה למדי: 4,000-2,000 מילימטר לשנה.
אין מידע רב אודות האקולוגיה שלה, אך נראה שהיא מין יחידאי, פעילת יום ולילה, וצפוי שהיא אוכלת פירות שנפלו לרצפת היער. במרכז הרי האנדים, התזונה שלה מורכבת מלא פחות 40 מינים של צמחים, בעיקר עשבי תיבול ושיחים, ובין המזונות המועדפים עליה ניתן למנות את מיני הסולנום; בנוסף, היא נוהגת לבקר באורח קבוע באתרי ליקוק מלח. המזאמה הביצתית היא חיה ביישנית מאוד, והיא נראית לעיתים רחוקות עקב הזהירות שלה מפני טורפים ובני אדם. בלילה ניתן להבחין בה על ידי החזר האור מעיניה שבא בעקבות אלומות אור מפנסים. היא חיה לבד או בזוגות בתוך שטחים קבועים המסומנים על ידי חותמי ריח. המזאמה מסתמכת על ממדי גופה הקטנים והיכר השטח שלה כדי להתחמק מטורפים, כאשר בעת סכנה היא תצלול לעומק הסבך. לעיתים היא עשויה לקפוא על מקומה לזמן קצר בטרם תמלט, שכן ייתכן שהטורף כלל לא הבחין בה ואז בזבוז האנרגיה על ריצה מיותר לחלוטין. אין שום מידע לגבי רבייה או חיים בשבייה, אף על פי שהיא מוחזקת פעמים רבות על ידי תושבים מקומיים. תוחלת החיים הממוצעת שלה היא כ-7 שנים.
מצב[עריכת קוד מקור | עריכה]
המזאמה הביצתית מסווגת על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור פגיע (VU), בשל ירידה מתמשכת במספרי האוכלוסייה עקב הרס בית הגידול, אשר השיעור שלה עשוי להיות גדול מ-30% על פני תקופה של 21 שנים. המין מאוים כעת במידה פחותה משימוש בבית הגידול לצורך גידול סמים שונים, אולם האיום הזה צפוי לעלות בהיקפו בעתיד. סלילת כבישים וכריית מינרלים בתחומי בית הגידול הם איומים עתידיים נוספים. בהתבסס על מודל בית הגידול של המין בקולומביה, אקוודור ופרו, נראה שמזאמה איבדה כ-47% מבית הגידול המקורי שלה. בקולומביה, אובדן בית הגידול נעשה בעיקר על ידי כריתת יערות, וכ-50% מבית הגידול הנוכחי שלה צפוי להיפגע במידה כלשהי על ידי כריתת יערות, רעיית בעלי חיים מקומיים והמרת צמחייה טבעית במטעים לקפה וכדומה.
על פי נתוני IUCN, הרס בית הגידול נעשה בעיקר על ידי כריתת או שרפה, ובמידה פחותה יותר גם על ידי רעיית עדרי בקר וצאן, בנייה, כרייה, או זריעת גידולים חקלאיים. בקולומביה - יצואנית הסמים הגדולה בעולם, יש אזורים מסוימים שבהם עיקר ההרס נובע ממטעי הקוקה והאופיום. הציד לבשר נפוץ באופן מקומי, אך לא נראה שמדובר באיום גדול מדי; לכידה בתור חיית מחמד, טריפה על ידי כלבי בית וטורפים טבעיים עשויים להשפיע באופן זניח. איום מדאיג נוסף, הוא ההתחממות הגלובלית אשר עשויה לגרום למערכות אקולוגיות מסוימות כמו יערות עננים וביצות הפאראמו להיעלם עקב עליית הטמפרטורה.
אוכלוסיות מסוימות של מזאמות נוכחות באזורים מוגנים במרכז הרי האנדים של קולומביה ואקוודור ובשמורות אקולוגיות אחרות, אך הציד מתרחש לעיתים קרובות גם בהם ולא ברורה מידת ההשפעה שלו. בשר המזאמה הביצתית יקר ומבוקש יותר מבשר יונקים אחרים, ונחשב למעדן בקרב קבוצות ילידים בהרי האנדים. המזאמה הביצתית נחשבת למין מאוים בקולומביה ובאקוודור. היא מוגנת רשמית על ידי החוק הקולומביאני מאז 1974. למרות מצבה, היא אינה רשומה עדיין באחד הנספחים של אמנת CITES. נדרשים מחקרים מעמיקים נוספים אודות התפוצה, האקולוגיה והנוכחות של המין כדי להעריך טוב יותר את מצבו, וכן קמפיינים להעלאת המודעות בקרב התושבים המקומיים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מזאמה ביצתית, באתר ITIS (באנגלית)
- מזאמה ביצתית, באתר NCBI (באנגלית)
- מזאמה ביצתית, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- מזאמה ביצתית, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- מזאמה ביצתית, באתר GBIF (באנגלית)
- מידע מפורט על המזאמה הביצתית
- מידע אודות התפוצה של המזאמה הביצתית בפרו
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מזאמה ביצתית באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ פאראמו, הוא סוג של ביצות המצויות באזורים גבוהים באמריקה הדרומית.
