מזאמה אמזונית
 מזאמה אמזונית
| |
|---|---|
איור של מזאמה אמזונית
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכפילי פרסה |
| משפחה: | אייליים |
| תת־משפחה: | איילי העולם החדש |
| סוג: | מזאמה |
| מין: | מזאמה אמזונית |
| שם מדעי | |
 Mazama nemorivagaקיוויה, 1817 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
מזאמה אמזונית (שם מדעי: Mazama nemorivaga; קרויה גם מזאמה חומה אמזונית), היא מין של אייל קטן בסוג מזאמה החי בצפון-מרכז אמריקה הדרומית; כפי שמרמז שמה, היא מצויה בעיקר באזור האמזוניה. היא תוארה מדעית לראשונה בשנת 1817 על ידי הזואולוג הצרפתי פרדריק קיווייה בתור תת-מין של מזאמה אפורה, ורק החל משנת ה-2000 הוכרה כמין נפרד. הזיהוי בינה לבין המזאמה האפורה קשה ביותר, ובנוסף לכך, השתיים חופפות בכל רחבי התפוצה שלהן.
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
המזאמה האמזונית דומה מאוד בממדי גופה ובצבעי פרוותה למזאמה האפורה. יש לה גוף קומפקטי ורזה, צוואר ארוך וצר וראש משולש. האוזניים שלה עגולות ורחבות, זנבה קצר ורגליה ארוכות ודקות. האף גדול וכהה. צבע הפרווה שלה הוא חום אפרפר או כתמתם, הנוטה להיות בהיר יותר בצוואר וכהה יותר בחלק העליון של הצלעות ובגב. באופן כללי, הוא כהה במעט משל המזאמה האפורה, ונחוץ עבור ההסוואה ביער הטרופי החשוך. לאורך הגב והעורף יש לעיתים פס חום שוקולד כהה דהוי. הרגליים כהות במקצת, והמפשעה, פנים הרגליים והצד התחתון של הזנב - לבנים. העכוז והצד העליון של הזנב בצבע חום שוקולד, בניגוד לצבע הכתום בוהק אצל המזאמה האפורה. הבדלים מינוריים אחרים בין השתיים, הוא שלמזאמה האמזונית יש אוזניים מחודדות וקטנות יותר, עיניים גדולות, ובולות שמיעה צרות יותר. הלחיים בצבע חום בהיר, לעומת הפנים הכהות והדהויות. מעל העיניים יש לעיתים גבות לבנות דהויות, והחרטום והמצח כהים במיוחד; על המצח יש לרוב משטח שיער צפוף בצבע חום בהיר יותר. הסנטר והשפתיים כתמתמים-לבנבנים. לזכרים זוג קרניים ארוכות ודקות דמויות מחט וללא סיעופים, ונוכחותן מהווה את ההבדל היחיד בין הזכרים לנקבות. העופרים נולדים עם שורות כתמים לבנים וצבעם עמוק יותר.
תפוצה וביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טווח התפוצה של המזאמה האמזונית נופל בתחומי המדינות: ברזיל, סורינאם, גיאנה הצרפתית, גיאנה, ונצואלה, קולומביה, אקוודור, פרו, וכנראה גם בוליביה. היא אינה מצויה באמריקה המרכזית, להוציא אוכלוסייה אחת באיי הפנינה אשר בשליטת פנמה. בברזיל, המזאמה מצויה במיוחד באזור הצפוני הגשום, אך גם באזור המעבר הדרומי בו היא עשוי לחפוף עם קרובתה המזאמה האפורה (בעיקר מרניאו ומאטו גרוסו). בין המדינות הברזילאיות שבהם היא מצויה, ניתן למנות את רוריימה, אמזונאס, אקרי, רונדוניה, פארה, אמאפה, מרניאו, מאטו גרוסו, טוקנטינס, מאטו גרוסו דו סול, מינאס ז'ראיס, באהיה וגויאס.
היא נפוצה כנראה בכל רחבי גיאנה הצרפתית, סורינאם וגיאנה, בעוד שבוונצואלה היא מוגבלת ליערות הירוקים מדרום לאורינוקו - בעיקר במדינות בוליבר ואמסונאס, אך גם לאורך יערות החופים של פלקון, קרבובו, ארגואה, לארה וסוליה. בקולומביה, יש דיווחים על תצפיות במזאמה מהמחוזות: אמסונס, בוליבר, ססאר, קקטה, וקונדינמרקה בגבהים של 0 עד 500 מטר מעל פני הים, וייתכן שהוא נפוץ גם במחוזות נוספים. באקוודור, היא מצויה בכל אזור האמזונאס. בפרו, אין מידע מדויק להיקף התפוצה שלה במדינה, אך לדברי חוקרי טבע, היא נפוצה בכל אזור האמזונאס בצפון-מזרח פרו (להוציא מספר אזורים מוצפים) עד גבהים של 1,500 מטר מעל פני הים. ההשערה היא שהמזאמה האמזונית מצויה גם בצפון בוליביה, אף על פי שיש דיווחים רק על מזאמות אפורות.
מרבית התצפיות על המזאמה מגיעות מסביבה אקולוגית של יערות לחים, יערות גשם טרופיים ויערו סובטרופיים הקשורים במידה זו או אחרת ליער האמזונס ומתאפיינים בצמחייה עשירה, מגוונת וסבוכה. מתוך 114 תצפיות ב-1991, רק 10 היו מיערות יבשים. תצפיות מאזורים יבשים עשויים להתייחס דווקא למזאמה האפורה. אף על פי שהמזאמה האמזונית מוגבלת לאזורים הגשומים באמזונס, היא נעדרת באופן כללי מיערות מוצפים, ומצויה ביערות חוף ויערות הררים בין עמקי נהרות. הטמפרטורות בתחומי מחייתו 30 מעלות ברוב השנה, וכמות המשקעים הממוצעת היא 6,000-2,000 מילימטר לשנה.
אין מידע רב אודות הביולוגיה של המזאמה האמזונית. היא מתרבה לאורך כל השנה, אך יש שיאים בעיקר מינואר עד מרס, יולי עד אוקטובר וחודש דצמבר. הלידות מתרחשות בעיקר בינואר, מרץ, אפריל, ומיולי עד אוקטובר. הנקבה ממליטה עופר יחיד, ולא נצפתה לידה של עופרים. מרבית הנקבות שתועדו בהיריון היו בנות שנה או שנתיים. במחוז בוליבר בקולומביה, נקבות נצפו בהיריון בחודשי דצמבר, ינואר ואפריל, ולידות נצפו בחודשי יולי, אוגוסט ואפריל - כנראה קשור במידה מסוימת לעונת הגשמים באזור. המזאמות האמזוניות פעילות בבדידות, והן זהירות מאוד בדומה לקרובותיהן. בין הטורפים שלהן ניתן למנות את היגואר ואת הפומה. שאר האקולוגיה שלהן עשויה להיות דומה למזאמות אחרות.
מצב[עריכת קוד מקור | עריכה]
המזאמה האמזונית מסווגת על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור ללא חשש (LC), לאור התפוצה העולמית הגדולה שלה, והיותה מצויה באזורים מוגנים רבים. אף על פי שהיא מאוימת על ידי אובדן בית גידול וציד. מספר מחקרים הראו שהציד לא מהווה איום ממשי על המין (לפחות בסורינאם ותפון-מזרח פרו), בשל הדלילות של מספריו, הקושי ללכוד אותו ושיעור הרבייה הגבוה שלו. יש לבצע מחקרים טקסונומיים אודות האוכלוסיות הצפוניות של המזאמה האמזונית, לאור החשד שהן עשויות לייצג מין נפרד.
בירוא יערות הוא ללא ספק האיום המרכזי על המזאמה האמזונית, במיוחד בברזיל שבה יערות האמזונס מושמדים בקצב מהיר וכבר איבדו 16% מתחומי היער המקורי בין 1970 ל-2003. איום זה חמור בעיקר בקשת היערות של האמזונס הברזילאי הדרומי המשתרע ממדינת אקרי לעבר המדינות הברזילאיות פארה ומרניאו. אף על פי שיערות האמזונס מושמדים מסיבות רבות, הגורם העיקרי לכך הוא גידול הבקר האחראי על 70% מאובדן יער האמזונס בברזיל. מלבד הרס היער, הבקר עצמו עשוי להשפיע לרעה על אוכלוסיות איילים אמריקנים שונים עקב המגוון הרחב של המחלות הטפיליות שמופצות על ידי בקר הבית לפרסתנים בבר. עדות לכך נמצאה בשיעורי תמותה גבוהים בקרב מיני איילים שדרו בסמיכות לבקר באזור הפנטנל הברזילאי במרניאו ומינאס ז'ראיס ב-1997. מידת ההשפעה הספציפית של הבקר על אוכלוסיות המזאמה האמזונית אינה ידועה.
ציד אינו נחשב לאיום על המזאמה האמזונית; הסיבה לכך היא שהמזאמה הזאת הרבה פחות נפוצה מהמזאמה האדומה, ולכן הציד מתמקד יותר בקרובתה. לשם דוגמה, בבדיקה שנעשית על 57 פרטים של איילים שניצודו ב-1980, רק 5 מתוכם השתייכו למזאמה האמזונית. שיעור רדיפת המזאמות האמזוניות לקמ"ר בצפון מזרח פרו עומד על 0.06 פרטים, לעומת 0.17 פרטים אצל המזאמה האדומה החיה באותו אזור. בנוסף ללחץ הציד הנמוך, כפריים פרואנים מדווחים שהיא ניצודה בהיקפים קטנים מאוד שאינם מאיימים על קיום המין. אחת הסיבות לכך, היא שהמזאמות בכללות אינן פגיעות כל כך לציד עקב קצב ההתרבות המהיר שלהן, אורח החיים הבודד שלהן אשר הופך אותן לקשות להשגה, וכן הזהירות המרבית שבהן נוקטות בהליכתן ביער.
המזאמה האמזונית נמצאת אמנם במספר שמורות טבע ופארקים לאומיים הפזורים ברחבי טווח התפוצה הרחב שלה, אך אין תוכניות שימור ספציפיות למין. במקומות שבהם הציד חוקי, המזאמה ניצודה עבור סחר בבשר, בעור ובגולגולת שלה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מזאמה אמזונית, באתר NCBI (באנגלית)
- מזאמה אמזונית, באתר GBIF (באנגלית)
- מידע אודות הציטוגנטיקה של המזאמה האמזונית, באתר NCBI
- מידע אודות פרויקט התרבות המזאמות האמזוניות באמצעות הזרעה מלאכותית
- תמונה של מזאמה אמזונית צועדת בתוך יער האמזונס
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מזאמה אמזונית באתר הרשימה האדומה של IUCN
