מושבת עונשין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מושבת עונשין הוא כינוי של מקום רחוק אליו שלחו נידונים למאסר כדי לרצות את עונשם. הייתה זו בדרך כלל קולוניה מרוחקת של מדינה אירופאית, שהאסירים שימשו בה כוח עבודה זול כדי לסייע ביישוב הארץ, והורחקו מקרבת אזרחים הגונים במדינותיהם שלהם.

צרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מושבות העונשין הידועות של צרפת היו בקולוניות הבאות:

בריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת המשפט הבריטית נהגה לשלוח עבריינים לגלות באוסטרליה שהייתה דומיניון בריטי ובטסמניה הסמוכה, ובשנים הראשונות לגילוי אמריקה גם שלחה אסירים למושבות עונשין בצפון אמריקה.

ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שופטים לעיתים התירו למורשעים לבצע עבודות שירות באילת גם אם אינם תושבי העיר, אך עקב פניית העירייה לנשיאת בית המשפט העליון[1] פורסמה הנחיה לשופטים להימנע מכך.[2]

רוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת המשפט הרוסית נוהגת לשלוח אסירים ועבריינים מסוכנים למושבות תיקון. בשנת 2004 היו 760 מוסדות כאלה. בשנת 2012 דיווח שירות בתי הסוהר הפדרלי הרוסי כי 585,000 אסירים מרצים עונשים במושבות התיקון, יותר מ-260,000 האסירים שהוחזקו במתקני מאסר סגורים. במאה ה-18 ובמאה ה-19, אחת ממושבות העונשין הידועות היה כלא שליסלבורג על האי שליסלבורג.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מושבת עונשין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אבירם זינו, ראש עיריית אילת: אנחנו לא פח זבל לעבריינים, באתר ynet, 20 במרץ 2008
  2. ^ עיר תיירות, לא עיר פשע, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 2 בדצמבר 2009
ערך זה הוא קצרמר בנושא חוק ומשפט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.