מוריס אלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוריס אלה
Maurice Allais
לידה 31 במאי 1911
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 באוקטובר 2010 (בגיל 99)
סן-קלו, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Saint-Cloud cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • תיכון הנרי הרביעי
  • הפקולטה למדעים של פריז
  • אוניברסיטת טורונטו מיסיסוגה
  • בית הספר הלאומי הגבוה למכרות
  • אקול פוליטקניק
  • בית הספר התיכון לקנאל
  • סורבון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת פריז מערב נאנטר לה דפאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט ז'ראר דברה, Edmond Malinvaud, יעקב שמעוני עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
בן או בת זוג ז'קלין אלה עריכת הנתון בוויקינתונים
allais.maurice.free.fr
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוריס אלהצרפתית: Maurice Félix Charles Allais; ‏31 במאי 1911 - 9 באוקטובר 2010) היה פרופסור לכלכלה ב-École Nationale Supérieure des Mines בפריס, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 1988 על תרומותיו החלוציות לתאורית השווקים וניצול יעיל של משאבים.

ככלכלן תרם לתאורית קבלת החלטות, מדיניות מוניטרית ותחומים נוספים. עקב רתיעתו מכתיבה באנגלית או תרגום עבודתו לאנגלית, רבות מהתרומות המשמעותיות שלו התפרסמו בעולם הכלכלה רק לאחר שהתגלו באופן בלתי תלוי על ידי כלכלנים דוברי אנגלית. לדוגמה, באחת מעבודותיו המרכזיות "כלכלה וריבית" משנת 1947 ביסס מודל של דורות חופפים חלקית שפול סמואלסון פרסם בשנת 1958, הוא הציג את כלל הזהב של גידול אופטימלי (שלאחר מכן פרסם אדמונד פלפס ותיאר את מודל הביקוש לנכסים פיננסיים שלימים פותח על ידי ויליאם בומול.[1]

אלה התפרסם מאוד בזכות סדרת מאמרים בה תיאר את פרדוקס אלה, בעיית החלטה שהציג לראשונה בשנת 1953 שסותרת את ההיפותזה של תוחלת התועלת.

בשנת 1992 ביקר אלה את אמנת מאסטריכט בגין הדגש המוגזם ששמה על הסחר החופשי. הוא הסתייג גם מהמטבע האירופאי האחיד. בשנת 2005 הביע הסתייגויות דומות לגבי החוקה האירופאית.[2]

תרומתו לפיזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לקריירה בתחום הכלכלה, ביצע אלה ניסויים פיזיקליים בין השנים 1952 ו-1960 בנושאי כבידה, תורת היחסות הפרטית ואלקטרומגנטיות, במטרה לחקור קשרים הדדיים בין תחומים אלו. אלה דיווח על שלושה אפקטים כתוצאה מניסויים אלו:

  1. אפקט אנומלי בלתי צפוי במהירות הזוויתית של מישור התנודה של מטוטלת פרא-קונית, שהתגלה במהלך שני ליקויי חמה חלקיים, ב-1954 וב-1959. אפקט זה מכונה כיום "אפקט אלה".
  2. סדירות אנומלית בתנודת המטוטלת הפרא-קונית, עם מחזוריות של 24 שעות ו-50 דקות, המתאימה לגאות שגורמת הקפת הירח.
  3. סדירויות אנומליות במדידות אופטיות בעזרת תאודוליט, באותה מחזוריות גאות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוריס אלה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]