מוקי בצר

מוקי (משה) בצר
	מוקי בצר, מרץ 1968
לידה	14 באוקטובר 1945 (בן 78); נהלל, ארץ ישראל
מדינה	ישראל
בן או בת זוג	נורית גפן בצר (פברואר 1967–29 במרץ 1977)
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1964–1986 (כ־22 שנים)
דרגה	אלוף-משנה
תפקידים בשירות
	מפקד פלוגה בסיירת מטכ"ל; סגן מפקד סיירת מטכ"ל; מפקד יחידת שלדג; מפקד מפקדת כוחות אוויר מיוחדים;
פעולות ומבצעים
	מלחמת ששת הימים; מלחמת ההתשה; מבצע אביב נעורים; מלחמת יום הכיפורים; מבצע יונתן; מבצע שלום הגליל; המערכה ברצועת הביטחון;
תפקידים אזרחיים
	ראש מכינת מנשרים קלו

משה "מוקי" בצר (נולד ב-14 באוקטובר 1945) הוא מקימה ומפקדה הראשון של יחידת שלדג וממפקדי הלוחמים במבצע יונתן.

רקע משפחתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצר נולד בנהלל וגדל במושב בית שערים. הוא נכד של שניים ממייסדי נהלל, ישראל בצר ושפרה לבית שטורמן, אנשי העלייה השנייה. אביו, נחמן בצר, היה איש ההגנה ופלוגות הלילה של אורד וינגייט.

שירות צבאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

את עיקר הקריירה הצבאית שלו עשה בצר ביחידות המובחרות של צה"ל. עם גיוסו לצה"ל בשנת 1964, התנדב לצנחנים, שירת בסיירת הצנחנים ועבר קורס מ"כים חי"ר^[1]. לאחר קורס קציני חי"ר מונה למפקד מחלקה בסיירת שקד^[2], ולחם בראשה במלחמת ששת הימים בקרבות הציר המרכזי^[3]. בתום המלחמה, על פי בקשתו של מתן וילנאי, שב לצנחנים והיה סגן מפקד הסיירת, עד לפציעתו הקשה בפעולת כראמה^[4]^[5]. כשהחלים השתתף בצר בהקמת מערך האבטחה של אל על. הוא שב לצבא כמפקד פלוגה^[6] וכמפקד קורס סיור בסיירת אגוז והשתתף בפשיטת הסיירת על אל-ח'יאם שבלבנון ב-31 בינואר 1971^[7].

הוא יצא לאוגנדה בשליחות צה"ל ועסק באימון הצנחנים של אידי אמין. אהוד ברק, מפקד סיירת מטכ"ל באותה תקופה ולימים ראש ממשלת ישראל, ויוני נתניהו, שהכיר אותו עוד מן הצנחנים, משכו אותו ליחידה^[2]. בצר היה מפקד פלוגת האימונים ביחידה והשתתף בין היתר במבצע ארגז לחטיפת גנרלים סורים בגבול לבנון. במבצע אביב נעורים, שנערך באפריל 1973, השתתף בצר כמפקד אחת החוליות שתקפו שני בנייני מגורים של מנהיגי המחבלים בלב ביירות. תחת פיקודו בחוליה היה סגן מפקד היחידה באותה עת, יוני נתניהו. החוליה הרגה את יוסוף א-נג'אר, סגנו של יאסר ערפאת^[8].

במלחמת יום הכיפורים לחם ברמת הגולן, בכוח בפיקודו של יוני נתניהו, שלחם בקומנדו הסורי^[9] וחילץ את סא"ל יוסי בן-חנן.^[10] ב-20 באוקטובר עבר להילחם במסגרת כוח נוסף של היחידה בחזית הדרום^[11]. לאחר המלחמה השתתף בפעולת ההשתלטות במעלות ובפעולת ההשתלטות בבית-שאן^[12] כקצין בכוח הפורץ. בשנת 1974, בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים, שבה לא באו יכולותיה של סיירת מטכ"ל כיחידה מיוחדת לידי ביטוי, הקים בצר את יחידת שלדג^[13], שבראשית דרכה הייתה פלוגת מילואים של סיירת מטכ"ל.

ביולי 1976, לפני מבצע יונתן, היה בצר מפקד מערך המילואים של סיירת מטכ"ל. במבצע עצמו היה סגנו של יוני נתניהו ומפקד כוח הפריצה לטרמינל הישן^[14]. בצר היה מהלוחמים שהשתתפו במבצע^[15]. לאחר שיוני נפצע אנושות, לקח בצר פיקוד על כלל כוחות היחידה והשלים את ההשתלטות על הטרמינל ואת משימת חילוץ בני הערובה^[16].

לאחר מבצע אנטבה יזם בצר את הקמתה של יחידת קומנדו לעיתות מלחמה, שתתמחה בשיתוף פעולה עם חיל האוויר. בהקמת היחידה נעזר בצר רבות בדודיק רוטנברג, איש הצנחנים ומגיבורי הקרב על גבעת התחמושת, וביפתח ספקטור, ראש מחלקת מבצעים בחיל האוויר^[17]. בעקבות תמיכתו של סגן הרמטכ"ל באותם ימים, רפאל איתן, הוחלט בינואר 1977 להפוך את פלוגת המילואים ליחידה סדירה, ובצר מונה למפקדה הראשון של יחידת שלדג^[18]. היחידה הייתה כפופה באותם ימים למפקדת קצין חי"ר וצנחנים ראשי והייתה מסונפת לצנחנים^[19]. בהמשך, הפכה היחידה ליחידה מיוחדת ייעודית של חיל האוויר^[20]. הלוחמים הגיעו מסיירת מטכ"ל ומסיירת שקד שפורקה באותה שנה^[21], וב-1978 התגייס מחזור הטירונים הראשון למסלול לוחם ביחידת שלדג, והיווה את צוות הלוחמים הראשון של היחידה^[22]. בצר פיקד על היחידה עד שנת 1979^[23], ובתפקידו האחרון בצה"ל, והוא כבר אלוף-משנה, עמד בראש מפקדת כוחות אוויר מיוחדים, אותה יזם והקים. המפקדה, כיחידת שלדג שהקים לפניה, נותרה גוף מטה בחיל האוויר אולם במקביל גם היוותה מודל ראשוני למפקדת העומק^[24]. באוקטובר 1985 סיים בצר את שירות הקבע בצה"ל.

המעבר לחיים האזרחיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצר הקים את חברת מ. בצר יזום וניהול פרויקטים, במסגרתה הקים שתי שכונות ברמת ישי, ניהל את פרויקט שכונת נווה גנים בקריית מוצקין, והיה ממייסדי היישוב נווה זיו בגליל המערבי^[25].

לאחר מבצע אנטבה התגלע ויכוח חריף בין בצר לבין משפחת נתניהו על חלקם של בצר^[26] ונתניהו בתהילת המבצע^[27]. בצר טוען שהיות שנתניהו היה בתרגיל בסיני, רוב תכנון המבצע הוטל עליו - זאת בניגוד לכתוב בספרו של שמעון פרס "יומן אנטבה". לאחר מספר שנים שמעון פרס חזר בו ואישר שיוני נתניהו אכן היה בפעילות בדרום בזמן תכנון המבצע כפי שטען מוקי בצר ואף שלח לבצר מכתב התנצלות שפורסם על ידי אמנון אברמוביץ' בערוץ 10. העימות עם בני משפחת נתניהו החריף לאחר פרסום ספרו של עידו נתניהו, אחיו הצעיר של יוני, "הקרב האחרון של יוני" (1991).

בשנת 1996 יצא לאור ספרו של בצר, Secret soldier : the true life story of Israel’s greatest commando, שאותו כתב יחד עם הסופר והעיתונאי רוברט רוזנברג. בספר מוצגת גרסתו של בצר לדברים. חלק ניכר ממשתתפי המבצע בחרו שלא להתערב בפולמוס על המבצע. מתן וילנאי, חברם של יוני נתניהו ובצר, שהשתתף כמח"ט הצנחנים במבצע אמר כי: "כשיוני נהרג, המבצע היה עלול להיכשל בקלות. המבצע הצליח הודות למוקי בצר ולאנשים שלו שרצו פנימה. בשניות האלה נקבע אם המבצע הצליח או נכשל"^[28].

בשנת 2005 הקים מוקי בצר, ביחד עם ד"ר יוסי לשם, מכינה קדם צבאית לפיתוח מנהיגות חברתית. המכינה הנקראת "מנשרים קלו", שוכנת בבית ספר שדה מעגן מיכאל המוקף בשפע אתרי טבע, היסטוריה וארכאולוגיה - רצועת חוף-הים, הציפורים בברכות הדגים, נחל תנינים, קיסריה ושמורת הר-הכרמל - המשמשים בסיס ללימודי הסביבה. המכינה פועלת בשיתוף עם "החברה להגנת הטבע"^[29].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצר היה נשוי לנורית גפן בצר, אחותו של יהונתן גפן, עד למותה הטראגי ב-1977. בנם הוא המפיק והבמאי שאול בצר, ששירת אף הוא כלוחם בסיירת מטכ"ל^[30]. כעת הוא נשוי בשנית ואב לשלושה, ומתגורר ביישוב הקהילתי תמרת שבגליל התחתון שהוא אחד ממייסדיו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוקי בצר, לוחם חשאי: סיפורו של איש היחידות המיוחדות בצה"ל, הוצאת כתר, 2015.
בן כספית ואילן כפיר, אהוד ברק: חייל מספר אחד, קוראים, 1998.
אבנר שור, צוות איתמר, הוצאת כתר, 2003.
משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, 2000.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוקי בצר - עדות אישית, על חלקו במבצע אביב נעורים.
שרון רופא-אופיר, חשיפה: המוסד צילם, מבצע אנטבה יצא לדרך, באתר ynet, 1 ביולי 2006.
אלי לוי, מוקי בצר: מקרה שליט פוגע בנכונות להתגייס, באתר nrg‏, 19 בנובמבר 2008.
איתי טטרו, "לקחת פסק זמן",מעריב ,‏ 18 בינואר 2008.
אביבה לורי, אפקט החממה, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2002.
אמיר בוחבוט, מצדיעים לשלדג, באתר nrg‏, 2 ביולי 2006.
"כיצד הכל התחיל?"(הקישור אינו פעיל), מוקי בצר מספר כיצד הקים את יחידת שלדג, באתר "עמותת יוצאי שלדג".
משה זונדר, יורים ולא בוכים, באתר nrg‏, 27 ביולי 2001‏.
שרון רופא-אופיר, "מוטה אמר: יוני נהרג באשמתו. ביבי יצא נסער", באתר ynet, 2 ביולי 2006.
35 שנה אחרי אנטבה: מוקי בצר מפרסם ספר מאת עמיר רפפורט.
אחיקם משה דוד, מוקי בצר: דן שומרון היה גיבור מבצע אנטבה, באתר nrg‏, 4 ביולי 2011.
16 ביוני 2011: נחנך מצפור ע"ש רא"ל דן שומרון ז"ל בגן הלאומי כוכב הירדן, מתוך האתר יד לשריון.
עדי לרנר ואליענה שפר, מעורר מחלוקת: סגנו של יוני נתניהו משחזר את מבצע אנטבה, באתר nrg‏, 8 ביולי 2012.
ליאור אסטליין, "היינו 42 איש. הרגתם 41", ישראל היום, ‏ 20 בספטמבר 2013.
מוקי בצר, כך פרצנו לטרמינל באנטבה, באתר הארץ, 14 ביולי 2016.
אורי מילשטיין, שיחות עם מוקי בצר, סדרת סרטונים באתר יוטיוב

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ מוקי בצר, לוחם חשאי, הוצאת כתר, 2015, עמוד 35, "הטירונות נמשכה כארבעה חודשים. אחר כך עברנו אימוני צניחה וקורס מ"כים, ובסיום מסלול של כ-15 חודשים ענדו לנו על החזה – בטקס צנוע אך מרגש מאוד – את סיכת הסיירת, משאת נפשנו ומקור גאוותנו".
^ ¹ ² בן כספית ואילן כפיר, אהוד ברק: חייל מספר אחד,קוראים, 1998, עמוד 78.
^ מוקי בצר, לוחם חשאי, הוצאת כתר, 2015, עמודים 60–65.
^ מוקי בצר, "כך נדפקנו בכראמה", הארץ, 6 בפברואר 1998.
^ נ. הלל, "סגן משה שב הביתה" חלק א', חלק ב', ‏ 14 במרץ 1969, עמודים 19 ו-30.
^ אורי שמחוני, "לוייתן לבן", הוצאת גלורי, 2006, עמוד 60.
^ ד"ר אביגדור שחן, מבצע כדור הרעם הוצאת מסדה, 1991, עמודים 17–18.
^ מוקי בצר, לוחם חשאי, הוצאת כתר, 2015, עמוד 162, "לפתע נפתחה דלת חדר השינה. הפרצוף המוכר, שאת תמונתו נשאתי בכיס החולצה בשלושת השבועות האחרונים, הביט בי עתה בגודל טבעי. כיוונתי אליו את הנשק, אך נג'אר הגיב מהר וטרק את הדלת. צרורות עוזי ארוכים שלי ושל צביקה ריססו וניקבו את דלת חדר השינה לפני שיספיק לשים יד על נשקו. רצתי קדימה ופרצתי בבעיטה את הדלת המחוררת. האיש האחראי לטבח במינכן היה מוטל מת על הרצפה".
^ ליאור אסטליין, "היינו 42 איש. הרגתם 41", באתר ישראל היום, 20 בספטמבר 2013
^ שיחות עם מוקי בצר (11) - חילוץ האלוף בדימוס יוסי בן חנן מתל שַׁמס ב-1973, בערוץ יוטיוב של אורי מילשטיין;
מוקי בצר, לוחם חשאי: סיפורו של איש היחידות המיוחדות בצה"ל, הוצאת כתר, 2015, עמ' 201—207
^ אבנר שור, צוות איתמר, הוצאת כתר, 2003, עמודים 212–220;
מוקי בצר, לוחם חשאי, הוצאת כתר, 2015, עמ' 210–232
^ משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, 2000, תקופת גיורא זורע, עמוד 88.
^ עפר שלח, במקור בבלייזר, מלח הארץ שאיננה, באתר ynet, 18 בינואר 2007.
^ גל פרל פינקל, ‏אי של מצוינות: מבצעי סיירת מטכ"ל שנשכחו, בעיתון מקור ראשון, 11 בספטמבר 2020.
^ מוקי בצר, לוחם חשאי, הוצאת כתר, 2015, עמוד 333, "בעוד המגפון ממשיך לצווח את ההוראות "לשכב ולא לזוז!", זינק לפתע מתוך הקהל מחבל חמוש משמאלי, במרחק של כ-15 מטרים ממני, והניף את נשקו לעברנו. עמוס ואני הקדמנו אותו. ירינו בו בבת אחת, כל אחד כדור אחד. הוא עף לאחור וצנח על הרצפה, חסר רוח חיים".
^ אחיקם משה דוד, מוקי בצר: דן שומרון היה גיבור מבצע אנטבה, באתר nrg‏, 4 ביולי 2011.
^ יפתח ספקטור,"רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 290, "יום אחד הכניס אלי עידו שני אנשים במדים ירוקים. שניהם נשאו שמות מכובדים: דודיק רותנברג היה מגיבורי הקרב האגדי על גבעת התחמושת, קרב עקוב מדם במלחמת ששת הימים; ומוקי בצר, גבוה ומקריח, היה מלוחמיה הבכירים של סיירת מטכ"ל, והשתתף במבצעים רבים מעבר לגבול ובהם מבצע החילוץ באנטבה. שניהם היו גיבורי מלחמה נערצים, ושניהם אנשים חושבים. מוקי אמר לי, 'במקום להתכתש עם כל צה״ל, בוא ונקים יחידת מילואים של יוצאי סיירת מטכ"ל, ונאמן אותה ספציפית למשימות חיל־האוויר'."
^ אמיר אורן, היחידות המיוחדות והמלחמה הבאה, באתר הארץ, 22 ביולי 2011.
^ אתי אברמוב, על רגל אחת, עיתון "הלוחם" 192, אפריל 2005.
^ מיכל דניאלי, ‏פעילות מבצעית מעבר לקווי האויב: יחידת שלדג, באתר ‏מאקו‏, 1 ביולי 2011
^ עמיר רפפורט וגיא לשם, הקלף הסודי של חיל האוויר, ידיעות אחרונות, ‏ 24 באפריל 1999.
^ לילך שובל ואהרל'ה ויסברג, לוקח אחריות, באתר ישראל היום, 26 באוגוסט 2011.
^ יואב לימור ואלון בן–דוד, במקור בבלייזר, מקום שלישי: שלדג, באתר ynet, 14 בפברואר 2008.
^ מוקי בצר, לוחם חשאי, הוצאת כתר, 2015, עמוד 370.
^ שרון קדמי, ‏רגל פה רגל שם, עם הפנים לים, באתר גלובס, 15 באפריל 2001
^ שרון רופא-אופיר, "מוטה אמר: יוני נהרג באשמתו. ביבי יצא נסער", באתר ynet, 2 ביולי 2006.
^ רון מיברג, שמישהו יגיד למוקי לשבת בשקט, באתר nrg‏, 3 ביולי 2001.
^ מתן שירם, מעריב, וילנאי: "אנטבה לא היה שווה את מותו של יוני", באתר nrg‏, 3 ביולי 2006.
^ מכינת מעגן מיכאל, באתר משרד החינוך.
^ מיה סלע, שאול בצר, בנו של גיבור מבצע אנטבה מוקי בצר, חוקר שערוריה צבאית ברומן חדש, באתר הארץ, 20 בפברואר 2014.

[1] מוקי בצר, לוחם חשאי, הוצאת כתר, 2015, עמוד 35, "הטירונות נמשכה כארבעה חודשים. אחר כך עברנו אימוני צניחה וקורס מ"כים, ובסיום מסלול של כ-15 חודשים ענדו לנו על החזה – בטקס צנוע אך מרגש מאוד – את סיכת הסיירת, משאת נפשנו ומקור גאוותנו".

[כספיתכפיר-2] ¹ ² בן כספית ואילן כפיר, אהוד ברק: חייל מספר אחד,קוראים, 1998, עמוד 78.

[3] מוקי בצר, לוחם חשאי, הוצאת כתר, 2015, עמודים 60–65.

[4] מוקי בצר, "כך נדפקנו בכראמה", הארץ, 6 בפברואר 1998.

[5] נ. הלל, "סגן משה שב הביתה" חלק א', חלק ב', ‏ 14 במרץ 1969, עמודים 19 ו-30.

[6] אורי שמחוני, "לוייתן לבן", הוצאת גלורי, 2006, עמוד 60.

[7] ד"ר אביגדור שחן, מבצע כדור הרעם הוצאת מסדה, 1991, עמודים 17–18.

[8] מוקי בצר, לוחם חשאי, הוצאת כתר, 2015, עמוד 162, "לפתע נפתחה דלת חדר השינה. הפרצוף המוכר, שאת תמונתו נשאתי בכיס החולצה בשלושת השבועות האחרונים, הביט בי עתה בגודל טבעי. כיוונתי אליו את הנשק, אך נג'אר הגיב מהר וטרק את הדלת. צרורות עוזי ארוכים שלי ושל צביקה ריססו וניקבו את דלת חדר השינה לפני שיספיק לשים יד על נשקו. רצתי קדימה ופרצתי בבעיטה את הדלת המחוררת. האיש האחראי לטבח במינכן היה מוטל מת על הרצפה".

[9] ליאור אסטליין, "היינו 42 איש. הרגתם 41", באתר ישראל היום, 20 בספטמבר 2013

[10] שיחות עם מוקי בצר (11) - חילוץ האלוף בדימוס יוסי בן חנן מתל שַׁמס ב-1973, בערוץ יוטיוב של אורי מילשטיין;
מוקי בצר, לוחם חשאי: סיפורו של איש היחידות המיוחדות בצה"ל, הוצאת כתר, 2015, עמ' 201—207

[11] אבנר שור, צוות איתמר, הוצאת כתר, 2003, עמודים 212–220;
מוקי בצר, לוחם חשאי, הוצאת כתר, 2015, עמ' 210–232

[12] משה זונדר, סיירת מטכ"ל, כתר ספרים, 2000, תקופת גיורא זורע, עמוד 88.

[13] עפר שלח, במקור בבלייזר, מלח הארץ שאיננה, באתר ynet, 18 בינואר 2007.

[14] גל פרל פינקל, ‏אי של מצוינות: מבצעי סיירת מטכ"ל שנשכחו, בעיתון מקור ראשון, 11 בספטמבר 2020.

[15] מוקי בצר, לוחם חשאי, הוצאת כתר, 2015, עמוד 333, "בעוד המגפון ממשיך לצווח את ההוראות "לשכב ולא לזוז!", זינק לפתע מתוך הקהל מחבל חמוש משמאלי, במרחק של כ-15 מטרים ממני, והניף את נשקו לעברנו. עמוס ואני הקדמנו אותו. ירינו בו בבת אחת, כל אחד כדור אחד. הוא עף לאחור וצנח על הרצפה, חסר רוח חיים".

[16] אחיקם משה דוד, מוקי בצר: דן שומרון היה גיבור מבצע אנטבה, באתר nrg‏, 4 ביולי 2011.

[17] יפתח ספקטור,"רם וברור", ידיעות ספרים, 2007, עמוד 290, "יום אחד הכניס אלי עידו שני אנשים במדים ירוקים. שניהם נשאו שמות מכובדים: דודיק רותנברג היה מגיבורי הקרב האגדי על גבעת התחמושת, קרב עקוב מדם במלחמת ששת הימים; ומוקי בצר, גבוה ומקריח, היה מלוחמיה הבכירים של סיירת מטכ"ל, והשתתף במבצעים רבים מעבר לגבול ובהם מבצע החילוץ באנטבה. שניהם היו גיבורי מלחמה נערצים, ושניהם אנשים חושבים. מוקי אמר לי, 'במקום להתכתש עם כל צה״ל, בוא ונקים יחידת מילואים של יוצאי סיירת מטכ"ל, ונאמן אותה ספציפית למשימות חיל־האוויר'."

[18] אמיר אורן, היחידות המיוחדות והמלחמה הבאה, באתר הארץ, 22 ביולי 2011.

[אתי-19] אתי אברמוב, על רגל אחת, עיתון "הלוחם" 192, אפריל 2005.

[20] מיכל דניאלי, ‏פעילות מבצעית מעבר לקווי האויב: יחידת שלדג, באתר ‏מאקו‏, 1 ביולי 2011

[קלף-21] עמיר רפפורט וגיא לשם, הקלף הסודי של חיל האוויר, ידיעות אחרונות, ‏ 24 באפריל 1999.

[22] לילך שובל ואהרל'ה ויסברג, לוקח אחריות, באתר ישראל היום, 26 באוגוסט 2011.

[23] יואב לימור ואלון בן–דוד, במקור בבלייזר, מקום שלישי: שלדג, באתר ynet, 14 בפברואר 2008.

[24] מוקי בצר, לוחם חשאי, הוצאת כתר, 2015, עמוד 370.

[25] שרון קדמי, ‏רגל פה רגל שם, עם הפנים לים, באתר גלובס, 15 באפריל 2001

[26] שרון רופא-אופיר, "מוטה אמר: יוני נהרג באשמתו. ביבי יצא נסער", באתר ynet, 2 ביולי 2006.

[27] רון מיברג, שמישהו יגיד למוקי לשבת בשקט, באתר nrg‏, 3 ביולי 2001.

[28] מתן שירם, מעריב, וילנאי: "אנטבה לא היה שווה את מותו של יוני", באתר nrg‏, 3 ביולי 2006.

[29] מכינת מעגן מיכאל, באתר משרד החינוך.

[30] מיה סלע, שאול בצר, בנו של גיבור מבצע אנטבה מוקי בצר, חוקר שערוריה צבאית ברומן חדש, באתר הארץ, 20 בפברואר 2014.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: מוקי בצר
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מוקי בצר