מועצה אזורית תמר

מועצה אזורית תמר
ים המלח ועל חופו בניין המועצה האזורית תמר והיישוב נווה זוהר
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מעמד מוניציפלי מועצה אזורית
מספר יישובים במועצה 5
    - דירוג מועצות אזוריות לפי מס. יישובים[1] 50
ראש המועצה ניר ונגר
תאריך ייסוד 1956
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)[2]
  - אוכלוסייה 1,615 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[1] 255
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎2.0% בשנה
    - מאזן מפוני חרבות ברזל[3] ‎6.28 אלפי תושבים
  - צפיפות אוכלוסייה 1.00 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[1] 249
תחום שיפוט[4] 1,623,030 דונם
    - דירוג ארצי[1] 4
[הקטנת המפה]
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[5]
7 מתוך 10
    - דירוג ארצי[1] 72
מדד ג'יני
לשנת 2019[4]
0.3546
    - דירוג ארצי[1] 235
לאום ודת[4]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[4]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.5%
גילאי 5 - 9 8.1%
גילאי 10 - 14 8.7%
גילאי 15 - 19 8.3%
גילאי 20 - 29 9.8%
גילאי 30 - 44 20.4%
גילאי 45 - 59 16.1%
גילאי 60 - 64 4.3%
גילאי 65 ומעלה 16.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[4]
סה"כ בתי ספר 2
–  יסודיים 1
–  על-יסודיים 2
תלמידים 339
 –  יסודי 104
 –  על-יסודי 235
מספר כיתות 18
ממוצע תלמידים לכיתה 17.3
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל מועצה אזורית תמר נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
http://www.ma-tamar.org.il

תמר היא מועצה אזורית השוכנת בנגב ממערב ומדרום לים המלח. המועצה כוללת יישובים חקלאיים וקהילתיים, מפעלים, אתרי תיירות, בתי מלון, ומתקנים אזרחיים וצבאיים. יישובי המועצה: עין גדי, נאות הכיכר, עין חצבה, עין תמר, נווה זוהר, הר עמשא. אוכלוסיית הקבע של המועצה האזורית היא הקטנה מבין המועצות המקומיות בישראל, אך האזור מהווה מוקד משיכה לתיירים וטיילים רבים.

המועצה האזורית תמר מספקת לתושבים שירותים מוניציפליים (חינוך (גם תקצוב תיכון שש-שנתי עין-גדי), תרבות, ביטחון, בריאות, תברואה, ניקוז ועוד). למתחמי התיירות נותנת המועצה שירותי גינון, אשפה, טיפול בשפכים, שיווק ופרסום בין־לאומי, רישוי עסקים ותחזוק טיילת המלונות הארוכה. למפעלי התעשייה שבתחומה נותנת שירותי תכנון ורישוי עסקים. בשטח המועצה 16 חופי רחצה מוכרזים הפעילים כל ימות השנה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההחלטה על הקמת המועצה התקבלה בסוף שנת 1955, ובדצמבר 1955 ועדת השמות הממשלתית החליטה לתת לה את השם "תמר"[6]. ב-19 באפריל 1956 חתם שר הפנים ישראל בר-יהודה על צו המורה על הקמתה[7], והמועצה נוסדה ב 24 במאי 1956, עת הוקמה אכסניה בקרבת מערת סדום שבהר סדום[8]. בתחילת דרכה היו כלולים בה היישובים: דימונה, עין גדי, חצבה ועין יהב, בסך הכל 1,600 תושבים (רובם בדימונה) ושטח מפעלי ים המלח. שטח השיפוט שלה באותה עת היה כ-2,000,000 דונם[9]. ב-1957 מינתה המועצה ועד מקומי לדימונה, אך התושבים תבעו שתקום מועצה מקומית עצמאית[10]. שנה אחר כך, בנובמבר 1957, היא הוקמה. משטח השיפוט של "תמר" נגרעו 24,000 לטובת דימונה, שכבר היו בה באותה עת 3,000 תושבים[11]. בשנת 1962 הוקמה העיר ערד על שטח נוסף שנגרע מ"תמר".

בסוף שנות ה-50 החלה הקמתם של מתחמי התיירות חמי זוהר ועין בוקק על חוף ים המלח, וההקריה למחקר גרעיני – נגב, בשטח המועצה. בסוף שנות ה-60 הוקם בשטח המועצה אזור התעשייה מישור רותם, אזור התעשייה הגדול בישראל.

לאחר מלחמת ששת הימים הוכללו בתחום המועצה כל יישובי מערב ים המלח, עד שב-1993, ברקע הסכמי אוסלו, הוחלט לפצל מהמועצה את יישוביה שמצפון לקו הירוק, שהוכללו במועצה אזורית מגילות ים המלח[12].

בשנות ה-90 החל מאבק של ראשי הערים בדימונה וערד על העברת שטחי התעשייה והתיירות מ"תמר" אליהם. זאת מאחר שהמועצה גובה תשלומי ארנונה גבוהים מהעסקים באזורים אלו, בעוד שהיא מנתה אז כ-1,250 תושבים בלבד, כך שהיא בעלת ההכנסות הגבוהות ביותר לנפש בישראל. בעוד דימונה וערד, מצויות במצוקה תקציבית[13]. דימונה ביקשה לספח את מישור רותם[14] וערד את בתי המלון בים המלח[15]. בדצמבר 2002 הודיע שר הפנים, אלי ישי כי העיר דימונה תזכה ל-40% מהמסים שמשלם אזור התעשייה מישור רותם ולשטח המוניציפלי של העיר יסופחו הקריה למחקר גרעיני ופארק התעשיות רותם הסמוך[16]. לצורך מימוש ההחלטה הוקמה "ועדת גבולות" בראשות עוזיאל וכסלר, שב-2004 המליצה על ביצוע השינוי. זאת הייתה ועדת גבולות שנייה שבדקה את שינוי שטחי השיפוט באזור, ועדה קודמת הוקמה כבר ב-1987 בראשות שלמה חסון, שכללה את ירוחם, דימונה, מועצת רמת הנגב, מועצת הערבה התיכונה ותמר. ב-2012 הוקמה ועדה גבולות שלישית[17]. בעקבות ועדה זו נחתם הסכם על פיו "תמר" תשלם לשכנותיה – מועצה אזורית ערבה תיכונה, ערד ודימונה, סך כולל של 120 מיליון שקל. ותחל להעביר 12 מיליון שקל לשנה בגין הכנסות מארנונה, מתוך סך של 80 מיליון שקל הכנסות מארנונה בשנה שמקבלת המועצה, בעיקר ממפעלי ים המלח ומתחם המלונות בעין בוקק[18].

ב-24 בדצמבר 2014 נעצר ראש המועצה דב ליטבינוף במסגרת פרשת ישראל ביתנו. באוקטובר 2015 המליצה המשטרה להעמידו לדין באשמת מתן שוחד, הלבנת הון, מרמה והפרת אמונים[19]. ב-11 באוקטובר 2018 חתם ליטבינוף על הסדר טיעון, במסגרתו נמחקו סעיפי השוחד, הלבנת ההון והמרמה והוא הורשע בסעיף הפרת אמונים. ליטבינוף הודה במסגרת הסדר הטיעון שכיו"ר ההנהלה של "רשות ניקוז ים המלח", אישר תשלום מהמועצה האזורית תמר כעמלה לאלכס ויז'ניצר דרך חברה בשם "י.א חי יזמות ואחזקות בע"מ"[20].

בינואר 2019, חתם שר הפנים אריה דרעי על צו המספח את היישוב העתידי חירן למועצה האזורית תמר, זאת אף שהמועצה הביעה התנגדות לכך[21].

בעקבות מתקפת הפתע על ישראל בשביעי באוקטובר 2023, מועצה אזורית תמר קלטה בין 8000 ל-15,000 מפונים מעוטף עזה.[22][23] המפונים שהו במועצה האזורית גם חודשים לאחר המתקפה. תוך זמן קצר, במועצה אזורית תמר הוקמו עבור המפונים בית ספר[24][25], פנימיית נוער[26] ופארק עם אטרקציות למשפחות[27][28].

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה האזורית תמר משתרעת על שטח של כ-1,343,070 דונם בנגב המזרחי ועיקרם בחופו המערבי של ים המלח. במועצה שישה יישובים: קיבוץ עין גדי, המושבים נאות הכיכר ועין תמר, היישוב הקהילתי נוה זוהר, הכפר האקולוגי הר עמשא ומושב עין חצבה, מלבד יישובים אלו יוקמו בהר חירן היישובים חירן ויתיר אשר צפויים להיות משויכים למועצה האזורית תמר. בשטח המועצה מצויים כל מלונות ים המלח ומפעלי תעשייה שונים כמפעלי ים המלח והמפעלים במישור רותם.

בשטח המועצה אתרי תיירות רבים, לרבות גן לאומי מצדה.

גבולות המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרום – מועצה אזורית ערבה תיכונה

צפון – מועצה אזורית מגילות ים המלח ומועצה אזורית הר חברון (גבול זה חופף לקטע של הקו הירוק)

מערב – הערים ערד, דימונה

מזרח – ים המלח ובריכות האידוי, גבול ירדן

מטמנת אפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המועצה האזורית תמר מפעילה את אתר הטמנת הפסולת הגדול ביותר במדינת ישראל, מטמנת אפעה.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סמל המועצה הישן (לפני המיתוג)

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים במועצה אזורית תמר 1,615 תושבים (מקום 255 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.0%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 80.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,001 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[29]

יישובי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר צורת היישוב יישוב שנת הקמה הערות אוכלוסייה

סוף 2022

1 קיבוץ עין גדי 1953 הקיבוץ היחיד באזור

604

2 מושב נאות הכיכר 1961

448

3 מושב עין חצבה 1960 היישוב הקטן בערבה כ-20
4 מושב עין תמר 1982

202

5 יישוב קהילתי דרור 2010 כמה עשרות משפחות
6 יישוב קהילתי הר עמשא 1983 יישוב אקולוגי

237

7 יישוב קהילתי נווה זוהר 1964 היישוב המוכר הקטן בישראל

53

ראשי המועצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניין המועצה האזורית תמר

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מועצה אזורית תמר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 4 5 6 לטבלת הדירוג המלא.
  2. ^ אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  3. ^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה האזורית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
  4. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  5. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  6. ^ המועצה החדשה בנגב: "תמר", למרחב, 11 בדצמבר 1955
  7. ^ המועצה "תמר" - הגדולה בארץ, למרחב, 19 באפריל 1956
  8. ^ ע. משולם, תמר - בחבל סדום, דבר, 4 ביולי 1956
  9. ^ הוקמה המועצה האזורית " תמר", דבר, 25 במאי 1956
  10. ^ תובעים מועצה מקומית בדימונה, על המשמר, 26 בדצמבר 1957
  11. ^ דימונה - מועצה מקומית, שערים, 10 בנובמבר 1958
  12. ^ מאיה הורודניצ'אנו‏, מתנחלי השמאל, באתר וואלה!‏, 26 באפריל 2018
  13. ^ יניר יגנה, המועצות בנגב נאבקות על ההכנסות מארנונה בדרישה לצדק חלוקתי, באתר הארץ, 26 באפריל 2012
  14. ^ גבי ללוש: להעביר את פארקי התעשייה רותם מתחום השיפוט תמר לדימונה, באתר גלובס, 18 בפברואר 1998
  15. ^ שמואל דקלו, ‏עיריית ערד לבג"ץ: להעביר אלינו שטחים מניבי ארנונה מהמועצה האיזורית תמר, באתר גלובס, 16 בדצמבר 2004
  16. ^ צחר רותם, הקריה למחקר גרעיני ופארק מדע יסופחו לדימונה, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2002
  17. ^ דין וחשבון ועדת חקירה לגבולות וחלוקת הכנסות מאזורים מניבי הכנסות באזור דרום , באתר משרד הפנים, יולי 2014
  18. ^ שלומית צור, ‏שר הפנים גדעון סער מציג: מהפכת הארנונה בנגב, באתר גלובס, 18 באוגוסט 2014
  19. ^ חן מענית ואלה לוי-וינריב, ‏פרשת ישראל ביתנו: המשטרה ממליצה להעמיד לדין 36 חשודים, באתר גלובס, 21 באוקטובר 2015
  20. ^ אלה לוי-וינריב, ‏פרשת ישראל ביתנו: הסדר טיעון לראש המועצה האזורית תמר, באתר גלובס, 11 באוקטובר 2018
  21. ^ אלמוג בן זכרי, דרעי הודיע על סיפוח יישוב למועצה האזורית תמר למרות התנגדותה, באתר הארץ, 24 בינואר 2019
  22. ^ ישי אלמקייס, מועצת תמר במציאות חדשה: 1600 תושבים קולטים 15,000 מפונים, באתר מקור ראשון, ‏8.11.2023
  23. ^ מילן מועלם, ראש המועצה האזורית תמר: "אנשים הגיעו לכאן עם פיג'מה", באתר ערוץ 14, ‏20-10-2023
  24. ^ שירה קדרי־עובדיה, בית הספר של ילדי העוטף מבקש להשיב לתלמידיו את השגרה שנלקחה מהם, באתר הארץ, ‏10-11-2023
  25. ^ הודעה לתקשורת 17.12.23: הקמת בית ספר ממלכתי דתי עבור מפוני קיבוץ סעד, באתר משרד החינוך, ‏17-12-2023
  26. ^ שר החינוך חנך פנימייה בעין גדי עבור תלמידי י"ב של בי"ס 'נופי הבשור' במועצה האזורית אשכול, באתר משרד החינוך, ‏21-12-2023
  27. ^ לראשונה: הוקם פארק חינמי לכל המשפחה עבור המפונים, באתר ישראל היום, ‏30-11-2023
  28. ^ מתחם נינג'ה, מיצג דינוזאורים, משחקי ספורט - פארק ענק חדש נפתח לטובת מפוני הדרום, באתר כיפה, ‏30-11-2023
  29. ^ פרופיל מועצה אזורית תמר באתר הלמ"ס
  30. ^ יהודה אלמוג - איש סדום, הארץ, 19 במרץ 1956
    אזרחות־כבוד של מועצת "תמר" - ליהודה אלמוג, דבר, 13 במאי 1969
  31. ^ נחמן גלבוע, ראש חדש: הקיבוצניק מעין גדי נבחר להוביל את המועצה האזורית תמר, באתר mynet‏ קיבוץ, 6 בדצמבר 2019